דקל ששונקר מדימונה הורשע באונס והפצת מחלה לבת 13: ''מתוחכם ומניפולטיבי''

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את תושב דימונה, דקל ששונקר בחמש עבירות אונס, בעבירת אינוס קטינה, במספר עבירות של מעשה מגונה, מעשה מגונה במרמה, ניסיון למעשה מגונה בכח, קבלת דבר במרמה, מעשה העלול להפיץ מחלה ושלוש עבירות של ניסיון למעשה העלול להפיץ מחלה.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכות הדין מורן גז והדס עמר, בין השנים 2021-2013, הכיר ששונקר את המתלוננות, שאחת מהן הייתה קטינה בת 13 בשנת 2013, וחלקן בעלות צרכים מיוחדים. הנאשם הכיר את המתלוננות בדרכים שונות, בין היתר דרך הרשתות החברתיות, מכרים משותפים ובדרכים נוספות.

בחלק מהמקרים, נהג הנאשם לאתר נשים שנזקקו לעזרה, להציג מצג שווא לפיו בכוונתו לעזור להן כלכלית, רגשית ולטפל בהן. הנאשם התחזה בין היתר למתמחה במשפטים העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, למטפל רגשי ולמדריך קרב מגע.

לאחר שהכיר את המתלוננות ורכש את אמונן, נהג ששונקר בשיטתיות ובאופן סדרתי, לקבוע להיפגש עמן, ואז וביצע בהן עבירות מין חמורות, בחלק מהמקרים בכוח, ובחלק מהמקרים תוך שהן מתחננות שיחדל ממעשיו, והודפות אותו מעליהן, אך ללא הועיל. מכתב האישום עולה, כי הנאשם שהינו נשא של נגיף הHIV (איידס), לא עדכן את המתלוננות בדבר נשאותו ואף לא השתמש באמצעי מניעה תוך כדי ביצוע המעשים.

לאחר ששמע את המתלוננות והתרשם מהן באופן בלתי אמצעי, בית המשפט, קבע כי הוא רוחש לגרסאותיהן אמון ומעניק להן את מלוא המשקל. מנגד, דחה בית המשפט את גרסתו של ששונקר לאחר שזו הותירה רושם שלילי: ''חרף רצונו של הנאשם ללמד על עצמו כאדם פשוט, הסובל מחולאים רבים, העובד למחייתו ומבקש לסייע לזולת ככל שידו משגת, בפועל מדובר בנאשם מתוחכם, חד לשון, מניפולטיבי שלא בחל בשום דרך לצורך מימוש מאווייו המיניים'', כתב ראש הרכב השופטים, נתן זלוצ'ובר.

עוד הוסיף השופט: ''ששונקר פעל, שלא לומר "עבד", במשך תקופה באיתור מתלוננות מוחלשות דרך פרסומים ברשתות החברתיות (בעיקר באמצעות הפייסבוק) ומשאלו נמצאו, הפעיל עליהן מניפולציות תוך שימוש במצגי שווא, ניצול ציני של מצוקתן והכל תוך התעלמות מרצונן..." ובלבד שיהא בכך כדי ליצור עבורו הזדמנויות להימצא ביחידות עם מי מהמתלוננות ובתוך כך לפגוע בהן.

בהכרעת הדין נכתב, כי ששונקר הינו נשא של נגיף ה-HIV, אך רק במזל אף אחת מהמתלוננות לא נדבקו. בית המשפט התרשם לאחר ששמע את עדות המומחית מטעם התביעה, כי: "הנאשם נשא של מחלה מסכנת חיים, שבהיעדר טיפול עשויה להיות קטלנית לנאשם ולאחרים. בהתאם לנוהל הברור של משרד הבריאות בעניין, על מנת שהנאשם יוכל לפטור את עצמו מליידע את שותפתו למין בדבר מחלתו, לא כל שכן, לקיים יחסי מין לא מוגנים, עליו לעמוד בשורה של תנאים מצטברים, בטרם יקבל את האישור מהרופא לעשות כן – וגם אישור זה הוא אחד התנאים שבנוהל. הנאשם, בעת שבעל את המתלוננות, למעשה, לא עמד באף לא אחד מהתנאים והיה מודע לכך....העובדה כי בדיעבד, התגלה במהלך ניהול המשפט כי הנאשם לא היה מדבק בתקופה שצוינה לעיל– היא במובנים רבים בבחינת חוכמה שבדיעבד, שהוא לא ידע עליה ולא יכול היה לדעת עליה בזמן אמת".