דו"ח מדאיג: אחת מכל ארבע חיילות שמשרתות במשטרה, שב"ס ומשמר הגבול - מוטרדת מינית

כ-5,500 חיילות וחיילים מדי שנה, משרתים ביחידות המשרד לביטחון הפנים, ובהן משטרת ישראל, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר (להלן - שב"ס). לאחרונה הסדר שירות ייחודי זה, עלה לסדר היום הציבורי, בעיקר על רקע חשיפת האירועים שנודעו בציבור כ"פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע".

במסגרת הביקורת נבדקו היבטים שונים של שירות החובה ביחידות המשרד לבט"פ, ובהם: המשימות המוטלות על משרתי החובה, המענה הרפואי הניתן להם, ההכשרה לתפקידים, תנאי השירות שהם זכאים להם, המוגנות שלהם ומידת המועילות של שירותם. נוכח חומרת הממצאים וכיוון שהם הועלו בימים שבהם נושא שירות החובה של חיילות מחוץ לצה"ל, בייחוד בשב"ס, עומד על סדר היום הציבורי, החליט מבקר המדינה כי יש מקום להכין דוח ביניים המסכם את הממצאים שהועלו בנושא המוגנות ולפרסמו לציבור. דוח הביניים מעלה ממצאי ביקורת כבדי משקל בכל הקשור למוגנות החיילים שמשרתים במשטרה, במג"ב ובשב"ס. 

קצת נתונים על השירות חובה ביחידות המשרד לביטחון פנים

• 1,045 משרתי חובה במשטרה, רובם בתפקידי סיור, מפעילי מוקדים ותפקידי מינהלה; 74% מהם (774) נשים.

• כ-570 משרתי חובה בשב"ס, רובם כסוהרי חובה באגפים הביטחוניים במתקני הכליאה ברחבי הארץ; כ-35% מהם (196) נשים.

• 1,907 משרתי חובה ומשוחררים השיבו לשאלונים שהופצו מטעם משרד מבקר המדינה (שהם 14.4% מכלל הנמענים).

• 25% שיעור משרתות החובה במשטרה, במג"ב ובשב"ס שציינו במענה על השאלונים כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר במהלך שירותן.

• 38% שיעור משרתות החובה בשב"ס שציינו במענה על השאלונים כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר.

• כ-70% מהפגיעות במשרתי החובה במשטרה, במג"ב ובשב"ס בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד ישיר או עקיף בהתאם לשאלונים.

• 70% שיעור משרתי החובה שציינו במענה על השאלונים כי הגישו תלונה על פגיעה מינית אך התלונה לא טופלה כלל או טופלה באופן שאינו מספק.

תמונת המצב החמורה שעולה מהדוח

מגמות שעלו מהמפגשים והשיחות עם משרתי החובה - מהמפגשים והשיחות עם כ-220 משרתי החובה (חיילות וחיילים) ניתן ללמוד על שלוש מגמות: יחס מטריד בעל אופי מיני מצד האסירים הביטחוניים; היעדר גיבוי מצד הדרג הפיקודי לסוהרי החובה בעבודה מול אסירים ביטחוניים; אמירות בלתי הולמות ובעלות אופי מיני מצד משרתי קבע כלפי משרתות החובה.

שיעור הפגיעות המיניות במשטרה, במג"ב ובשב"ס - אחת מכל ארבע משרתות חובה שהשיבה על שאלון מבקר המדינה (161 מתוך 644 משיבות) ציינה כי חוותה במהלך שירותה - 24 חודשים - פגיעה מינית אחת או יותר. נמצא כי שיעור משרתות החובה בשב"ס שהשיבו כי חוו פגיעה מינית היה הגדול ביותר - 38%, דהיינו כארבע מתוך עשר משרתות חובה שהשיבו על השאלון ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד נמצא שכ-70% מהפגיעות במשרתי חובה בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד: 52% מהמשרתים (144) שהשיבו כי חוו פגיעה מינית ציינו כי הפוגע היה משרת קבע (שאינו מפקד), ו-19% מהמשרתים (52) ציינו כי הפוגע היה מפקד ישיר או עקיף שלהם.

שיעור הדיווח על הפגיעות המיניות ושביעות הרצון מהטיפול בהן - פחות ממחצית ממשרתי החובה במשטרה, בשב"ס ובמג"ב (96 מתוך 209, שהם כ-46%) אשר ציינו בשאלונים כי חוו במהלך שירותם פגיעה מינית - דיווחו על הפגיעה לגורם כלשהו בארגון שבו שירתו או מחוצה לו (יוהל"ם, מפקד, מרכז מהו"ת וכיוצא באלה). 70% ממשרתי החובה שבחרו לדווח על הפגיעה המינית השיבו כי התלונה לא טופלה כלל (26%) או טופלה באופן לא מספק (44%).

מחקר צה"ל - על פי מחקר צה"ל 33% מחיילות החובה ציינו כי מאז גיוסן הן הוטרדו מינית פעם אחת או יותר. רק 32% מהן דיווחו על כך לגורם טיפול רלוונטי. 49% מהחיילות המשרתות בצה"ל שדיווחו על הפגיעה היו שבעות רצון מהטיפול בתלונה, וזאת יחסית, על פי ממצאי השאלונים, ל-39% בקרב המשרתות בשב"ס ו-27% בקרב המשרתות במשטרה. בביקורת עלה כי צה"ל אינו מפרסם לציבור את הסקרים שהוא עורך ואינו מציג בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערך.

סקרי משטרה - מסקרים שביצעה המשטרה בשנים 2016, 2018 ו-2021 ובהם נשאלו שוטרי החובה אם במהלך השנה החולפת הוטרדו מינית עולה כי חל גידול ניכר בדיווחים של שוטרי החובה על הטרדות מיניות, ובייחוד בקרב הנשים: 6.44% משוטרות החובה דיווח על כך שהוטרדו על ידי גורם משטרתי בשנת 2021. ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי השאלונים, שלפיהם 27% ממשרתות החובה במג"ב ו-22% ממשרתות החובה במשטרה ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד עלה בביקורת כי המשטרה אינה מפרסמת לציבור את הסקרים שהיא עורכת ואינה מציגה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערכה.

שיעור תלונות וכתבי אישום משמעתיים למול שיעור משרתי החובה במשטרה -
ב-34% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם משטרה (149 מתוך 442) וב-39% מכתבי האישום נגד שוטרים (משרתי קבע) בגין עבירות של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת שוטר שהוגשו לבית הדין למשמעת במשטרה (17 מתוך 44) בשנים 2019 - 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם במשטרה (לרבות מתנדבים ומג"ב) הוא כ-7% בלבד.

שיעור תלונות וכתבי אישום משמעתיים למול שיעור משרתי החובה בשב"ס -
ב-37% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם שב"ס (68 מתוך 185) וב-42% מכתבי האישום שהוגשו לבית הדין למשמעת בשב"ס (5 מתוך 12) בשנים 2019 - 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם בשב"ס הוא כ-6% בלבד.

שיעור הפגיעות המיניות בשב"ס ובמשטרה למול שיעורן לפי סקר ביטחון אישי למ"ס - שיעור משרתות החובה בשב"ס ובמשטרה, שציינו בשאלונים כי נפגעו מינית (כ-25%) גדול בכ-300% משיעור הנפגעות שגילן 20 עד 34 לפי סקר ביטחון אישי של למ"ס לשנת 2021 (9.2%).

דוח הוועדה הציבורית לבירור התנאים של האסירים הביטחוניים המוחזקים בשב"ס - בביקורת עלה כי, המלצות הדוח המלמדות על הסיכון הכרוך בביצוע תפקיד סוהר ביטחון לא נדונו בקבינט המדיני-ביטחוני ומשכך לא נתקבלו החלטות בעניין הדוח.

פניות מאסירים ביטחוניים ברשתות החברתיות - כ-15% מסוהרי החובה ציינו בשאלונים כי קיבלו פניות מאסירים ביטחוניים או מבנות זוגם באמצעות הרשתות החברתיות. עם זאת, שום דיווח שקיבל שב"ס על מקרים כאלו בשנים 2019 - 2022 לא טופל, וזאת, בין היתר, משום "שהאסיר היה משוחרר". עם סיום שירות החובה, נוהלי שב"ס אינם חלים עוד על סוהרי החובה, וכך גם אחריותו של אגף הביטחון כלפיהם. לאחר השחרור אפוא אין להם כל הגנה מפני הסכנות הכרוכות בפניות מסוג זה, ובפרט בכל הנוגע לפניות מצד אסירים ביטחוניים, המעוררות תחושת חוסר ביטחון.

ביצוע תפקיד ללא הכשרה - על פי השאלונים, בשב"ס, במשטרה ובמג"ב שיעור משרתי החובה אשר החלו את שירותם וממתינים במשך יותר משלושה חודשים להכשרה הנדרשת לצורך מילוי תפקידם היה 18%, 36% ו-47% בהתאמה. בניגוד לנהלים חלק ניכר (43%) ממשרתי החובה במשטרה ובמג"ב מתחילים לבצע את התפקיד שאליו יועדו בלי שעברו הכשרה מתאימה, וזאת יחסית ל-17% מבין המשרתים בשב"ס. כך לדוגמה, סוהר חובה סיפר לצוות הביקורת כי על אף ששירת בתפקיד מטה נדרש לתגבר אגפים ביטחוניים ולשמור חמוש במגדל השמירה וזאת מבלי שעבר כל הכשרה לכך.

במשרד מבקר המדינה מסכמים את הנתונים המטרידים וכותבים: "​פגיעות מיניות עלולות לגרום לעיתים נזקים קשים וארוכי טווח, ולערער באופן ניכר את תחושת השליטה של הנפגע בחייו ובגופו וכן את זכותו לפרטיות ולמרחב אישי מוגן. חלק ניכר מהפגיעה הנפשית המלווה את הנפגע כרוך בשלילה של הביטחון האישי ובתחושה שהופקע ממנו חופש הבחירה על גופו ועל מעשיו. הנפגעים זקוקים לשם כך לתחושה של מוגנות - פיזית ורגשית - ובכלל זאת לדעת שהקהילה ומערכות האכיפה פועלות כמיטב יכולתן ליצור סביבה בטוחה, למנוע את הישנות הפגיעה ולמצות את הדין עם הפוגע. דברים אלו נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בגופים האמונים על אכיפת החוק במדינת ישראל ובאוכלוסייה של חיילות וחיילים צעירים המבצעים את שירות החובה שלהם בארגונים היררכיים לצד משרתי קבע מבוגרים, וסוגי המשימות שמוטלות עליהם הן ברובן, מאתגרות ומורכבות מהבחינה הנפשית".