במקום משואה, ערב הוקרה לעוז דוידיאן: "בחרתי להיכנס אל תוך התופת לא לשם התהילה"

עוז דוידיאן (52) הוא אחד הגיבורים המקומיים שבזכות התושייה, הנכונות, החמלה, אהבת האדם, הערכים והפטריוטיות הטמועים בו, הציל באופן הרואי מעל 120 צעירים וצעירות בגבורה בשבעה באוקטובר מפסטיבל הנובה, ונסע 15 פעמים הלוך ושוב עם 20 ניצולים ופצועים כל פעם שכובים בטנדר הפרטי שלו לכיוון מושב פטיש ומסלול כדי להשיבם הביתה כשלמולו גלויות זוועות האימה וסיכון חיים. כשנודע ששמו אינו נכלל בין השמות הראויים להדלקת המשואה בערב יום העצמאות, הביעו ניצולים רבים את כעסם ופתחו בעצומה כנגד עם תקווה שההחלטה תשונה. כשראו שלא, הרימו יחד עם חברו של עוז, יעקב כהן וועד הישוב, ערב הוקרה ומחווה לכבודו.

בערב המחווה וההוקרה ובעיקר להגיד תודה לעוז דוידיאן, עמד לו עוז עם דמעות בעיניו על הבמה הקטנה ונאם בפני כולם. "המחלוקות והשבר שנוצרו בעם לפני שבת שמחת תורה התקהו כלא היו ביום בו יצאנו לחלץ את המבלים ממסיבת הנובה" אמר בהתרגשות. "לא הייתה שאלה של מי הוא זה, אלא רק העובדה שאחיי נמצאים כעת בעת צרה, ואני, אני שומר אחי אנוכי".

"כשנקראתי לא אחת לחזור הביתה ולהפסיק את משימות החילוץ מחשש לחיי, השבתי "את אחיי אנוכי מבקש" הוסיף ואמר. "בחרתי להיכנס אל תוך התופת פעם אחר פעם, לא לשם התואר והתהילה, אלא לשם ההצלה והדאגה לאחיי גיבורי התהילה.

באחת מהכניסות שלי לשטח האש, הגעתי לנערה אחת מבוהלת ומהוססת שסירבה לצאת ממקום המסתור שלה. צעקתי לעברה שתצא לקראתי ונברח מהמקום, אך היא סרבה להאמין שאני יהודי בן עמה ושכל משאלתי היא להצילה. צעקתי לעברה "קוראים לי עוז, באתי לקחת אותך", ולאחר דקות ממושכות של מתח וחרדה היא יצאה ושאלה האם אני מכוחות הבטחון או שמא מהשב"כ, כי צה"ל איננו פה ולא משטרת ישראל.

אני עומד פה מולכם, נרגש מעצם המעמד, אך יותר משיתוף הפעולה שלכם עימי תושבי המקום.

אחד הרגעים המטלטלים ביותר שעברתי היה כאשר נשאלתי "איך חזרת אל תוך התופת שוב ושוב כשכבר הבנת את הסכנה האורבת והירי החי לו נחשפת". גם נשיא המדינה שאל שאלה זו, ואני השבתי כי "לא תעמוד על דם רעך" אינו רק חוק או מצווה, אלא ערך עליו גדלתי".

ככה עשיתי וכך הייתי עושה שוב ושוב, אנחנו עם שראוי לכך.

תודה לכם קהילת מושב מסלול המיוחדת, שלא נשארתם אדישים וגיליתם מעורבות ואכפתיות. תודה לכם קהל יקר על ערב הוקרה מרגש זה, תודה שכיבדתם אותי בנוכחותכם. תבוא עליכם הברכה.

מבין החברים והניצולים הרבים שכתבו לו בדף הפייסבוק, נכתב: "עוז, חברי היקר. חשבתי כמו רבים אחרים שנזכה לראותך בין מדליקי המשואות מאחר והצלת מאה עשרים נפשות בישראל והיא זכות של צדיקים בגן עדן, אך זכית אמש בהכרה אישית של החברים והחברות שבאו לחבק אותך ואת משפחתך כדי לומר אנחנו מעריכים אותך כגיבור ישראל ובעיקר מוקירים את עוז רוחך ושמחים בעיקר שאתה חלק מהמרקם האנושי בחברה שלנו. צניעותך וענוותך הם נר למנהיגות אותנטית שרואה את טובת הכלל. ואיזה יופי שיש לך חברים מפרגנים ואוהבים. זו מתנה לחיים".