בזמן שבתל אביב חוגגים פינוי-בינוי: ערי הפריפריה בדרום נשארות עם אפס התחדשות עירונית

תנופת הבנייה בערי הנגב נמשכת, אך מתברר שהיא מתבססת אך ורק על בנייה חדשה ומתעלמת לחלוטין מהצורך הדחוף בחידוש השכונות הוותיקות. סקירה חדשה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) למחצית הראשונה של 2026, קובעת באופן חד-משמעי: ערי הפריפריה, ובדגש על ערי הדרום, נותרו מחוץ למפת ההתחדשות העירונית של ישראל.

הנתונים, שנותחו לקראת כנס הנדל"ן השנתי "הבמה המרכזית" של אתר "מגדילים" שייערך ב-6 באוקטובר בחוות רונית, מציגים פער בלתי נתפס בין אזור המרכז לפריפריה. בזמן שבתל אביב (58.8%), פתח תקווה (78.4%) ובת ים (68.8%) ההתחדשות העירונית מהווה את מנוע הצמיחה המרכזי והרוב המוחלט של התחלות הבנייה – בנגב המצב הפוך לחלוטין.

ערי הנגב בולטות בצמרת הטבלה הארצית של הערים שרשמו היקפי בנייה מרשימים – אך ללא התחדשות עירונית כלל. באופקים נרשמו 795 התחלות בנייה במחצית הראשונה של השנה, ובנתיבות 643 התחלות בנייה. עם זאת, אף אחת מהדירות הללו לא נבנתה במסגרת פרויקט של פינוי-בינוי, תמ"א 38/2 או תמ"א 38/1 (חיזוק ותוספת). מצב דומה נרשם גם בעיר הדרומית אילת, עם 208 התחלות בנייה – ו-0% התחדשות עירונית.

"הרשויות והיזמים מדווחים על פעילות ערה בצפון ובדרום, אך כשזה מגיע לשלב המימוש הנתונים מצביעים על פער עצום", מסבירה כרמלה קופר, עורכת אתר "מגדילים". "ערי הפריפריה עדיין נשענות על קרקעות חדשות לעומת אזורי הביקוש. בנוסף להיעדר כדאיות כלכלית בפריפריה, גם הירידה בביקושים לדירות חדשות לצד האתגרים של השוק בשנים האחרונות לא תרמו להאצת פרויקטים".

קופר מתריעה מפני ההשלכות הקשות של המצב הקיים: "כאן טמון האבסורד הגדול – הערים שנמצאות בסיכון הכי גבוה (מבחינה ביטחונית וסייסמית) נותרות ללא מענה. האתגר היה ונשאר להפוך את ההתחדשות העירונית למנוע העיקרי בכלכלת השוק, בצמצום פערים חברתיים ומעל הכול – בהצלת חיי אדם".

סוגיות אלו, של חסמים בפריפריה והיעדר כדאיות כלכלית מחוץ לגוש דן, צפויות לעמוד במרכז הדיונים בכנס "הבמה המרכזית 2026". בכנס ישתתפו בכירים מהממשלה ומהרשויות, בהם שר הבינוי והשיכון חיים כץ, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, מנכ"לי משרדי ממשלה, ויאיר מעיין, ראש העיר ערד המייצג את ערי הנגב, שינסו לתת תשובות לשאלה כיצד מביאים את בשורת ההתחדשות העירונית גם לדרום.