''בדיעבד, זאת הייתה טעות לפתוח את העסק": מדוע בעלי עסקים בבאר שבע מתקשים להחזיק מעמד?

עיר ללא מסחר עתידה לא להתקיים: באר שבע מהווה לא אחת מודל לחיקוי במגוון נושאים - מחברות ההייטק הרבות שנכנסו לעיר בשנים האחרונות, דרך ראש העיר הפופולרי ועד קבוצת הכדורגל המצליחה. אבל אם יש נושא אחד שבו לוקה בירת הנגב בחסר הוא האופן בו מחזיקים מעמד עסקים קטנים בעיר. או יותר נכון - לא מחזיקים. 

אז נכון, אין ספק שהשנתיים וחצי האחרונות היו יוצאות דופן, אודות לקורונה שנכנסה לחיינו ושיבשה אותם לגמרי, אבל מסקירה של נתונים מן העבר נראה כי בעלי העסקים בעיר סובלים מזה שנים מקשיים. בכתבה שערכנו בעבר בבאר שבע נט, הבאנו בפניכם דו"ח שחשף כי בשנת 2017 נסגרו לא פחות מ-1,097 עסקים בבאר שבע לעומת 899 עסקים שנפתחו. כעת דו"ח חדש מצא נתונים מדאיגים נוספים. 

כאמור, במהלך שנת 2021 נסגרו כ-39,700 חברות ועסקים בישראל, זאת לאחר ששנת 2020 נרשמה כשנת שיא במספר הסגירות, על רקע הסגרים וההגבלות השונות בשל מגפת הקורונה, עם למעלה מ- 70,000 אלף חברות ועסקים שנסגרו בשנה זו. מניתוח גאוגרפי שערכה חברת coface bdi, אשר בדק את מספר החברות והעסקים שנסגרו במהלך 2021 עולה כי באזור הדרום נסגרו כ- 7,500 חברות ועסקים, המהווים כ- 19% מסך הסגירות בשנה זו. בין התחומים בהם נסגרו חברות ועסקים רבים נציין את: שירותי הובלות והסעות, עבודות בנייה ותשתית, בתי קפה ומסעדות ועוד. בין הערים באזור הדרום בהם שיעור החברות והעסקים בקשיים נמצאת גם באר שבע, שבה שיעור החברות והעסקים שנמצאים בקשיים עומד על בין 7%-11.5%.

"בדיעבד, זאת הייתה טעות לפתוח את העסק"

מאחורי הנתונים המדאיגים, נמצאים גם הסיפורים האנושיים: לא מעט בעלי עסקים בעיר ניסו לשנות את חייהם ולהתפרנס בכבוד, אך נאלצו להתמודד עם עלויות מחייה גבוהות בהם - ארנונה, מע"מ ומס הכנסה. חלקם מאוכזבים מכך שהמדינה והרשות המקומית לא הושיטה להם יד לעזרה, שכן מבחינתם זהו גם אינטרס של הרשויות המקומיות ושל הממשלה שעסקים מקומיים וקטנים יצליחו. 

דוגמא טובה לעסק שמתמודד באופן יום יומי עם קשיים, הוא של שווארמת ''הטורף'' במרכז גילת שבשכונה ד'. זאת השנה רביעית מאז שישראל, תושב באר שבע וחברו אלדד בוקובזה פתחו את העסק וכעת מספר ישראל בכאב לב - "בדיעבד, זאת הייתה טעות לפתוח את העסק. אזור המסחר פה מאד חלש, ואין שום הטבות אצלנו כמו שיש בעיר העתיקה. ניסיתי אפילו לעשות שווארמה ב-25 שקלים, שזה מחיר שאין בשום מקום פה בעיר. אז כן, באמת שניסיתי להילחם ביוקר המחייה, אבל לא הצלחתי לעמוד בזה. זה שבר אותי מבחינה כלכלית. הכל יקר וההוצאות הכבדות גומרות אותי - יש מע''מ ויש מס הכנסה וזה מקשה על עסק קטן כמוני''.

טענה אחת שנשמעת רבות בפי בעלי עסקים בעיר נוגעת בגובה הארנונה. רבים מהם טוענים כי העירייה לא עושה מספיק על מנת לעזור לבעלי עסקים קטנים בעיר, וכי תשלומים כמו הארנונה הגבוהה מקשים עליהם מבחינה כלכלית. ישראל מציין בפנינו תחילה את חזית העסק שלו, ואת המדרכות המלוכלכות של רחוב דוד המלך. מבחינתו, אין שום הצדקה לתשלום הארנונה הגבוה אותו הוא משלם לעומת השירותים שהוא מקבל: "תראה איך נראה הרחוב פה. במרכזים מסחריים במרכז העיר או בשכונות החדשות זה בחיים לא היה קורה. לא משנה מה אני אעשה בעסק שלי וכמה שאני אטפח אותו, אני יודע שאנשים יימנעו מלהיכנס פנימה כשהרחוב נראה ככה. אז איך מצפים שנשרוד בדיוק שאפילו הלקוחות לא מוכנים לעבור פה?".

אלו שלא החזיקו מעמד

בניגוד לישראל ואלדד, שנכון לעכשיו עוד מצליחים להשאיר את העסק שלהם פתוח, כמוהם יש לא מעט בעלי עסקים בעיר שפשוט לא עמדו יותר בעומס והחליטו לסגור. אחת מאותן בעלי עסקים היא לריסה בוגקוב, שבעבר פתחה ברחוב יעקב כהן בעיר את גלידריית "קרים". את סיפורה של לריסה ושותפה לעסק רפאל הבאנו בפניכם בעבר כאן בבאר שבע נט, לאחר שהשניים נקלעו לחובות כבדים. מי שנחלץ לעזרתם באותה העת היה אילן זגדון, בעלי מסעדת "סבא ג'פטו" בעיר שניסה לצמד. לבסוף, גם הם לא הצליחו להחזיק את ''הראש מעל המים'', ולבסוף גם סגרו את העסק שעליו עמלו כל כך קשה בכאב גדול. 

שנה וחצי לאחר אותה כתבה, נפגשנו עם לריסה לשמוע ממנה על התקופה שעברה עליה. היא כבר חזרה לקריית גת ופתחה גלידרייה נוספת, אבל מבחינתה הסיטואציה אליה נקלעה הייתה בגדר טראומה: "היה לי רצון לפתוח עסק ולהצליח, ובאמת ניסיתי לעשות הכל, באמת הכל. וכל הזמן אמרו לי 'שמההתחלה לא היה לי סיכוי להצליח''.

''וכמה זמן כבר הייתי שם? שנה אחת בלבד? מעבר לכך, הלחץ בעסק גרם לי גם לבעיות בפן האישי ולסכסוך עם רפאל, שהייתי שותפה שלו במשך שנים. המצב הכלכלי שנקלעתי אליו הכניס אותי לסיטואציה שכרגע אף אחד כמעט לא מוכן לעבוד איתי. אז כרגע אני בגלידרייה קטנה פה בקריית גת, אבל אני עדיין עצובה על מה שקרה לנו''. 

כמו לריסה ורפאל, רבים בבאר שבע חוו בשנים האחרונות את תחושת ההחמצה הזאת, שדברים היו יכולים לקרות אחרת לולא הכל היה מתפרק. העול התמידי שאופף בעלי עסקים בעיר - קטנים וגדולים משפיע באופן משמעותי גם על האופן בו מתנהלת העיר כולה. משה טרבלסי, יו"ר לשכת המסחר והתעסוקה בבאר שבע והדרום וסוכן ביטוח וותיק - טוען בפני באר שבע נט כי לבאר שבע בתור עיר גדולה יש אינטרנס עצום לעזור לבעלי עסקים קטנים: "תראה, זה נושא מאד מסובך. לעירייה יש הוצאות רבות, ואם המצב שקורה היום מבחינת ביטחון אישי, קשה לעזור לעסקים קטנים. עם זאת, לדעתי, עיר ללא מסחר - עתידה לא להתקיים וזה המצב פה בבאר שבע. וככל שהמערכות הגדולות מורידות מחירים ומתכנסות פנימה, העסקים הקטנים פה בעיר לא יכולים לעמוד בזה". 

עוד מוסיף משה, כי כרגע הוא מייעץ לצעירים תושבי באר שבע אולי לשקול שוב את המשך עתידם המקצועי: "כיום, אם בחור צעיר שואל אותי האם כדאי לו לפתוח עסק חדש בבאר שבע אני אומר לו באופן חד משמעי - ממש לא. אני רואה כל כך הרבה אנשים נופלים, וכואב הלב על זה''. 

צריך לציין, בעיית העסקים הקטנים היא תופעה כלל ארצית שאינה נוגעת רק בדרום. עם זאת, כיאה לבירת הנגב ולעיר שאמורה להוביל את הבשורה - מן הראוי שתתבצע תכנית מוסדרת שתעזור לבעלי עסקים קטנים. לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBDi, "העסקים בישראל מתמודדים עם מציאות עסקית מאתגרת, הכוללת אחת לתקופה מבצעים בטחוניים (זה עתה הסתיים מבצע "עלות השחר"), ובאופן קבוע קשיים רגולטוריים, מיסוי כבד ורמת תחרותיות גבוהה. בנוסף לכך, גל ההתייקרויות במשק, משבר האנרגיה ושיבושי הלוגיסטיקה מעצימים את הקשיים שעמם מתמודדים העסקים. מדיניות ממשלתית אשר תספק סביבה עסקית תומכת לעסקים הקטנים והבינוניים המהווים חלק מהותי מהמשק הישראלי היא צורך השעה".

אז מה יהיה עתידם של בעלי העסקים בעיר? קטנים וגדולים - חלקם עוד יצליחו להחזיק במקרה הטוב עוד כמה שנים, כאשר חלק לא מבוטל מהם ככל הנראה יימצא עצמו בתסבוכות כלכליות כאלה ואחרות. העיר תמשיך להיאבק בתופעת הביטחון האישי, בפקקים ובהגדלת הדיור, בעוד בינתיים אלו שתפקידם להחיות את המסחר בעיר - אולי אפילו לא יסיימו את השנה הקרובה.