"באשדוד יש, בחיפה יש - ולנו אין": איך הפכו 50,000 תושבים לשקופים בעיניי עיריית באר שבע?
21.01.26 / 12:45
בעוד שלקהילות אחרות בעיר הוקצו מבנים ייעודיים, עשרות אלפי דוברי הרוסית בבאר שבע נאלצים לנדוד בין מתנ"סים. חבר המועצה, אנדי קליימן, חושף את התסכול: "אנחנו נתקעים בקיר. אומרים לנו שריכוז עולים זה לא טוב, אבל בפועל לכולם יש מקום חוץ מאיתנו". העירייה בתגובה: "דוגלים בשילוב במרכזים הקהילתיים הקיימים".
מתחת לפני השטח בבאר שבע, מתגבש בימים אלו שיח ער בקרב הקהילה דוברת הרוסית בעיר. הקהילה, המונה לפי ההערכות כ-40 עד 50 אלף תושבים, מביעה תחושת החמצה בכל הנוגע להקצאת משאבים ומבנים ייעודיים לפעילות התרבותית והקהילתית הענפה שלה.
משיחות עם פעילים מרכזיים בקהילה ומבדיקת תוכניות העבודה, עולה תמונת מצב מורכבת: למרות גודלה המשמעותי של הקהילה בעיר, טרם הוקצה תקציב או מבנה להקמת "בית עולה" - מרכז ייעודי שיאגד תחת קורת גג אחת את מגוון הפעילויות, החל מאולפן וסדנאות ועד חוגים ומופעי תרבות. זאת, בניגוד לערים גדולות אחרות כמו אשדוד וחיפה, בהן פועלים מרכזים מסוג זה בהצלחה רבה.
"אינטגרציה היא חשובה, אך היא לא תחליף לבית"
חבר מועצת העיר באר שבע, אנדי קליימן, דמות מוכרת ופעיל בולט בקהילה דוברת הרוסית בעיר, מציף את הסוגייה מתוך דאגה לעתיד חיי התרבות של העולים והתושבים הוותיקים כאחד. לדבריו, הניסיונות לקדם הקצאת מבנה נתקלים בקשיים, לרוב סביב תפיסות שונות של המושג "קליטה".
"ישנה טענה רווחת שאין צורך במקום ייעודי כי העיר מלאה במתנ"סים מצוינים, ושהעולים צריכים להשתלב בהם כחלק מתהליך האינטגרציה", מסביר קליימן. "אבל המציאות מראה שזה לא סותר. באשדוד יש בית עולה גדול ובונים עוד אחד, בחיפה יש שניים. העובדה שיש מתנ"סים שכונתיים לא מבטלת את הצורך של קהילה כה גדולה במקום שיזוהה איתה, מקום שבו השפה והתרבות הן המרכז, ושמרגישים בו בבית".
חוסר באולם, עלויות גבוהות ונדודים
גם גורמים נוספים בקהילה מצביעים על כך שהטיעון בדבר "השתלבות" מתעלם מהצרכים הייחודיים בשטח. תושבים רבים מציינים כי בדומה לקהילות אחרות בעיר, כמו יוצאי אתיופיה שנהנים ממרכזים ייעודיים, או קהילות שנהנות ממבני דת המשמשים גם להתכנסות חברתית - גם ליוצאי ברית המועצות מגיע עוגן קהילתי.
בהיעדר מבנה שכזה, חיי התרבות העשירים של הקהילה נאלצים להתקיים בפתרונות אלתור. מפיקי אירועים בקהילה מספרים על קושי לקיים הצגות והופעות של אמנים מקומיים בצורה מסודרת. "אנחנו מוצאים את עצמנו נודדים ממקום למקום", מספרת פעילה בתחום התרבות בעיר. "פעם זה במתנ"ס כזה, ופעם באולם קטן בפרינג' שיכול להכיל רק כ-100 איש. כל אירוע הופך להפקה מורכבת ויקרה כי אין לנו 'כתובת' קבועה. התחושה היא שהפוטנציאל התרבותי האדיר שלנו לא בא לידי מימוש".
הפתרון: הסבת מבנה קיים
קליימן ואחרים בקהילה מאמינים שהפתרון לא חייב להיות כרוך בבניית מבני ענק חדשים, אלא בחשיבה יצירתית. ההצעה שעולה היא הסבה של מבנה קיים, דוגמת מתנ"ס י"א (בו יושבת כיום הקליטה העירונית), למרכז תרבות שוקק חיים שישרת את עשרות אלפי התושבים. "אנחנו לא מחפשים להתבדל, אלא ליצור מקום שיעשיר את העיר כולה", מסכם קליימן. "יש כאן עשרות אלפי תושבים שצמאים לפעילות, והגיע הזמן לקבל החלטה שתיתן להם מענה ראוי".
תגובת עיריית באר שבע: "העירייה רואה בקהילה דוברת הרוסית חלק משמעותי ומרכזי מהמרקם העירוני ופועלת לאורך שנים לחיזוק שילובה החברתי, התרבותי והקהילתי. מדיניות העירייה מבוססת על פריסה רחבה של שירותים ותוכניות קהילתיות בשכונות העיר, מתוך תפיסה מקצועית ליצירת שילוב חברתי תוך שמירה על הייחוד התרבותי''.
''בהתאם למדיניות זו, פועלת העירייה באופן מתמשך ורחב היקף למען ציבור העולים בעיר ללא יוצא מן הכלל, באמצעות רשת מגוונת של מוקדי פעילות קהילתיים, שבהם מתקיימות גם תוכניות ייעודיות בשפה הרוסית, בכלל תחומי החיים, לרבות מועדוני וטרנים, פעילות תרבות ופנאי, חוגים וסדנאות לילדים ונוער, ליווי פרטני, מיצוי זכויות וסיוע. פעילות זו נועדה לתת מענה מותאם לצרכים הייחודיים של הקהילה, תוך שילובה במערך הקהילתי העירוני הקיים. מחלקת הקליטה העירונית מקיימת שיח שוטף עם נציגי הקהילה ופועלת להתאמת וחיזוק המענים".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
