"אלימות נגד נשים היא מגפה": כנס ויצו חושף את השלכות המלחמה והצורך בהתגייסות לאומית

על רקע נתונים קשים של 20 נשים שנרצחו בישראל מתחילת השנה, קיימה אתמול (שלישי) ויצו כנס מקצועי לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים (המצוין ב-25 בנובמבר). הכנס, שנערך במסגרת קמפיין "תעמדו בצד שלה", קרא לציבור הרחב לא לעמוד מנגד ולפעול למען נשים החוות אלימות.

הכנס התמקד בשינוי התפיסתי שחל בשנים האחרונות בתחום, וכן בהשלכות העמוקות של המלחמה על מערכות יחסים, על הכלים לזיהוי מצוקה במקומות העבודה, ועל הצורך החיוני בליווי נשים גם לאחר צאתן ממעגל האלימות.

נתונים מדאיגים: המלחמה החריפה את האלימות

במהלך הכנס הוצגו ממצאיו של סקר שנערך על ידי מכון רושניק עבור ויצו, ממנו עולה תמונת מצב מדאיגה בצל המלחמה. על פי הסקר, מחצית מהציבור הישראלי (50%) מעריכים כי מאז ה-7 באוקטובר התרבו מקרי האלימות במשפחה.

עם זאת, נרשמה התעוררות ציבורית באשר לאחריות הסביבתית: 81% מהנשאלים סבורים שאלימות במשפחה אינה עניין פרטי שאין להתערב בו. 87% מהציבור מצהירים כי יפעלו אם יחשדו שאישה בסביבתם חווה אלימות, נתון המזנק ל-91% במקרה של ידיעה ודאית. עוד עולה כי 32% מהציבור רואים בתוכנית לאומית ממשלתית מהלך הכרחי למיגור התופעה, ו-29% הצביעו על חשיבותן של תוכניות מניעה בקרב בני נוער.

יו"ר ויצו העולמית, אניטה פרידמן, הבהירה בנאומה את חומרת המצב: "גם כשהאלימות לא מגיעה באריזה המוכרת של אלימות פיזית, אלא בצורות 'מתונות' יותר - מטרתה להפחיד, לדכא ולהשפיל. אין לאף אחד את הפריבילגיה 'לשבת על הגדר'. כולם חייבים לקחת את הצד שלה ולעמוד מול פני האלימות".

מנכ"לית ויצו העולמית, אל"מ (מיל') מרסל אסולין, הוסיפה וקראה לפעולה ממשלתית: "שלוש שנים של מלחמה ממושכת הביאו להסלמה. אלימות נגד נשים היא מגפה, וכמו בכל מגפה, נדרשת התגייסות לאומית, עם מדיניות ברורה, יעדים ותקציבים. ביטחונן של מאות אלפי נשים וילדים חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות בכל יום, ולא רק אחרי הרצח הבא".

ממניעה לאחריות חברתית וזיהוי במקומות העבודה

בכנס הודגש המעבר מגישה המטילה את האחריות לחילוץ על האישה עצמה, לגישה המחייבת מעורבות של הסביבה והקהילה. יסמין רובין קופר, מנהלת יוזמת "קווים אדומים", הסבירה: "צריך להפסיק לפנות רק לאישה, ולהתחיל לפנות למשפחה, לעמיתים לעבודה ולגברים כשותפים מרכזיים".

ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"לית עמותת משאבי אנוש ישראל, הציגה פרויקט משותף עם ויצו להכשרת ממונים במקומות עבודה לזיהוי מצוקה. לדבריה, נשים שחוות אלימות מגיעות לעבודה מדי יום, ושם פעמים רבות ניתן להבחין בשינויי התנהגות שאינם נראים בחוץ. המטרה היא להכשיר צוותים להקשיב ולהפנות את העובדות לגורמי מקצוע רלוונטיים.

עו"ס טלי וייסמן-גנץ, מנהלת תחום המניעה בויצו, התייחסה גם לשינויים שהביאה המלחמה. "המציאות הביאה לפתחנו משפחות שלא פגשנו בעבר. המלחמה לא מסתיימת כשהאזעקה נפסקת, היא ממשיכה להתקיים בתוך הבית. לכן הרחבנו את המענים, כולל קו סיוע לגברים בצל המלחמה ותוכניות כמו 'אב נולד' לחיזוק הזוגיות וההורות במשבר".

"צומחות יחד" - החיים שאחרי היציאה מהאלימות מוקד נוסף בכנס היה הצגת המחקר של אוניברסיטת בר אילן, הבוחן את תוכנית "צומחות יחד" של ויצו, המלווה נשים וילדיהן לאחר עזיבת הבית האלים. התוכנית פועלת ב-12 קהילות ברחבי הארץ, ומסייעת לכ-200 נשים וכ-300 ילדים.

פרופ' ענת בן פורת, שהציגה את המחקר, הפריכה את התפיסה השגויה לפיה עם הפרידה, מסתיימת הסכנה. "פעמים רבות האלימות אינה נפסקת, ולעיתים אף מסלימה לאלימות כלכלית ומשפטית. דווקא בשלב זה נוצר פער משמעותי בשירותים". המחקר הראה נתונים מעודדים על התוכנית: 93% מהמשתתפות ימליצו עליה לנשים במצב דומה, וכ-90% מדווחות על עלייה בביטחון העצמי בהתמודדות. במקביל, 75% מהאימהות ציינו שיפור אצל ילדיהן ביכולת לבטא רגשות.

שלוש נשים שהשתתפו בתוכנית חלקו בכנס את סיפורן המרגש. אחת מהן סיפרה כיצד הגיעה שבורה ובודדה, וכיום, בסיוע הליווי, היא מקימה עסק לעיצוב גרפי: "בקהילה מצאתי נשים שעברו חוויות דומות, שיכולתי לבכות איתן ולשתף. היום אני הרבה יותר מאמינה בעצמי, ומקווה להיות שם בעתיד כדי לעזור לנשים אחרות שמתקשות להאמין בעצמן".