"אי אפשר לעשות רפואה טובה מבלי להתייחס לחוויה של המטופל": אפרת הרוש, מנהלת השירות של סורוקה, על מנהיגות נשית בזמן מלחמה
10.03.26 / 16:47
היא נכנסה לתפקיד ביום שאחרי פגיעת טיל בבית החולים, מתמרנת בין ניהול חוויית המטופל במערכת שעובדת תחת איום בליסטי מתמיד, לבין חייה האישיים כאם לארבעה וכתושבת העוטף. לרגל יום האישה, אפרת הרוש בראיון על העוצמה של צוותי הרפואה, חמלה בזמן מלחמה, והשליחות שנותנת כוח להמשיך.
זה לא סוד שמערכת הבריאות הישראלית ניצבת בשנים האחרונות בפני האתגרים המורכבים בתולדותיה, אך נדמה שסיפורה של אפרת הרוש, מנהלת שירות וחוויית המטופל החדשה של המרכז הרפואי סורוקה, מקפל בתוכו את המהות הישראלית כולה.
היא נכנסה לתפקיד הניהולי הבכיר ביום שאחרי פגיעת טיל בבית החולים, עם רזומה של למעלה מ-20 שנות עשייה ב"כללית", וצנחה היישר לתוך מציאות חסרת תקדים של מלחמה היסטורית, פצועים ואיומים בליסטיים. מאחורי הטייטל המחייב בבית החולים המרכזי של הדרום, עומדת אישה שמתמרנת בין חזית לעורף באופן מעורר השראה.
כתושבת כפר מימון שבעוטף, כאם לארבעה ילדים – בהם ילד עם צרכים מיוחדים, וכשבעלה מגויס למילואים כמעט ברציפות מאז השבעה באוקטובר, הרוש חיה את המשבר הלאומי גם בבית וגם במשמרת. לרגל יום האישה, ישבנו איתה לשיחה פתוחה על מנהיגות נשית בלב הכאוס, על המשמעות של חמלה תחת אש, ועל האופן שבו מצליחים לייצר תחושת ביטחון עבור מטופלים בזמן שהאדמה מסביב רועדת.
כתושבת כפר מימון שבעוטף, הקהילה שלך והמשפחה שלך עברו רגעים בלתי נתפסים ב-7 באוקטובר. איך מפרידים בין הטראומה והדאגה האישית לבין הצורך המקצועי לנהל את חוויית המטופל בבית החולים המרכזי של הדרום?
"כתושבת כפר מימון הקהילה שלי והמשפחה שלי עברו רגעים לא פשוטים מאז ה-7 באוקטובר, אני לא חושבת שאפשר להפריד בין האישי למקצועי. דווקא החוויה האישית שלי בתקופה זו, חידדה אצלי עוד יותר את ההבנה של מה שעוברים המטופלים - החשש מחוסר וודאות והצורך בכתובת, בחמלה ובאנושיות בתוך כל המציאות המורכבת הזו. מבחינתי המשימה שלנו בשגרה וביתר שאת בחירום היא להיות שם בעבור המטופלים ברגעים שבהם הם הכי זקוקים לכך. בעבורי זו שליחות שנותנת לי כוחות בכל בוקר, בתחושה של משמעות ובידיעה שאני עושה טוב עבור אנשים אחרים".
אנחנו נמצאים כעת בעיצומה של מלחמה מול איראן, כשסורוקה פועל במתכונת חירום ותחת איומים בליסטיים ישירים. מה המשמעות של המונח "חוויית מטופל" כשהמערכת כולה עוסקת בהצלת חיים בסיסית, בין אזעקה לאזעקה?
"קודם כל חשוב להבין ש'חווית מטופל' היא חלק בלתי נפרד מטיפול רפואי. אי אפשר לעשות רפואה טובה מבלי להתייחס לחוויה של המטופל בתוך התהליך. במתכונת חירום, כשאנו נמצאים בעיצומה של מלחמה, המרכיב האנושי הופך להיות משמעותי אפילו יותר. מטופלים מגיעים גם ככה בתחושה של חרדה וחוסר וודאות, וברגעים אלו חשוב לנו להיות שם בעבורם באנושיות, לראות אותם, להסביר להם ולשתף אותם בתהליך תוך חיזוק תחושת הביטחון. לפעמים להחזיק יד ולומר מילה מרגיעה יכולים לעשות את ההבדל".
לרגל יום האישה, אנחנו רואים נשים רבות בחזית העשייה הרפואית, אך לעיתים קרובות הן עדיין פחות מיוצגות במוקדי קבלת ההחלטות. האם את מרגישה שהקול שלך כאישה-מנהלת מביא פרספקטיבה שונה לניהול משברים בסדר גודל שאנחנו חווים כעת?
"הקול שאני מביאה מתוקף תפקידי הוא משמעותי ויש לו חלק בלתי נפרד בקבלת ההחלטות, בעיקר כי הוא מייצג למעשה את קולו של המטופל ובני משפחתו בתוך המערכת. היבטים של צורך וחוויית הטיפול והמענה להם הם כמקשה אחת עם הטיפול הקליני וממלאים חלק משמעותי בעשייה בבית החולים. לכן, להיות בשטח יחד עם הצוותים ולאתר מקרוב את הצרכים שעולים מהמטופלים ובני המשפחה זה חלק משמעותי בסדר היום של הצוות, ואנחנו עושים כל העת ככל יכולתנו כדי למצוא פתרונות בזמן אמת. כחברת הנהלת ביה"ח אני דואגת לשתף ולהציף נושאים שקשורים בשירות וביחד מגבשים תהליכים משמעותיים חוצי ארגון".
נכנסת לתפקיד בתקופה הכי סוערת שידעה המערכת. מה היה הדבר הראשון שהרגשת שאת חייבת לשנות, לייצב או להתאים למציאות החדשה עם כניסתך לתפקיד?
"היום הראשון שלי בסורוקה היה יום אחרי פגיעת הטיל בבית החולים. זו הייתה מציאות מורכבת מאוד שאף בית החולים בארץ ובעולם לא חווה בעבר, ואני למעשה למדתי את סורוקה דרך מצב חירום קיצוני. הדבר הראשון שהשתקף לנגד עיני באופן מובהק אלו הצוותים המדהימים שעובדים יחד בהרמוניה ומתוך מסירות אמיתית שפשוט מדבקת. בתוך הסיטואציה הזו היה לי ברור שהדבר הראשון שאני צריכה הוא לחבור עם צוות יחידת השירות לצוותים בשטח: להגיע למחלקות, להבין מה הצרכים, לשוחח עם מטופלים ועם הצוותים ולנסות לתת מענה ככל שניתן בתוך המציאות המאתגרת. אין ספק שעל אף המורכבות הבלתי נתפסת של השנים האחרונות, יש משהו מיוחד, חזק ומלא בעוצמה ובעבודה המשותפת שמחייב אותך לעשות הכול כמו כולם שהמטופל ירגיש וידע שעושים כאן בסורוקה הכול בשבילו".
הבאת לתפקיד יותר משני עשורים של ניסיון במערכת הבריאות של כללית. האם משהו מכל הניסיון הזה באמת יכול היה להכין אותך לכאוס, לפצועים ולמציאות שאנחנו חווים בשנים האחרונות?
"יותר מעשרים שנות ניסיון במערכת הבריאות נותנים כלים והיכרות עם המערכת, אבל המעבר לעולם בתי חולים אחרי 20 שנה בקהילה, ובמיוחד בתקופה של חירום ומלחמה, הוא תהליך של למידה. יש דברים שאני לומדת כאן שלא נחשפתי אליהם בעבר. אני מאמינה שמנהיגות טובה היא גם היכולת להגיע עם ניסיון, אבל להישאר עם הרבה צניעות ונכונות להקשיב וללמוד כל הזמן. היה ברור לי שבתוך מציאות של חוסר ודאות וחשש חשוב במיוחד לייצר למטופלים כתובת ברורה. לכן כבר ביומו הראשון של מבצע "שאגת הארי" הפעלנו בסורוקה מוקד מידע ושירות לרשות הציבור, שנותן מענה לשאלות ולבירורים של מטופלים ובני משפחותיהם. המוקד פועל מדי יום במתן מענה ובטיפול במאות פניות. בנוסף אנו עוסקים בכל מה שקשור לתיווך והנגשת המידע, עדכון שוטף של הנחיות והתאמת השילוט והכוונת המטופלים בתוך בית החולים. במציאות של חירום, מידע ברור וזמין הוא חלק משמעותי מהתחושה של ביטחון בעבור המטופלים והמשפחות".
בתפקידך, את והצוות שלך סופגים ביומיום את הפחד, הכאב ולעיתים גם את התסכול של המטופלים והמשפחות. איך שומרים על החוסן הנפשי של הצוות?
"אני חושבת שאחד הדברים שלמדנו בתקופה הזו הוא שהחוסן שנבנה בשגרה פועל גם בחירום. הנהלת בית החולים וצוות החוסן משקיעים רבות בחיזוק הצוותים ובהעצמת תחושת המשמעות והשליחות שלהם. ברגעים אלו ניכר כי הצוותים מגיעים עם מחויבות גדולה מאוד למטופלים ולמערכת ומקבלים מענה לצרכים הנפשיים-רגשיים שלהם בהתאמה. דוגמה לכך ראיתי ביומי הראשון בבית החולים. יום לאחר פגיעת הטיל התייצבו לעבודה אלפי עובדים שלא שאלו: 'אם צריך אותי' אלא 'היכן צריך אותי'. זה ה-DNA של עובדי סורוקה - המחויבות הגדולה, החמלה והמסירות".
צוותי השירות וחוויית המטופל במערכת הבריאות מורכבים ברובם המוחלט מנשים. איך את מעצימה ותומכת בעובדות שלך, שמתמודדות עם משבר לאומי מתמשך במשמרת, ולרוב צריכות גם להחזיק משפחה בעורף המאוים?
"צוותי השירות וחוויית המטופל מורכבים ברובם מנשים, ורבות מהן מנהלות במקביל גם בית ומשפחה בתוך מציאות לא פשוטה. אני יודעת שמה שמאפשר להן להירתם בתקופה כזו הוא קודם כל תחושת השייכות והמשמעות. הן יודעות שהן מגיעות לתפקיד שהוא חשוב, בבית חולים שפועל 24/7 וצריך להיות זמין בעבור המטופלים, במיוחד בשעת חרום. התחושה שהעשייה שלהן תורמת ומשפיעה על המטופלים מעניקה הרבה כוח. לצד זה, חשוב לנו כהנהלה לייצר סביבת עבודה שמבוססת על גמישות, הבנה ותמיכה הדדית. אנו עובדים כצוות ומגבים זה את זה וקשובים גם להיבטים האישיים, המשפחתיים והרגשיים".
האם הרף של מה שנחשב "שירות טוב" השתנה? במציאות של היום, איך את מגדירה הצלחה בתפקיד שלך – האם זה עניין של יעילות ותקתוק, או שנוצר סטנדרט חדש של הכלה ואמפתיה?
"כמדברים על חווית מטופל, אנחנו מדברים על טיפול רפואי אנושי, שבעיניי זו הגדרה של הצלחה. כל מטופל שפונה או מגיע לבית החולים ויוצא עם מענה לצרכים הרפואיים שלו ובתחושה שהוא בידיים טובות - זו הצלחה מבחינתי. בנוסף למקצועיות הרפואית חשוב גם שהמטופל ירגיש ביטחון, שיראו אותו ושיש מי שמלווה אותו בתוך התהליך. לפיכך הצלחה מבחינתי היא: שילוב בין רפואה מצוינת לבין אנושיות והקשבה למטופל!".
כאישה, כאמא וכמנהלת בכירה במערכת הציבורית בישראל – מה נותן לך תקווה בימים אלה, ומה המסר שלך לנשים צעירות ששוקלות להיכנס לעולמות השירות הציבורי למרות כל האתגרים?
"מה שנותן לי תקווה בימים האלה הם האנשים שאני פוגשת בעבודה, הצוותים המסורים, שיתופי הפעולה והמחויבות הגדולה של העובדים למטופלים ולמערכת. אני נמצאת במערכת הבריאות שנים רבות מאז שהתחלתי כבת שירות לאומי ואני יודעת שכבר אז הבנתי שזה המקום שבו אני רוצה להיות. התחושה הזו שעזרתי למטופל, שהייתי משמעותית לאדם ברגע חשוב בחיים שלו – זו תחושה שנותנת הרבה כוח ומשמעות לעשייה. המסר שלי לנשים צעירות ששוקלות להיכנס לעולמות השירות הציבורי הוא לא לפחד מאתגרים. זו עבודה לא פשוטה, אבל יש בה הזדמנות אמיתית להשפיע על חיים של אנשים, לעבוד עם אנשים מדהימים ולהתפתח גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית".
בנימה אישית, אומרת אפרת לקראת סיום הראיון שלנו כי "לצד התפקיד הניהולי בתקופה מורכבת כל כך, המציאות האישית שלי גם היא חלק מהסיפור. אני אמא ל-4 ילדים שביניהם ילד עם צרכים מיוחדים ובעלי מגויס כמעט ברציפות מאז ה־7 באוקטובר. החיים האישיים והמקצועיים נפגשים, ודווקא מהמקום הזה אני שואבת הרבה כוח. הידיעה שאני משמעותית גם בבית וגם בעבודה, נותנת לי הרבה מוטיבציה להמשיך ולעשות טוב סביבי. לכבוד יום האישה, אני רוצה להזכיר לכל הנשים משהו שהן כבר יודעות - אנו רגילות לעשות כל כך הרבה דברים במקביל, אבל בתוך כל העשייה הזו חשוב לעצור לרגע ולזכור את המשמעות בכל דבר שאנו עושות בבית, בעבודה, בקהילה וגם לעצמינו. יום האישה שמח!".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
