איך עיריית באר שבע מתכננת לצמצם את כמות הקבצנים ברחובות?

אנחנו נתקלים בהם לא מעט בכבישים. הם עומדים באמצע הכביש הסואן, רכבים חולפים על פניהם במרחק סנטימטרים, ובכל זאת הם ניגשים לכל רכב ורכב, בגשם ובחום, אוספים שקל ועוד שקל כדי לקנות לעצמם את המנה היומית. תופעת הקבצנים בבאר שבע, או בשמם המסובן ''פושטי יד'' - מעסיקה מזה שנים את תושבי העיר.

אנחנו בבאר שבע נט כתבנו לא אחת על הנושא, כשבכתבה שהועלתה באתר לפני מספר שנים סיפרנו על האופן בו הם מסכנים את חייהם בצמתים. כעת, כפי שניתן ללמוד מוועדת העירייה האחרונה אשר נגעה בנושא, נראה כי בקרוב תפעל העירייה במספר דרכים על מנת לצמצם את התופעה. במוקד הועדה עמדה סקירה שהציגה מנהלת אגף הרווחה, אתי כהן, סביב המענים לטיפול בדיירי רחוב ופושטי יד בעיר.

כהן ציינה ''כי המענה העירוני לאוכלוסיית דרי הרחוב תכליתו לצמצם את תופעת הקבצנות בעיר, למנוע סכנה לעוברים ושבים בצמתים ברחבי העיר, לרתום את אוכלוסיית היעד לשינוי ולקבלת טיפול וסיוע, להוציאם ממעגל המצוקה ולהוביל לשיקומם ולשילובם במעגלי חיים נורמטיביים''. עוד עולה מנתונים שהציגה כהן, כי מרביתם של דרי הרחוב ופושטי היד הינם תושבי העיר, אך כחמישית מהם תושבי ערים אחרות''. כאמור, בבירת הנגב קיימים מספר גופים, פרטיים וציבורים אשר עוסקים בדרי הרחוב וברחוותם. על פי הקווים המנחים שהוצגו לחברי הוועדה, עולה כי תהליך הטיפול והסיוע בהם כולל בתוכו מספר שלבים:

א. שלב האיתור והגיוס – סיורים יזומים בצמתים ומקומות ייעודיים לאיתור וגיוס לתהליכי טיפול.

ב. שלב החילוץ וההגנה – הוצאה מיידית במצב של סיכון להלנת חירום, סיוע בצרכים מידיים, מזון, ביגוד חם, שמיכות והפקת ת.ז לפי הצורך.

ג. שלב האבחון – אבחון מצבו של דר הרחוב, צרכיו וכוחותיו לצורך בניית התערבות אישית מותאמת על הרצף עם גורמי הטיפול הרלוונטיים.

ד. בית נתן – הוסטל, דיור בחירום ולטווח ארוך ל-18 דרי רחוב.

ה. תוכנית טיפול, ליווי ומעקב – הפנייה לגמילה/ גגון/ הוסטל/ מיצוי זכויות/ דיור עצמאי/ שילוב בתוכניות בקהילה/ התמקמות בדירה/ הקניית מיומנויות התמודדות/ חיבור למערך תומך/ הסדרת חובות וסיוע כלכלי.

ו. בניית מערך טיפולי עם ממשקי עבודה רלוונטיים - אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מוקד עירוני, שיטור ופיקוח, בטל''א, משרד השיכון, פסיכיאטר מחוזי, בית חולים, יחידות להתמכרויות, מסגרות לדרי רחוב, סל שיקום, ועוד.

בהמשך, הציגה כהן מודל עבודה לטיפול בתופעת פושטי היד בעיר, מודל שנשען על שילוב בין גורמי הרווחה והאכיפה ומטרתו לצמצם את מימדי התופעה ומניעת הסיכון בקרב פושטי היד ומשתמשי הדרך כאחד. במסגרת מודל ההפעלה הוקם פורום עירוני עם מגוון גורמים רלוונטיים לדיון ופיתוח דרכי טיפול בתופעה; התבצע מיפוי של פושטי היד ומאפייניהם לצורך התוויית טיפול; מתבצעים סיורים בשטח לשם הפגנת נוכחות ויצירת קשר של אמון וגיוס פושטי היד לטובת שיקום וטיפול; והבניית תוכנית טיפול מותאמת לצורכי המטופל. באשר לפעולות אכיפה צויין כי המענים הראשוניים הם טיפוליים, אך במידה ולא נמצא פתרון טיפולי ובהיעדר שיתוף פעולה מצד פושט היד ננקטות גם פעולות אכיפה.

מי שיוצא לרחובות העיר ועוזר לאותם קבצנים הוא דותן נומברג, מדריך שיקומי שציין כי במסגרת הסיורים היזומים בשטח הוא מקיים פעולות איתור וחיזור אחר פושטי יד ומסייע להם במיצוי זכויות במטרה להוביל אותם לתוכנית טיפול ולחיים עצמאיים בקהילה. דותן סיפר כי במהלך הסיורים מחולקים מעילים ושתייה חמה. בתוך כך, ציין דותן כי ישנם קבצנים שיש להם בית ובכל זאת הם ברחוב מבחירה.

בכל הקשור לאופן בו יורדים הקבצנים לכביש, ומסכנים את עצמם ואת חיי אחרים, ציין רס''ב גיא ירוחם ''כי במסגרת מיפוי של אוכלוסיית פושטי היד שיתף השיטור העירוני את אגף הרווחה בדבר מידע על אודות דרי רחוב ופושטי יד בצמתים ובמוקדים שונים''. רס''ב ירוחם ציין ''כי אומנם ניתנו גם דו''חות תנועה על ירידה לכביש וגם בוצעו עיכובים בתחנת המשטרה, אך הפן האכיפתי הוא פחות אפקטיבי והפן הרווחתי יותר חשוב ומשמעותי''.

בנוסף לאותם צעדים, ציינו בוועדה כי לצד מודל הפעולה שנבנה, אגף הרווחה יצא בקול קורא לגיוס מתנדבים אשר יבצעו מנטורינג אחד על אחד עם דרי רחוב כשהמטרה היא שאנשים מתוך הקהילה יתחברו לאנשים מהרחוב ושיתקיים חיזור ממקום אכפתי ומעורב ומתוך מקום לא שיפוטי – משימה לא פשוטה שדורשת קשר אינטנסיבי יומיומי על מנת לבנות אמון ולזכות בשיתוף פעולה.

רוביק דנילוביץ' מצידו תמך במהלך וטען: ''אוכלוסיית דרי הרחוב ופושטי היד היא אוכלוסייה שלא שפר עליה גורלה וכי יש לעשות ככל הניתן על מנת לשפר את איכות חייהם. בהמשך, בירך רוביק על הנעשה והזמין את משתתפי הועדה להמשיך לקיים חשיבה ולקדם הצעות ויוזמות על מנת להבטיח מענה עירוני מיטבי עבור האוכלוסייה.