דגל של תעוזה

לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, דגל ישראל שנתפר בתעוזה ערב קום המדינה על ידי רבקה אפצ'ינר, 'בטסי רוס הישראלית', מצא אכסניה חדשה בארכיון בן-גוריוןשבמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

רבקה אפצ'ינר, הייתה אשת חינוך וצדקה אמריקנית שכל חייה הוקדשו לרווחת היהודים בארץ ובעולם. בגיל 50 הפליגה לארץ ישראל של טרום הקמת המדינה והתיישבה בירושלים "כדי לחזות בתקומתה של המדינה היהודית". במאי 1948, עת הלגיונות הירדניים הפגיזו את ירושלים והתושבים מיהרו להסתתר מאחורי שקי חול, סירבה אפצ'ינר להרכין את ראשה. בשעות אלו עסקה ביצירת דגל ישראל מסדין חתוך שבמרכזו תפרה מגן דוד ולצדדיו צבעה שני פסים בתכלת.  בה' באייר תש"ח, כאשר שמעה את דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, תלתה אפצ'ינר בגאווה את הדגל בחלון דירתה ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, נוכח הכוחות הירדניים. היא המשיכה להניף את הדגל המאולתר מדי יום עצמאות עד לפטירתה בשנת 1966.

הדגל ההיסטורי נשמר אצל ידידה הקרוב ומטפלה של אפצ'ינר, האספן הירושלמי עזרא גורדסקי, ממנו ביקשה לפני מותה שישמור על הדגל מכל משמר, "משום שזו הייתה דרכי  לציין את הקמת מדינת ישראל". גורדסקי שהפקיד את הדגל בדירתו במשך 50 שנה, החליט כי שנת ה-70 למדינת ישראל היא הזמן המתאים למצוא לו משכן קבע.

הוא יצר קשר עם חברו, הרב דוד גפן, שעלה ארצה מארצות-הברית בשנות ה-70 וביקש ממנו עזרה במציאת אכסניה הולמת לפריט האספנות. גפן, ידיד ותיק של טוני יאנג, נשיאת איגוד שוחרי אוניברסיטת בן-גוריון בארה"ב, חיבר בין השניים והודות לתמיכתה הנדיבה של יאנג נתרם הדגל לאוניברסיטה הנושאת את שמו של מייסד המדינה והופקד במקום הראוי לו ביותר – ארכיון בן-גוריון בקמפוס האוניברסיטה בשדה בוקר.

"זהו כבוד גדול עבורי להמשיך שרשרת זו של אמריקנים שיצרו, שימרו והבינו את הערך הטמון בדגל זה", אמרה יאנג. "יהודים אמריקנים פעלו יחד עם ישראלים לכל אורך השנים בהקמתה ובפיתוחה של מדינת ישראל. במשכנו החדש, בארכיון בן-גוריון, הדגל מסמל את התשוקה היצירתית שהביאה להקמתה של המדינה ומבטיחה את עתידה של ישראל. עזרא אכן מילא את הבטחתו לרבקה ואפשר לדגל להגיע אל מקומו הראוי במסגרת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות".

ד"ר פולה קבלו, מנהלת מכון בן-גוריון, מצאה בארכיון ראש הממשלה דוד בן-גוריון מכתב ששלח ראש הממשלה הראשון לרבקה אפצ'ינר, בהוקרה על תרומה שהעניקה לקרן להגנת ישראל בשנת 1957. הוא שיבח אותה כמי שמהווה דוגמה מעוררת השראה למסירות: "רוח זו היא שאפשרה לנו להשיג את עצמאותנו, ורוח זו תבטיח את הצלחת המאמצים העתידיים שלנו", לשון המכתב.

"דגל ישראל המקורי של רבקה הוא תוספת מצוינת לארכיון בן גוריון", אמרה ד"ר קבלו. "הוא יוצג לצד יומני ראש הממשלה הראשון ופריטים חשובים אחרים".

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב עוסק בלימוד, תיעוד וחקר ההיסטוריה, ההגות, הפוליטיקה, התרבות, החברה והמרחב הגיאוגרפי של ישראל והתנועה הציונית בהיבטים רב-תחומיים, ומחויב לטיפוח חקר פועלו של דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. במכון, השוכן בקמפוס האוניברסיטה בשדה בוקר, הוצאה לאור אוניברסיטאית, ספריה אקדמית, ארכיון ומרכז מידע דיגיטלי. במכון חמישה עשר חברי סגל אקדמי החוקרים מניפה מגוונת של היבטים בתולדות ישראל, ואשר יזמו והקימו שתי תכניות לימוד אקדמיות בתחומי מחקרם: לתואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון, ואת התכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע"ש וודמן-שלר לתואר שני, הפועלת במכון ובאחריותו. המכון משמש אכסניה לתלמידי מחקר מתקדמים לתואר שלישי ובתר-דוקטורנטים מהארץ ומהעולם.