שבוע אושפיזין בקמפוס: תא "מגמה ירוקה- באר שבע"

אין סטודנט באוניברסיטת "בן גוריון" שלא שמע לפחות פעם אחת את צמד המילים "מגמה ירוקה", ולא בכדי. קבוצת הפעילים של התא משנסת מותניים בכל פעם מחדש ונאבקת בכל כוחה בשלל נושאים הנוגעים לחברה הישראלית ולצמצום הפערים החברתיים שבה- כל זאת מבלי לפחד להרים את הקול ולשאוג את זעקתם של האחרים, אך תוך אלגנטיות וממלכתיות ששמורה רק להם. המאבק בכריית הפוספטים בהר בריר, הקמת שבילי אופניים בעיר, המאבק נגד הקמת ישובים חדשים בנגב- למען כל אלה ועוד, התייצבו מגמה ירוקה בשורה הראשונה ונלחמו למען הכלל.

 תאי "מגמה ירוקה" פזורים ברחבי שישה עשר מוסדות לימוד אקדמאים בארץ, ואת הפעילות שלהם מארגן תא ארצי של "מגמה ירוקה", שתפקידו הוא לתמוך מבחינה מקצועית ומבחינה כלכלית, על ידי התרומות שמגיעות לארגון. עם זאת, חשוב לציין כי במקביל לתמיכה של התא הארצי, כל פעולה או מאבק הנעשים בתא, מגיעים מפעילי התא בעצמם, כשבכל אחד מהתאים ישנם פעילים המתמחים בכל נושא בו הם עוסקים. 

כעת, מה שהיה בעבר "תא מגמה- בן גוריון", הולך ומתרחב מבחינת הפעילות ומבחינת פעילים, וכיום הוא נקרא "תא מגמה ירוקה- באר שבע". כדי להסביר לכם על השינוי שחל בתא ועל הפעילות הענפה שלו, שוחחנו עם יושבת הראש הנכנסת של התא, נוגה רובין, סטודנטית שנה ב' ללימודי פוליטיקה וממשל, ועם צליל רובינשטיין, פעילה בתא, סטודנטית שנה ג' ללימודי פוליטיקה וממשל. 

 מה הוא "תא מגמה ירוקה"?

נוגה: "מגמה ירוקה הוא ארגון סביבתי, חברתי וכלכלי, שפועל בכל מיני אוניברסיטאות בארץ, כשכל תא בין האוניברסיטאות עוסק בקמפיין אחר. הפעילים מצליחים מאוד מאוד להשפיע מלמטה על מה שקורה. בעצם, מי שמתנדב בארגון הוא זה שמעצב את המדיניות וקובע אותה. אותה קבוצה של פעילים עושה את זה ביחד".

צליל: "אנחנו ארגון פוליטי א-מפלגתי, כלומר, אנחנו מתעסקים לגמרי במאבקים שהם פוליטיים אבל אנחנו לא משייכים את עצמנו לאף מפלגה. זה יכול להיות מאבק שמזוהה עם השמאל וזה יכול להיות מאבק שדווקא הימין יתמוך בו. התא מורכב לא רק מסטודנטים, אנחנו הפכנו בשנה האחרונה מתא 'בן גוריון' לתא 'באר שבע', מתוך ראייה שאנחנו חלק מהקהילה וחלק מהעיר, ואנחנו מזמינים תושבים וסטודנטים לקחת חלק בפעילות שלנו. כמו שנוגה אמרה, הפעילים בכל תא מחליטים מה המאבק שהם רוצים להתעסק בו".

נוגה: "וגם איך להוציא אותו לפועל". 

 באיזה קמפיין עוסק תא "מגמה ירוקה באר שבע" כרגע?

נוגה: "אנו פועלים לחיזוק היישובים הקיימים בנגב על ידי מניעת הקמת ישובים חדשים. אנחנו עושים את זה דרך כל הערוצים- מדיה, בדוברות, בעיתונות... אחד הדברים שחשובים בקמפיין זה יצירת קשר עם תושבי באר שבע, זה בלתי נמנע גם בגלל שאנחנו חיים בעיר הזו אבל גם בגלל שהבנו שהמאבק הזה נוגע קודם כל למי שגר בנגב כל החיים. אם התכנית תצא לפועל, זה אומר שאנשים שגרים כיום בנגב לא יזכו לעוד מימון ופיתוח. להרים יישוב חדש לעומת להרחיב תשתיות שכבר קיימות בעיר שכבר קיימת עולה פי 2 עד 5 יותר".

צליל: "מזה עשר שנים צצות תכניות של משרד הבינוי והשיכון להקים ישובים חדשים בנגב, מעין תכניות במגירה. מה שהתחיל את כל המאבק שלנו הוא שהתכנית שקיימת עכשיו להקמת חמישה יישובים חדשים לאורך כביש 25 היא תכנית שכבר יש בה מיקומים ושמות ליישובים החדשים. הכל מאוד ברור שזה הולך לצאת לפועל, לכן התחלנו מאבק מאוד אינטנסיבי וזה ממש הולך ומתקדם. זה מגיע מתוך התפיסה שאמנם אנחנו סטודנטים כאן, אנחנו מאוד מחוברים לנגב, באנו ללמוד פה ולגור פה מתוך רצון, אבל אין תחליף לתושבים שגרים כאן". 

ומה באמת התגובות של התושבים? 

צליל: "הרבה מאוד אנשים אומרים לנו שהם רוצים שיפסיקו לבנות יישובים לעשירים ושישקיעו יותר כספים בבאר שבע, בדימונה ובערד".

נוגה: "בכל מיני פעילויות שעשינו השנה קיבלנו המון פידבקים חיוביים. אנחנו רואים את זה בפייסבוק, אנחנו רואים את זה פנים אל פנים בחוגי הבית שאנחנו עושים. עצם זה שיש התעניינות, זה כבר אומר משהו. היה מישהו שאמר לנו שמבחינתו אנחנו הגיבורים של הנגב. כמובן שלא תמיד הכל חיובי".

איזה תגובות שליליות היו כלפיכם ואיך מתמודדים איתן?

צליל: "יש מי שאומרים 'מי אתם?', 'אתם לא גרים פה בכלל!', 'אל תחסמו אותנו, תתנו לנו את האפשרות לצאת!'. זאת סוגייה שהיא מורכבת".

נוגה: "יצא לי לדבר עם אנשים שאמרו לי דברים כאלה, אבל זה תמיד יורד בסוף לעניין של סדר עדיפויות. כשמישהו מגיע לקמפיין עם תגובה שלילית, אני מנסה תמיד להבין למה זה יוצר אנטגוניזם. יהיו אנשים שיחשבו שהכל חשוב, השאלה היא מה יותר".

צליל: "אחרי כל מפגש משמעותי עם תושבים, אנחנו הולכים וחוקרים עוד ומגבים את עצמנו בכמה שיותר נתונים וכמה שיותר מידע. חשוב לנו מאוד ללכת ולבדוק, לראות איפה צדקנו ואיפה טעינו. זה קמפיין שהולך ומשתנה בהתאם לתגובות שאנחנו מקבלים". 

אז איך אתם מקרבים אליכם את התושבים ומשכנעים אותם במאבקים שלכם?

נוגה: "יש אנשים שאכפת להם ויוצרים איתנו קשר אחרי פעילויות. מעבר לזה אנחנו מנסים כל הזמן לרתום אותם לחתום על עצומות, אנחנו מדברים עם תושבים לפני הפגנות, אנחנו יוצאים לחוגי בית".

באילו עוד מאבקים לקחתם חלק השנה או אילו עוד מאבקים הובלתם השנה?

נוגה: "היינו מאוד מעורבים במאבק של משבר הגז ובמאבק נגד כריית הפוספטים של האחים עופר בפאתי ערד. לפי נתונים של משרד הבריאות, זיהום האוויר שהכרייה תיצור יביא לשבעה הרוגים בשנה בערד. הייתה וועידה אזורית בבאר שבע בנוגע לכלל הכרייה בנגב, שהייתה צריכה להמליץ בין היתר אם לכרות או לא לכרות ליד ערד. הדרישה של התושבים הייתה להפריד את התכנית שעוסקת בכרייה הספציפית הזו, כדי שזה באמת יקבל משקל אחר. באנו להראות נוכחות בוועידה הזו, שהייתה וועדה לפני אישור סופי, והצלחנו להפעיל מספיק לחץ על החברים בפאנל עד שהמליצו באמת להפריד את הדיון".

צליל: "אנחנו גם התעסקנו הרבה בשנים האחרונות בסלילת שבילי אופניים בבאר שבע. כיום כבר יש תכניות לסלילת שבילי אופניים, וזה הכל בהובלה של התא יחד עם העירייה". 

 באילו נושאים אתם הולכים לעסוק בשנה הבאה?

נוגה: "אני יודעת שכבר בפגישה הראשונה אנחנו נקבע יעדים לטווח הקצר בקמפיין ומשם נראה מה יהיה היעד הבא".

למה כדאי להצטרף למגמה ירוקה?

נוגה: "כי זאת הדרך הכי טובה באוניברסיטה כיום להיות באמת משפיע מבחינת מדיניות ציבורית. מעבר לניסיון האישי שזה נותן, אנחנו תא שנוגע בצורה אקטיביסטית בהמון המון תחומים, ואפשר לראות את זה לאורך השנה- דברים שהרמנו מאפס בסוף הגיעו לעיתונות. התא השפיע ממש על קבלת ההחלטות שלי בחיים".

צליל: "אם יש סטודנטים שאכפת להם מהמציאות שהם חיים בה ורוצים לשנות אותה- בואו למגמה ירוקה. זה המקום לשנות דברים בצורה ישירה. ברמה הכי אישית- התא נותן הזדמנות להתנסות בתחומים שונים, לצאת מהאזור נוחות. לי זה פתח עולם חדש וכיוון להמשך החיים המקצועיים שלי, כי הגעתי לדברים שלא הייתי מגיעה אליהם בלי מגמה ירוקה".

נוגה, מה השאיפות שלך כיושבת ראש נכנסת מבחינת הפעילות בתא?

"אנחנו מצפים כל שנה לפעילים חדשים, והשנה נשמח לפעילים ממקומות שאנחנו לא תמיד רואים- מדעי הטבע, הנדסה... אני רוצה לראות שאת הקול שלנו אנחנו מצליחים להשמיע ושאת האינטרסים של התושבים אנחנו מצליחים להביא לכמה שיותר מקומות מבחינה תקשורתית".