מחקר חדש בבן גוריון בדק: עד כמה הזיכרון שלכם אמין?

$(function(){setImageBanner('fbaacbcb-9f7f-41ff-b985-5b994fd2458d','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33969,'Image','');})

שוטר שומע עד ראייה של תאונת דרכים, רופא מאבחן מחלה על סמך תסמינים שמפרט חולה או חבר שממליץ על מסעדה. זיכרונות של אחרים מהווים עבורנו מקור מידע המשפיע על דרכי פעולתנו. חוקרי קוגניציה ומדעי המוח מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדקו כיצד בני אדם מעריכים את מהימנותם של זיכרונות אלה ומה ההבדל בין יכולות בני אדם לבין יכולות מכונה? ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי PNAS .

צילום אילוסטרציה Shutterstock

שנים של מחקר מצביעים על כך שהזיכרונות שלנו נתונים לשכחה ולעיוותים. זיכרונותיהם של אנשים אינם מהווים תיאורים מדויקים של העבר, אלא הם מועדים לטעיות ולשכחה, גם לאחר פרקי זמן קצרים. המידע מזיכרונות אלה משמעותי עבורנו היות וחלק גדול מהידע שלנו אודות העולם מסתמך על מידע מזיכרונותיהם של אחרים. אם כך, כיצד נוכל לבסס מידע המתקבל על סמך זיכרון מתעתע?

ד"ר טליה שדה מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב החליטה לבחון שאלה זו ולהבין כיצד בני אדם יכולים לזהות ולוודא שהזיכרונות של האחר מדויקים. "הרבה מהידע של בני אדם מגיע מכך שאנחנו חולקים זיכרונות אפיזודיים זה עם זה, ידע שמשמש אותנו לקבלת החלטות, גיבוש עמדות וכדומה", ציינה. "המחקר שלי בחן כיצד אנחנו מצליחים לבסס ידע, לפעמים ידע חשוב ממש, על בסיס זיכרונות שלא תמיד אמינים וכן, האם מודלים של עיבוד שפה טבעית, כמו אלה שכולנו מכירים (CHATGPT ודומיו), יכולים לסייע לנו לזהות את אמיתות הזיכרון?".

לשם כך נערך מחקר שדימה מצבים מהחיים בהם אדם נדרש לשפוט האם זיכרונות שסופרו על ידי אדם אחר נכונים או לא. כך למשל: "אני זוכרת שפלונית הייתה במסיבה כי זכרתי שהיא הגיעה באיחור ולבשה שמלה ממש יפה" או "אני זוכר שהמכונית לא עצרה באדום מכיוון ששמתי לב למהירות הנסיעה כבר לפני שהגיעה לצומת, בעוד הרמזור התחלף מירוק לצהוב". הנבדקים בניסוי נדרשו לשפוט האם לדעתם הזיכרון אמין או לא. בהמשך התבקשו להעריך את איכויות הזיכרון של האחר על ידי מתן ציון כמותי על שאלות כגון: עד כמה הזיכרון חד, מפורט, וכמה הדובר נשמע בטוח בו.

ההשוואה למודל שפה נעשתה על סמך המילים שניבאו טוב ביותר את אמיתות הזיכרון עפ"י שיפוטיהם של הנבדקים ועפ"י מודל השפה. מתוך20  המילים שניבאו הכי טוב את נכונות הזיכרון, 14 היו משותפות לאדם ולמכונה. מכאן, שלבני אדם יש יכולות להעריך זיכרונות של אחרים ולשפוט אם הם אמיתיים או כוזבים, והם עושים זאת תוך שימוש באותו המידע כמו מודל שפה (ואף טוב כמוהו). עם זאת, ניתן לנבא את מידת מהימנות זיכרונותיהם של אחרים טוב עוד יותר (בפער של 10%), אם במקום להסתמך על שיפוט ישיר של מהימנות הזיכרון, נבקש ממעריכים לשפוט את איכויות הזיכרון: כמה הוא מקושר לדעתם לחוויה חושית עשירה חדה ומפורטת וכמה משתף הזיכרון נשמע בטוח בעצמו.

בעוד שמודל שפה מבוסס על מיצוי של חוקיות סטטיסטית, החלטות של בני אדם הסתמכו על רגישותם למידע שמעיד על איכויות הזיכרון. נתון זה מאפשר לבני אדם להעריך זיכרונות של אחרים בצורה טובה מאוד ואולי אף יותר ממודל שפה שמאומן לחלץ חוקיות סטטיסטית מטקסטים שמתארים זיכרונות של אנשים.  

בהתחשב בכך שאנו משתמשים בשפה כדי לשתף במצבים נפשיים, מחשבות ואמונות, למידה זו של השפה הנמשכת לכל אורך החיים משמשת ככלי עבורנו לאמת זיכרונות וחוויות של האחר. מחקר זה מהווה צעד חשוב בפיענוח צורת החשיבה האנושית בכל הקשור לשיתוף זיכרון וחשיבותו ביצירת ידע חברתי.

"לבני אדם יש יכולת לנצל את היותם יצורים חברתיים כדי ללמוד בצורה מהירה מאחרים. הרבה מהידע של בני אדם מגיע מכך שאנחנו חולקים חוויות מהחיים זה עם זה והצלחנו להוכיח שהמכונה עדיין לא יכולה לתפוס את מקומנו בכל הקשור לזיכרון אישי", סיכמה ד"ר שדה. 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('6d3ef712-7a04-47bf-89c9-889fa18bd60d','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33971,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה