מדענים בבן גוריון מתריעים: "מצבן של חיות הבר כנראה חמור יותר מכפי שהוערך עד כה"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('a267548e-2b2b-472f-a962-30aad2068481','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('a267548e-2b2b-472f-a962-30aad2068481','/dyncontent/2022/9/29/6d85e308-fcfa-410d-ae1c-105b97c61e18.jpg',15320,'מכללת השף אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7]]);})

במאמר חדש שממצאיו התפרסמו בכתב העת Nature, קבוצת מדענים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ואוניברסיטת תל-אביב בחנה מגמות בגודלן של אוכלוסיות של חיות בר בעולם בין השנים 1970-2016. המדענים מתריעים שממוצע הירידה שדווח בעבר העומד על כ-68% לאורך תקופה זו, אינו משקף את המציאות. מצב אוכלוסיות חיות הבר בעולם כנראה עגום אף יותר

קודו הרים. קרדיט - Charles J Sharp

ב-24 השנים האחרונות, מפורסמים מדי שנה דו"חות מטעם האגודה הזואולוגית של לונדון וקרן חיות הבר העולמית המצביעים על ירידות משמעותיות בקרב אוכלוסיות בעלי החוליות ברחבי העולם. הדו"ח האחרון, משנת 2020, הציג נתונים על ירידה קיצונית של אוכלוסיית בעלי החוליות בעולם: כ-68%, בין השנים 1970-2016.

נתון מדאיג זה עורר תשומת לב רבה לגבי ההשלכות הקשות של הפעילות האנושית על עולם הטבע. שכן, ללא מאמצים מרוכזים אנו צפויים לאבד עוד מינים רבים של בעלי חיים בעשורים הקרובים. אולם, מאמר שפורסם לאחרונה טוען שהירידה הדרמטית הזו מיוחסת כמעט כולה לקומץ אוכלוסיות שגודלן יורד בחריפות ואלו משפיעות ביתר שאת על התמונה הכללית. קבוצת מדעני סביבה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר אורי רול טוענת שתוצאות מאמר זה אינן מציגות את התמונה השלמה ומסתכלות רק על חצי הכוס המלאה.

החוקר ד"ר גופל מוראלי, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ציין: "כאשר הסרנו גם את האוכלוסיות שהראו את הירידה החריפה ביותר וגם את אלה שגדלו במיוחד, בצורה שווה, מצאנו שמגמת האוכלוסייה הכוללת שדווחה בדו"ח המקורי נשארה פחות או יותר זהה במהלך כמעט 50 השנים האחרונות והצביעה על ירידה של 65%".

המדענים גם ניתחו את החפיפה של אוכלוסיות חיות הבר עם שטחים מוגנים בהשוואה למדגם אקראי. הם מצאו שאוכלוסיות שנדגמו בדו"ח נמצאות בשטחים מוגנים הרבה יותר מהצפוי. "זה מאוד מדאיג", אמר ד"ר גבריאל קייטנו, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "אם אוכלוסיות בתוך אזורים מוגנים, שבהם אנו ממקדים הרבה ממאמצי השימור שלנו במגמת ירידה כה חריפה, הרי שהמצב האמיתי בטבע, שלרוב לא נסקר או מוגן, עלול להיות הרבה יותר גרוע".

גוויאל הודי. קרדיט - Charles J Sharpהעולם חווה תמורות מסיביות שצפויות להתעצם בעשורים הקרובים ויש לכך השלכות קשות על העולם החי. "במקום להרתיע אותנו מנקיטת פעולה, אנו מרגישים שיש צורך לראות בעבודתנו קריאה לדגל. נדרשים שינויים מהירים ומקיפים באופן שבו אנו רואים את היחסים שלנו עם הטבע ועלינו לוודא שהם מתרחשים לפני שיהיה מאוחר מדי", סיכם פרופ' שי מאירי מאוניברסיטת תל אביב, השותף למחקר.

מגמות באוכלוסיות בעלי החוליות מ-1970 עד 2016. הקו השחור מציג את מגמת הירידה שהוצגה בדו"ח המקורי; הקו הכחול אינו מציג ירידות משמעותיות כאשר הוסרו מכלל המדגם רק האוכלוסיות שהידרדרותן קיצונית ביותר; הקו האדום מציג ירידות גדולות, כאשר מסירים הן את האוכלוסיות שקטנו ביותר והן את אלה שגדלו בצורה מירבית.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('d94b133e-44dc-4102-84df-d9384b01cdd5','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33971,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה