לא רק "בקרת נזקים": המודל שהופך את התחקיר הארגוני למנוע של חדשנות

בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים וחוסר וודאות גלובלית, ארגונים רבים מוצאים את עצמם במצב של "תקיעות הישרדותית" – הם עסוקים בכיבוי שריפות במקום בפריצות דרך. האיגוד הישראלי לאיכות וחדשנות החליט להרים את הכפפה ופותח את שנת הפעילות הנוכחית בדגש על הקשר ההדוק שבין איכות קלאסית לבין יזמות פנים-ארגונית.

במרכז המהלך עומד המודל שפיתחה ד"ר נאווה קליין, חברת הנהלה באיגוד ובעלת ניסיון של שלושה עשורים בתעשייה. לפי המודל, התחקיר הארגוני – שנתפס לעיתים ככלי "יבש" לניתוח נתונים – הוא למעשה המנוע המשמעותי ביותר לצמיחה, אם רק יודעים להשתמש בו נכון.

במאמר מקצועי שפרסמה קליין (בשיתוף עם אביב לנדאו-ארצי), היא מגדירה מחדש את סדרי העדיפויות הניהוליים. בעוד שחוק פארטו הקלאסי מדבר על יחס של 80/20 בביצועים, קליין טוענת כי "הפארטו החדש" של המנהלים במאה ה-21 מבוסס על כבוד והקשבה.

"בעידן של שינויים מהירים, המפתח לעידוד יצירתיות הוא היעדר פחד לשגות", מסבירה ד"ר קליין. "תחקיר ארגוני שמבוסס על הקשבה אותנטית מאפשר לעובדים לשתף טעויות ולחשוב כמו יזמים. ברגע שנוצרת סביבה בטוחה ללמידה, הארגון מצליח לזהות הזדמנויות עסקיות חדשות מתוך השטח עצמו".

לדבריה, התחקיר אמנם מתחיל ככלי אנליטי לניתוח נתונים, אך השלבים הקריטיים שלו – הבנת הממצאים והסקת המסקנות – דורשים מיומנויות רכות. ללא כבוד לעובדים ושיתוף אמיתי, התחקיר יישאר ברמה הטכנית ולא יצליח לייצר את הערך העסקי המבוקש.

שרון אנקר, יו"ר האיגוד הישראלי לאיכות, מדגיש כי המטרה היא להטמיע את שיטות העבודה הללו בכלל הארגונים בישראל כדי להבטיח את עליונותם התחרותית. "האיגוד רואה חשיבות עליונה בחיבור שבין עקרונות האיכות הקלאסיים לבין עולמות המנהיגות המודרנית", אומר אנקר. "החזון של ד"ר קליין מוכיח שאיכות היא הרבה מעבר לבקרת מוצרים ותהליכים. היא יוצרת תשתית המאפשרת לארגון להפגין גמישות מחשבתית ולייצר ערך עסקי חדש מתוך הלמידה מהשטח".