כיצד העוברים על החוק הבינו את עצמם?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('377d82d8-097b-42b3-b13e-37d6e950453f','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('377d82d8-097b-42b3-b13e-37d6e950453f','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7]]);})

ספר חדש פרי עטו של פרופ' אפרים שהם-שטיינר מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתמודד עם צדדים אפלים ולא מוכרים של יהודים בימי הביניים

פרופ' אפרים שהם שטיינר מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, עמל במשך מספר שנים על כתיבת הספר הבוחן את הפרופיל החברתי של יהודים שביצעו פשעים, הסיבות למעורבותם בפשיעה וכן את הדרכים והמנגנונים המופעלים על ידי החוק והקהילה לטיפול ביהודים שפשעו.

"החל מימי הביניים, יהודים הוצגו לעיתים קרובות כפושעים המונעים מחמדנות. נוצרים אף האשימו יהודים ברצח החמור מכל – רצח האל. האשמות אלה היו לרוב מופרכות, אולם במקרים אחרים האשמות פליליות נגד יהודים לא היו חסרות בסיס לחלוטין".

"היחס לאנשים המזוהים כפושעים, על ידי אחרים או בעיני עצמם, יכול לשמש כחלון לערכי המוסר של החברה ולספק תובנות כיצד העוברים על החוק הבינו את עצמם ואת עמדות החברה כלפיהם", אומר פרופ' שהם- שטיינר.

הספר מסתמך על מגוון מקורות דתיים, משפטיים, ספרותיים וארכיוניים ומאיר פינות חשוכות יותר של חיי היהודים, בהקשר רחב של היסטוריה, תרבות ומנטליות.

פרופ' שהם- שטיינר | צילום: דני מכליס, אוניבסריטת בן גוריון בנגב

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('e575e4d2-2506-4f1a-9b1f-aeb9592c18e8','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,33971,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה