חוקרי בן-גוריון ונאס״א חשפו: חיים מיקרוסקופיים עמידים במדבר הנגב

במחקר חדש ופורץ דרך, שנערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרכז המחקר ים המלח והערבה ונאס״א, נחשפו ממצאים מרתקים על חיידקים החיים בעומק סלעי אבן חול בדרום מדבר הנגב. מדובר באוכלוסיית מיקרואורגניזמים נדירה – חיידקי ציאנובקטריה (אצות כחוליות) – שהצליחו לפתח אסטרטגיית הישרדות ייחודית המבוססת על מצב תרדמה ארוך טווח, המאפשר להם להתעורר מחדש רק כאשר מופיעים מים נדירים במדבר.

המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Microbiology Reports, מתאר כיצד מתחת לפני הסלע – בעומק של מילימטרים ספורים בלבד – מתקיימת קהילה מיקרוביאלית אנדוליתית (בתוך הסלע) המוגנת מהקרינה והחום הקיצוניים השוררים באזור. סביבה זו מאפשרת חדירת אור ומים מועטה, אך מספקת לקיום חיים – גם בתנאים שבהם רוב היצורים אינם שורדים.

ד״ר אירית ניר מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שהובילה את המחקר, הסבירה כי הדגימות שנבדקו כללו גם סלעים מאבן חול שנשמרו במשך יותר מ-25 שנה בתנאים יבשים וחשוכים, ועדיין הכילו חיידקים פעילים ללא שינוי משמעותי במבנה הקהילה.

פרופ׳ אריאל קושמרו, ראש קבוצת המחקר, ציין כי האינטראקציה בין מבנה האבן המקומית לבין אירועי גשם נדירים וטל מועט יוצרת תנאים סלקטיביים להתפתחותם של חיידקים עמידים במיוחד. החוקרים מצאו כי גם טיפות מים בודדות או משקעי טל עשויים להספיק כדי להחזיר את האורגניזמים לחיים זמניים.

החוקרים מדגישים כי הממצאים אינם רק הישג מדעי בתחום האקולוגיה המדברית, אלא גם בעלי השלכות אסטרוביולוגיות משמעותיות. “הבנת מנגנוני ההישרדות של אותם חיידקים בתנאים כה קיצוניים עשויה לספק רמזים חשובים לחיפוש אחר חיים על מאדים ובכוכבים אחרים”, נכתב במאמר.

בנוסף מצביע המחקר על כך שתהליכי חילוף החומרים של המיקרואורגניזמים משפיעים על הרכב המינרלים בסביבה, וייתכן כי הם מותירים “חתימות ביולוגיות” שניתן לזהות גם בסלעים מחוץ לכדור הארץ.

המחקר נתמך על ידי משרד המדע, קרן גורן-גולדשטיין ו-NASA Ames Research Center, ונערך בהשתתפות ד״ר רחל ארמוזה-זבולוני ממכון הערבה וים-המלח, ד״ר כריסטופר פ. מקיי מנאס״א, וד״ר אסונסיון דה-לוס-ריוס מהמוזיאון הלאומי לטבע במדריד.