"הקורונה הייתה בשבילי הזדמנות פז להשקיע בלימודים ובעצמי"

שרון דניאלי, תלמידת כיתת י"ב, בבית הספר עמל רמות באר שבע, מסכמת את השנה האחרונה ללימודים בצל הקורונה, כשהלמידה לבגרויות בשיאה, ונותנת טיפים מהחוויות שעברה לאחרונה כיצד להתמודד עם התקופה הקרובה. שרון סיפרה על החיבור שלה לספורט, הקשר עם החברים, שילוב הלימודים בסדר היום ועוד.

"במהלך תקופת הקורונה לא הייתה אפשרות לצאת מהבית, והיה קשה להיות בסגר כל כך הרבה זמן. היציאות הכי "וואו" היו לסופר וכשכל המדינה הייתה עסוקה באיך לצאת מהמצב אנחנו השתעממנו למוות", אמרה שרון, "הדבר הכי נכון לעשות היה להקדיש את החופש שקיבלנו פתאום לדברים שבשגרה לא היה זמן לעשות - הדברים שאנחנו תמיד מבטיחים שמחר נעשה אבל אף פעם לא באמת מגיעים אליהם".

"הקורונה הייתה בשבילי הזדמנות פז להשקיע בלימודים ובעצמי. ממליצה לכולם לעשות את מה שאני עשיתי:

1. לימודים בבוקר וספורט בערב, ולא בהכרח בסדר הזה - כמו כולם בתקופה הזאת התהפכו לי השעות ויצא שביום ישנתי והערנות הגיעה אליי רק בלילה. זה לא נורא. גם את זה צריך לעשות - לתת לפעמים לגוף מנוחה שלמה, רק ככה יהיה כוח לעשות דברים. נכון, זה קשה להכריח את עצמך לשבת וללמוד אבל יש דברים שחייבים לעשות.
2. לא להגיד לעצמכם: "טוב, עכשיו אני הולך ללמוד", כי מעטים האנשים שבאמת עומדים בהבטחה הזאת. אלא להגיד: "היום אני נח, ומחר אני אפתור 5 תרגילים". להציב בכל פעם מטרה קטנה - בכל פעם חמישה תרגילים ואז להתפנות למה שאתם אוהבים. התקופה הזאת עזרה לי לסדר לעצמי את הראש, להחליט מה אני צריכה לעשות ומה אני רוצה.

זה קשה פתאום לעצור את החיים, לעצור את השגרה - להפסיק בבת אחת לעשות את הדברים שאהבנו לעשות. אני משחקת כדורעף בקבוצת הנשים של א.ס.א בן גוריון בבאר שבע, והקורונה קטעה לכולנו את השגרה. פתאום להפסיק להתאמן ולשחק, הכדורעף היה ממש חסר לכל הקבוצה, חסרנו אחת לשנייה והתגעגעתי לכל אחת ואחת. אבל למזלנו יש לנו מאמן אכפתי ודואג מאין כמוהו, ירון שוורץ, שדאג להתקשר אלינו אחת אחת ולשאול מה שלומנו ואיך אנחנו עוברות את התקופה, לעשות שיחות בזום - הכל כדי שלא נהיה מבואסות ונזכור שבקרוב זה ייגמר ונוכל לחזור לשחק את המשחק שאנחנו כל כך אוהבים.

3. אז גם על קשר עם החברים, והאנשים שנפגשנו איתם יום-יום שמרנו, הכל הזכיר שזאת תקופה, והיא זמנית, והיא תעבור.ואחרי שדיברנו, התעדכנו והחלטנו לעשות פוני מהשעמום, אפשר לשבת ללמוד - 5 תרגילים כמו שהבטחנו.
4. ואם לא מבינים משהו אפשר לשאול את המורה. המורה שלי, מרינה גירשקין, עזרה לנו המון, כל הזמן דחפה אותנו והזכירה לנו לתרגל - לא נתנה לאף אחד ליפול. דאגה להזכיר לנו שגם ככה אין הרבה מה לעשות אז למה לא לנצל את זה ללימודים? זה גם נתן לי מוטיבציה. גם אם מישהו נכשל הקורונה הייתה ההזדמנות שלו להשיג ציון גבוה יותר. 

5. כשהסתבכתי ולא הצלחתי כלום נעזרתי גם בחברים. ללמוד בקבוצה עוזר ממש - אפילו אם לא נפגשים פיזית. כל אחד תורם את מה שהוא יודע וככה מלמדים אחד את השני. חוץ מזה שזה הרבה יותר כיף מללמוד לבד.

ולא לוותר על ספורט! לפעמים זה מתסכל שצריך לשבת בבית וללמוד במקום לצאת עם חברים או ללכת לחד"כ. התקופה הזאת פשוט מחקה את התסכול הזה - אף אחד לא יכול לצאת אז אפשר לנצל את הזמן ללמידה בלי להתבאס. דווקא בתקופות כמו אלה הייתי ממליצה:

6. לנצל את הזמן הפנוי שלכם לכושר וחיזוקים בבית
7. לשים לב יותר למה אתם אוכלים
8. לכל אלה שרק הוציאו רישיון: לנצל את תקופת המלווה ולנהוג הרבה
9. לפתח תחביבים - אני הייתי ממליצה על תחביב ספורטיבי, כל אחד ומה שהוא אוהב: קיקבוקסינג, קרוספיט ואפילו יוגה. כל דבר שיעזור גם לכושר לקראת השירות בצבא. אני מתכננת שירות קרבי ולכן עניין הכושר היה חשוב לי מאוד.

זה גם זמן לחשוב מה הייתם רוצים לעשות אחרי הקורונה: לתכנן טיול עם החברים לכשיחזרו הטיסות, לקרוא על כל מיני תפקידים בצבא ולהיסגר על התפקיד שאליו אתם רוצים להגיע, לשמור את הדברים שתזמינו באינטרנט כשיחזרו המשלוחים... פתאום יכלתי לעשות את הדברים שרציתי לעשות אבל אף פעם לא כל כך הספקתי.

בשגרה הייתי לומדת עד הצהריים ובערב משחקת כדורעף. בגלל שמשרד הבריאות לא איפשר לקיים אימוני ספורט קבוצתיים ועצר את כל הליגות, חזרתי לתחביב ישן שלי: לנגן בגיטרה - דבר שממש אהבתי לעשות כשהייתי צעירה יותר אבל הזנחתי מחוסר זמן. דווקא כל הדברים האלה שמסביב נתנו לי מוטיבציה ללמוד.

כל הזמן הזכרתי לעצמי: טוב, כולם נמצאים במצב הזה, כל אחד תקוע בבית ומשתעמם למוות - אז איך אני מנצלת את הזמן? פשוט הבנתי שאין דבר יותר טוב לעשות אלא להשקיע בעצמי - בגוף ובמוח. לנצל את התקופה המשעממת ולהפיק ממנה את הטוב ביותר. לראות בה הזדמנות. תזכרו את זה לגל השני", מסכמת שרון.