המגרש החכם, הסכנה השקטה: האם הבינה המלאכותית תכריע את עתיד הכדורגלנים צעירים?
07.06.26 / 12:00
לקראת מונדיאל 2026, פיפ"א מכריזה על שילוב מערכות AI לניתוח טקטי וביצועים. אך בזמן שהטכנולוגיה חוגגת, מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומכללת קיי חושף את הסכנות מאחורי פלטפורמות הסקאוטינג האוטומטיות – מהטיות חברתיות ועד ל"דטרמיניזם דיגיטלי" שעלול לחרוץ גורלות של ילדים על המגרש.
בעוד כשבוע ייצא לדרך מונדיאל 2026, ומיטב הכדורגלנים ינחתו ביבשת אמריקה. לצידם, יככבו על הדשא ומחוצה לו אינספור פיתוחים טכנולוגיים. פיפ"א כבר הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת LENOVO לפיתוח Football AI Pro – מערכת בינה מלאכותית מתקדמת לניתוח טקטי והערכת שחקנים המבוססת על מיליוני נתונים, סימולציות ולמידת מכונה.
השימוש בכלים טכנולוגיים לאיתור כישרונות צעירים (סקאוטינג) וניתוח נתוני ביג-דאטה כבר הופך לסטנדרט במדינות כמו יפן, ישראל ואל סלבדור, אך מאחורי הקלעים מצטברות שאלות אתיות כבדות משקל. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Big Data and Cognitive Computing, בהובלת פרופ' עופר עזר מאוניברסיטת בן-גוריון וד"ר איליה מורגולב מהמכללה האקדמית קיי, מציף את הסכנות שטמונות באוטומציה של איתור שחקנים.
מלכודת הנתונים: איך האלגוריתם מסנן שחקנים?
פלטפורמות הסקאוטינג החדשות אוספות צילומי וידאו ונתונים סטטיסטיים מעשרות אלפי מגרשים, גם בגילאי ילדים ונוער. המערכות מנתחות הכל: החל ממהירות וזריזות, דרך חטיפות כדור ומסירות מפתח, ועד למדדים פסיכולוגיים כמו חוסן מנטלי ושפת גוף. מתוך המאגרים העצומים, נבחרים בקפידה רק השחקנים שזוכים לעבור לבחינת הצוות המקצועי האנושי.
עם זאת, החוקרים מצביעים על מספר כשלים מרכזיים בתהליך:
הטיית עבר סוציו-דמוגרפית: אלגוריתמים לומדים מנתוני עבר. אם בעבר הצלחה של שחקנים הייתה קשורה בעקיפין לרקע סוציואקונומי, מקום מגורים או גישה למוסדות עילית – האלגוריתם עלול להנציח ולהכניס את ההטיות הללו למודל באופן עקיף דרך "משתני פרוקסי", גם ללא כוונת מכוון.
דטרמיניזם דיגיטלי: המדדים הנאספים בגיל צעיר, המושפעים רבות מגישה לחוגים והזדמנויות מוקדמות, נשמרים במערכות הדיגיטליות. נתונים אלו עלולים לקבוע אילו הזדמנויות עתידיות הילד יקבל, ולמעשה "לנעול" את פוטנציאל ההתפתחות שלו בשלב מוקדם מדי.
פגיעה בפרטיות: איסוף הנתונים הביולוגיים והאישיותיים של קטינים עלול לדלוף ולהיות מנוצל על ידי גופים מסחריים מחוץ לזירת הספורט.
החוקרים מזהירים כי המרדף אחר ה"אחוז הבודד" של ספורטאי העילית עלול לפגוע ברוב המוחלט של הילדים העוסקים בספורט. "המציאות מלמדת שהספורט ההישגי מקדש קודם כל את ההישג התחרותי, גם על חשבון ערכים אחרים", מסביר ד"ר מורגולב. "ספורט תחרותי הישגי זו זירה ייחודית, קיצונית, הנשענת על נתונים גופניים יוצאי דופן לצד נחישות, חוסן ומוטיבציה. תמהיל המאפיין במקרה הטוב רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה."
פרופ' עזר מצטרף לקריאה להסדרה אתית של התחום: "זו העת לחשוב יחד כחברה על המקום ומידת האוטונומיה שאנחנו מוכנים לתת לאלגוריתמים בצילום, דירוג, ניבוי וקביעת נתיב התפתחות של דור העתיד. נראה הגיוני שאנחנו כחברה נדאג קודם שהילדים ישחקו, יתאמנו, ייהנו ויתפתחו תחת עין אנושית אוהדת ותומכת, יגדלו לאזרחים בריאים, אמפתיים, ערכיים ואוהבי פעילות".
האם תרצה שאקצר את האייטם גם לפורמט של מבזק עבור הרשתות החברתיות, או שאולי נתאים את הטקסט לקריינות רצופה בשידור חי?
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
