הזיהום השקוף: רעש הכבישים פוגע בקינון הציפורים בכמעט חצי מהשטחים הפתוחים בישראל

רעש התנועה מהכבישים הסואנים לא נעצר בשולי האספלט, אלא חודר עמוק אל תוך השטחים הפתוחים והטבעיים, הרחק ממוקדי הפעילות האנושית. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופורסם בכתב העת People and Nature, מציג לראשונה תמונה מדאיגה של היקף הפגיעה: זיהום הרעש משבש התנהגויות הישרדותיות בסיסיות של חיות בר, בהן מציאת מזון, התחמקות מטורפים, טיפול בצאצאים ותקשורת.

צוות החוקרים – יעל לנרד וד"ר גופל מורלי, בהנחיית פרופ' אורי רול ופרופ' עודד ברגר-טל מהמכונים לחקר המדבר – פיתח מודל מרחבי חדשני. בניגוד למפות קודמות שהציגו רק את רמת הדציבלים ופיזור הרעש הפיזי, המודל החדש ממפה את ההשפעה ההתנהגותית של הרעש על בעלי החיים. החוקרים התמקדו בקבוצה שלגביה קיים המידע הרב ביותר: בחירת אזורי הקינון של ציפורי בר.

הנתונים העולים מהמיפוי בישראל חושפים פגיעה דרמטית בבתי הגידול:

• 42% מהשטחים הפתוחים בישראל הפכו לפחות אטרקטיביים לקינון ציפורים בעקבות זיהום רעש.

• 23% מהאזורים המוגנים סטטוטורית (כמו שמורות טבע וגנים לאומיים) אינם חסינים, וסובלים אף הם מחדירת רעש הכבישים.

"הנתון הגבוה המצביע על כמחצית מהשטחים הפתוחים כבעלי אטרקטיביות נמוכה לציפורי הבר המקננות צריך להדאיג את הרשויות," מתריעה החוקרת יעל לנרד. "הטכנולוגיה להפחתת רעש מכבישים בסביבה האנושית כבר קיימת, אך אינה מיושמת מספיק עבור בעלי החיים. עם זאת, בעולם כבר מתחילים לראות שינוי מגמה והטמעה של כלים להגנה על המגוון הביולוגי".

החוקרים מציעים פתרונות מעשיים למזעור הנזק, הכוללים שיפור תחזוקת כבישים, תכנון נופי חכם, ופיתוח תשתיות תוך התחשבות במוקדים בעלי ערך סביבתי רגיש.

פרופ' ברגר-טל מסכם: "הרחבת מחקר זה תסייע לנו להבין כיצד בעלי חיים חווים את העולם ולזהות מקומות שבהם רעש גורם לפגיעה נסתרת מן העין. מטרתנו היא לקדם מדיניות שתתמקד בטיפול בזיהום בלתי נראה זה".