גאווה מקומית: החוקר מאוניברסיטת בן-גוריון שמוביל מהפכה בחקר השינה בקרב ילדים עם אוטיזם
19.01.26 / 12:15
פרופ' אילן דינשטיין הקים מאגר נתונים עולמי וראשון מסוגו, המבוסס על אלפי לילות של ניטור ביתי, במטרה לפצח את המנגנונים הגורמים להפרעות שינה אצל ילדים על הרצף. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Neuroscience, חושף נתונים מפתיעים על ההבדל בין דיווחי הורים למציאות בשטח
בשורה משמעותית יוצאת מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב: מומחה לחקר אוטיזם מהאוניברסיטה הקים מאגר נתונים מהפכני, שנועד לבחון לעומק בעיות שינה בקרב ילדים עם אוטיזם באמצעות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. פרטי השיטה והממצאים הראשונים פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Neuroscience.
את 'פרויקט השינה של סימונס' (Simons Sleep Project) הוביל פרופ’ אילן דינשטיין, מהמחלקה לפסיכולוגיה ומנהל המרכז הלאומי לאוטיזם ונוירו-התפתחות ע"ש עזריאלי באוניברסיטה, בתמיכת קרן סימונס (Simons Foundation) האמריקאית - קרן המימון הפרטית הגדולה בעולם למחקרי אוטיזם. פרופ' דינשטיין הוביל את המהלך יחד עם הדוקטורנט ממעבדתו, מיכה הכהן, בעת ששהו כחוקרים אורחים במשרדי הקרן בניו יורק.
בניגוד למחקרים מסורתיים המתבצעים בתנאי מעבדה מלאכותיים, הפרויקט הנוכחי אסף מידע מהילדים בזמן שישנו באופן טבעי במיטתם בבית. המידע נאסף מ-102 משפחות ברחבי ארה"ב, להן ילד אחד עם אוטיזם וילד נוסף ללא אוטיזם (בגילאי 10-17).
המחקר שילב הקלטות משלושה מכשירים לבישים מתקדמים:
רצועת ראש להקלטת פעילות מוחית (Dreem3).
שעון רב-חיישנים (EmbracePlus).
מזרון שינה חכם (Withings).
בסך הכל נאספו נתונים במשך יותר מ-3,600 ימים ולילות (כשלושה שבועות לכל משתתף), מה שיצר כמות חסרת תקדים של מידע על דפוסי השינה והפעילות היומית.
אחת התובנות המרכזיות מהמחקר היא הפער בין הדיווח האנושי למדידה הטכנולוגית. "מצאנו שמדדי השינה האובייקטיביים, כמו משך השינה הכולל, שנמדדו באמצעות המכשירים היו מדויקים ואמינים יותר מהדיווחים שמסרו ההורים", מסביר פרופ’ דינשטיין. לדבריו, זהו נתון קריטי מכיוון שרוב המחקר הקים בתחום התבסס עד היום בעיקר על שאלונים. הנתונים האובייקטיביים הראו בבירור כי לילדים אוטיסטים יש קושי משמעותי יותר בהירדמות בהשוואה לאחיהם, וכי בעיה זו קשורה לקשיים התנהגותיים ופסיכיאטריים.
המאגר החדש פתוח כעת בפני חוקרים מכל העולם, במטרה לקדם פריצות דרך מדעיות שיסייעו למשפחות להתמודד עם התופעה הנפוצה. "הנתונים הראו שעלינו למקד את המחקר בעיקר בקשיי ההירדמות", מוסיף פרופ' דינשטיין. "כעת אנו בוחנים את רישומי הפעילות המוחית של ילדים אלו כדי להבין מדוע הם מתקשים להירדם. זיהוי הגורמים יאפשר לפתח התערבויות חיוניות לאיכות החיים של ילדים אוטיסטים ובני משפחותיהם".
ד"ר קלי מרטין, סגנית נשיא בכירה לאוטיזם ומדעי המוח בקרן סימונס, בירכה על המהלך: "הפרעות שינה הן תופעה המדווחת לעיתים קרובות, אך עדיין יש שאלות רבות. אנו שמחים להעמיד את המשאב הזה לרשות הקהילה המחקרית כדי לאפשר מחקרים נוספים".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
