"אם המורה שלי בתיכון תשמע שהיום אני מהנדס מכונות ומנהל מפעל היא תבכה מאושר"

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שאיתם החברה שלנו מתמודדת - וצפויה להמשיך להתמודד - הוא משבר האקלים. בין הדרכים להפחתת הפגיעה בסביבה ולשמירה על כדור הארץ: מחזור פסולת תעשייתית והפיכתה לאנרגיה חדשה. חברת שובל נשר, הפועלת בנאות חובב ליד באר שבע, עוסקת בדיוק בכך, ובראש המפעל עומד אדיר דהן, בן 31 מבאר שבע, בוגר תואר בהנדסת מכונות מ-SCE המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון, קמפוס באר שבע.

"שובל נשר היא חברה-בת של נשר מלט מאזור לוד. המפעל שפועל בנאות חובב הוא מפעל חדש שקם לפני שנתיים במטרה למצוא פתרון לפסולת התעשייתית ולמצוא שימוש חוזר בצורה של אנרגיה", מספר אדיר, "המפעל מקבל את הפסולת התעשייתית של כל המפעלים הגדולים פה באזור, מעביר אותם תהליך גריסה ויוצר מהחומרים המסוכנים תמהיל כימי שמאפשר בערה מהירה בחום גבוה. התמהיל הזה משמש את מפעל נשר המרכזי כדלק חלופי במקום לשרוף פחם. כך שלמעשה בתהליך זה נחסך הזיהום של ההטמנה וייצור הפחם כדלק ומתאפשר פתרון סביבתי יותר".

הדרך של אדיר להשכלה גבוהה ולמשרה בכירה היתה בלתי רגילה. לפני שהגיע ללמוד הנדסת מכונות ב-SCE אדיר עבד במשך עשור במטבחים, ואף שימש סגן שף במסעדה. רגע אחד של מחשבה על העתיד והחיים האישיים שלו שינה את הכל. "כשחשבתי קדימה על העתיד שאני מאחל לעצמי, ראיתי בדמיון עד כמה חשובים לי חיי משפחה שבהם אני נוכח. היה לי ברור שבמטבחים העבודה היא מסביב לשעון וחוזרים הביתה דווקא בשעות מאוחרות וכמעט אין זמן לחיי משפחה. אז החלטתי לשנות מסלול".

אדיר, שגדל במושבה מנחמיה בצפון, החליט לחזור לאהבה הישנה שליוותה אותו בתיכון. "כמו כל מושבניק טוב בגיל ההתבגרות התעסקתי הרבה באופנועים - תיקון, בנייה וכל מה שקשור לנהיגה בשטח. ממש נמשכתי לזה. אהבתי כל הזמן לחשוב על המכניקה ואיך הדברים עובדים. לכן, כשחיפשתי מסלול אחר בחיים, היה לי ברור שאני רוצה לתת לזה הזדמנות וחיפשתי מקום ללמוד בו הנדסת מכונות".

אדיר ארז תיק ובחר במכללת SCE הרחוקה מהמקום שבו גדל. "אומרים 'הרוצה להחכים ידרים', אז זה מה שעשיתי", צוחק אדיר ומסביר את הבחירה. "הכרתי חבר שלמד במכללה והמליץ מאוד להגיע ולתת הזדמנות. דבר נוסף שעודד אותי להתעניין במכללה היה ההבנה שלהתרחק מהבית ומכל הרעשים שעלולים להפריע במהלך הלימודים יעשה לי טוב. הגעתי באחד הימים הפתוחים, וראיתי צוות שממש אכפת לו מההצלחה של הסטודנטים, וזה ממש תרם להחלטה".

אחרי שסיים את לימודי התואר אדיר הגיע למפעל שובל נשר, שהיה אז עוד בשלבי ההקמה. "הגעתי למפעל כשהניחו את קו המכונות. התחלתי במפעל על תקן ראש צוות הקמה, כמהנדס אחזקה. יחד עם הצוות בימים הראשונים הרצנו את כל המכונות, עשינו יישור קו ואפילו הייתי שותף בכתיבת מדריכי התפעול לכל המכונות. משם זיהו את הרצון שלי להוכיח ולעבוד קשה, וקיבלתי את תפקיד מנהל המפעל ומהנדס בו. במסגרת התפקיד שלי אני אחראי על הטיפול השוטף בכל מכונות המפעל, על הגשת דרישות הנדסיות לחברות שמייצרות את המכשירים ועל ניהול הפעילות השוטפת".

אדיר לא שוכח את האמונה שהוא קיבל מצוות המכללה וגאה בדרך שעשה עד היום, בניגוד למה שציפו ממנו בבית הספר התיכון. "עד היום אני שומר על קשר עם המרצים ועם כל הסגל המכללה. אני מרגיש חיבור חזק לצוות שעטף אותי במהלך הלימודים. התחושה לאורך התואר שאתה לא עוד מספר בכיתה. בכל שלב מצאתי את האוזן הקשבת, זו שהיה לה חשוב לתמוך ולעזור כדי שאסיים את התואר כמו שצריך. זה לא דבר טבעי עבורי - אם היום, למשל, תספרו למורה שלי בתיכון שאני מהנדס מכונות ומנהל מפעל, היא בטוח תבכה מהתרגשות".