כל מה שאתם צריכים לדעת על מזונות לילדים

"אני רוצה משמורת משותפת ולכן לא אשלם דמי מזונות", "כדי לשמור על רמת החיים של הילדים הוא צריך לשלם לי 7,000 ₪ מזונות בחודש", "הילדים יהיו אצלי חצי מהזמן – שקל אני לא אשלם לה", "הוא מרוויח מיליונים ... שישלם!". שאמשיך או שהתמונה ברורה? אז בואו נעשה רגע סדר בזירה הזאת של מזונות הילדים:

נתחיל בעובדה בסיסית אחת, שכל איש ואישה יודעים ומבינים היטב: ילדים עולים כסף...והרבה!זהו, אין צורך להוסיף מילה לגבי קביעה זו, עכשיו רק נותר לבחון איך ישולמו הוצאות הילדים בצורה הנכונה, ההוגנת, הרואה את טובתם, צרכיהם, בריאותם הפיזית וגם הנפשית של הילדים, אך גם את מסוגלות ובריאות ההורים.

את הוצאות הילדים נהוג לחלק ל"הוצאות תלויות שהות", ו"הוצאות בלתי תלויות שהות":

• "הוצאות תלויות שהות" - הן כל אותן הוצאות הנגזרות משהייתם של הילדים פיזית בבית:    קורת הגג, הארנונה שמשולמת על קורת הגג, החשמל, המים, הגז, הכבלים, התמי 4, האינטרנט, הכריך של הבוקר לב"ס, ארוחת הצהריים המוגשת, החטיפים, הדלק להקפיץ לחוג, הדלק להחזיר מחבר, ארוחת הערב, השמפו והסבון למקלחת, אבקת כביסה למכונה... ועוד ועוד הוצאות שתלויות ומושפעות מהגעתם של הילדים לבית באופן ישיר.
• "הוצאות בלתי תלויות שהות" – הן כל אותן ההוצאות שאינן תלויות באיפה נמצא הילד פיזית באותו יום: חינוך (תשלומים לביה"ס, לוועד הכיתה, להסעות, למסיבת סוף שנה, למתנה למורה בסוף שנה...), חוגים, רפואה (תרופות, בדיקות, משקפיים, ריטלין, אבחונים, פסיכולוג) מתנות לימי הולדת, סלולר, רישיון נהיגה, הטיול לפולין ועוד...

עד פה לכאורה זה מאוד פשוט: ההוצאות הבלתי תלויות כשמן כן הן, אינן תלויות בחלוקת זמני השהייה בין ההורים (שימו לב שלא השתמשתי במונח שעבר מן העולם "משמורת"), ולכן הוצאות אלה אמורות להתחלק באופן שווה בין ההורים. הנטל על ההוצאות התלויות השהות צריך להתחלק כך שישקף את יחס החלוקה של זמני השהייה בין ההורים. מכאן באמת אפשר לכאורה להסיק שאם זמני השהייה הם שוויוניים לגמרי בין ההורים אז אין תשלומי מזונות (אסייג ואומר שלילדים מתחת לגיל 6 ישנה התייחסות שונה).

מדוע לכאורה?

עכשיו נכנס נתון חדש למשוואה: פערי השתכרות. כל עוד שני ההורים משתכרים באופן זהה, וחלוקת זמני השהייה הם שוויוניים, אז כאמור אין שום סיבה לתשלומי מזונות מהורה אחד להורה שני. אבל מה אם משכורתה של האישה היא 20,000 ₪, ושל האב 8,000 ₪? ומה אם להיפך? ומה אם האישה קיבלה דירה במתנה מהוריה, והיא מקבלת עבורה דמי שכירות של 5,000 ש"ח? ומה אם הגבר החליט לשכור דירה במגדלים מפוארים עם דמי שכירות של אלפי שקלים האם זה יילקח בחשבון בעלויות?

בחדר הגישור אנחנו פותרים משוואות מורכבות מאוד עם המון נתונים שנלקחים בחשבון כאשר טובת הילדים תמיד לנגד עינינו, אבל לא רק טובתם, אלא גם טובת ההורים באופן שבו יוכלו לגדל את הילדים לא בדוחק, או לחץ, ומבלי שייווצרו פערים גדולים מדיי בין הבתים.

גם אם הורה מצהיר שמעוניין בזמני שהייה שוויוניים, אני בוחנת האם אורח חייו, ועבודתו, אכן מאפשר לו לעמוד בכך, ומי ישלם את המחיר? בבית משפט כל צד מציג את הטיעונים שלו מדוע מגיע לו יותר, או למה עדיף שישלם פחות. מחשבוני המזונות הקיימים בשוק עובדים על פי נוסחה, והאלגוריתמים מספקים מספר שאין לו שום משמעות.

בחדר הגישור:

1. ממפים באופן יסודי את הוצאות הילדים.
2. מבצעים חישוב הכנסה פנויה לפי פערי שכר ויכולת השתכרות בין הצדדים.
3. מכניסים לשיקול את חלוקת זמני השהות בין הצדדים. אם חלוקת זמני השהות שווה וההכנסה הפנויה שווה, הנשיאה בנטל כלכלת הילדים תהיה שווה. אם הילדים נמצאים באופן מובהק יותר אצל אחד מבני הזוג, חישוב המזונות משתנה לטובתו.
4. מכניסים גם את הצרכים שאינם תלויי שהות של הילדים ואת החלוקה לגביהם.

את כל אלו עושים שני ההורים יחד, שלנגד עיניהם טובת ילדיהם. בסיום דרכנו המשותפת, נותרת הבנה הדדית ובהירות לגבי הדבר הנכון עבור ילדיהם, מה שמאפשר התנהלות לאור ההחלטות וההבנות המשותפות. וכמו תמיד חוזרת ומדגישה שההסכמות נכנסות להסכם משפטי אשר יקבל תוקף של פסק דין אצל שופט.

אדוה שמש וייס היא מגשרת עסקית ומשפחתית, מתמחה בגישור לגירושין וגישור "משפחה חדשה" - להורות משותפת וקהילת הלהט"ב. כמו כן היא שותפה במרכז גישור עם עו"ד שירי מלכה, בעלת אחד המשרדים המובילים בתחום משפחה, ניהול הון פרטי וניהול סיכונים משפחתיים בעסקים. בין היתר, אדווה גם מנחת קורס גישור בסיסי בקבוצת הגושרים, חברה בארגון המגשרים ואף מתנדבת במרכזי גישור קהילתיים.