איך נראה שיעור היסטורי של עם?

שיח שיוצר דה-לגיטימציה, שנאת חינם ופילוג שהמסלול שלה כבר מוכר לנו היטב משיעורי ההיסטוריה:

אובדן ערכים - שנאת חינם, הפרדה בין קבוצות, בעלות על האמת, התנשאות על הזר -התרפסות בפני בריונות וכוח - חורבן - גלות - התנסות בחוויה של להיות קורבן להפרדה, רדיפה, עלילות דם ושינאת חינם - קבלת הזדמנות נוספת לריפוי וצמיחה

ואיך נראה עם שלא למד מההיסטוריה?

עוד מאותו דבר.

כשאנחנו בוחרים במי שמפיץ הסתה ושנאה מפנים את הראש לשחיתות וריקבון מוסרי, ומאדירים את תרבות הבורות, הביזוי והלעג - אנחנו מובילים את עצמנו במדרון שסופו ידוע מראש.

כבר היינו שם...

עם חפץ חיים נדרש להסכים לראות את הקשר בין סיבה לתוצאה - איך אובדן ערכים, שחיתות והיעדר כבוד בסיסי בין אדם לחברו, מובילים לאובדן דרך, אובדן זהות וחורבן.

ההסכמה להבין את הקשר בין הנהגה מושחתת, שנאת חינם ובריונות לבין ההיסטוריה, מובילה למחוייבות לבחור אחרת ולתעדף ערכים של:

חזון ורעיוניות שמתעלים מעל פילוג אידיאולוגי
חמלה וחסד
יושרה
רצון טוב ושיח מכבד כלפי כל אדם באשר הוא
הכרה בייחודיות של כל אדם
אמירת אמת
נועם הליכות ודרך ארץ
וכן, גם אהבת חינם...

הבחירות שאנו נדרשים להן - בכל יום ובכל רגע - הן לא בין ימין ושמאל, דתי לחילוני, ערבי ליהודי - אלא ביכולת לבחור בערכים שחשובים לנו באמת, בדרך ההתנהלות שהיינו רוצים לראות ובמנהיגות שמשקפת את זה.

ההיסטוריה לא חייבת לחזור על עצמה.

הדרישה והמחויבות לבחור בהתנהלות על פי ערכי בסיס, בתוכנו ובקרב ההנהגה הפוליטית והחברתית - פותחת פתח למציאות חדשה, לאפשרויות חדשות, ולעתיד שיש בו תקווה אמיתית.

מוזמנים לשאול ולשתף: מה באמת חשוב לכם לראות סביבכם? 
ובמה אתם בוחרים כדי ליצור זאת?

 לתגובות בדף הפייסבוק של עדי לחצו כאן