"שירבו זכויותינו כרימון!"

"שירבו זכויותינו כרימון" נברך בעוד מספר ימים, נתכונן למועד חשבון הנפש ולאחר מכן לאושפיזין שבימי שגרה פוקדים את סוכותינו. ובתקופה כזו בה אנחנו מתרגלים גמישות, מקדשים את הבריאות, וחיים באי ודאות, זה אולי הזמן הנכון לעצור לרגע ולהסתכל על כל הטוב שהטבע מספק עבורנו, ונתמקד ברימון כסמל לדבר.

הרימון הוא אחד מהפירות הקלאסיים של אגן הים התיכון וגדל ונאכל באזורנו מקדמת דנא. הוא בעל חיי מדף ארוכים מאוד ביחס לפירות, ומכיל כמות לא מבוטלת של נוזלים. בעבר יוחסו לרימון סגולות פלא וריפוי כשבמחקרים שהחלו להצטבר בסוף המאה הקודמת, הוגדרו ובודדו אותם רכיבים מקבוצת הפוליפנולים המקנים לרימון את סגולותיו הבריאותיות.

פנופנולים זו קבוצה גדולה של פיטוכימיקלים=חומרים צמחיים טבעיים, להם תכונות אנטי חמצוניות, שקשורות בין היתר לדיכוי התפתחות של תאים סרטניים, תכונות אנטי דלקתיות ואחרות. תשומת לב רבה ניתנה לסוג מסוים של פוליפנולים המצויים ברימון הקרויים טנינים, אותם ניתן למצוא גם ביין אדום ומקנים גם לו את צבעו.

עם זאת הרימון הוא דוגמה טובה לפער הקיים לא פעם בין מחקרים שמוצאים יתרונות למאכלים או לרכיבי מאכלים בניסויי מבחנה או על בעלי חיים, שכשעוברים לבחינת התועלת בניסויים קליניים בבני אדם – הם כבר אינם מובהקים. למשל: מחקרים בבני אדם לא הצליחו לשחזר את ההצלחה שנצפתה במעבדה בכל הקשור להפחתה בטרשתיות של עורקי הלב, בהפחתה במדדי דלקת ובירידה במשקל. אולם, חשוב להבדיל בין מחקרים אלו שנעשו לטווח קצר ובמטרה להביא לריפוי של תופעות ספציפיות כאלו ואחרות, לבין התועלת המצטברת היומיומית של תזונה טבעית, מקומית, טריה, הכוללת גם פירות כמו הרימון – אשר קשה יותר למחקר, וכשכן נחקרת מגלה תועלת מצטברת.

אז כן, ברימון, כמו בהרבה פירות וירקות אחרים, יש מלאי אדיר של חומרים טבעיים פעילים שמשמשים לאורך זמן ובצריכה שבשגרה להגנה על בריאותנו משלל תהליכים חיצוניים ופנימיים שקורים בגופנו.
וזה הזמן להזכיר גם כי:

1. למרבית האנשים כדאי לאכול את הרימון, כמו גם את כל שאר הפירות, בצורתו הגולמית ולא כמיץ, בשל ריכוז הסוכרים הגבוה שמתקבל במיץ פרי. בנוסף בהכנת מיץ מפירות הופכים מרבית הסיבים התזונתיים שבהם לפסולת שלא נאכלת. הסיבים התזונתיים שנזרקים לפח מהווים בין היתר את קרקע המזון החשובה ביותר להרכב החיידקים הטובים במערכת העיכול שלנו, שמהם נוצרים שלל חומרים חשובים לבריאותנו.

2. לאנשים עם תנגודת לאינסולין ובמצבי סוכרת או טרום סוכרת כדאי לאכול פרי בשילוב עם רכיב שומן בריא כמו אגוזים או שקדים. שילוב זה תורם במרבית האנשים לעליה מתונה יותר של הסוכר בדם לאחר אכילת הפרי. זה גם הזמן לאמר שאין הבדלים מאוד משמעותיים בין סוגי הפירות השונים מבחינת השפעתם על רמות הסוכר בדם, ושעיקר העניין טמון בכמות הנאכלת. אבטיח וענבים נחשבים בעייתיים בעיקר מכיוון שלרוב אוכלים מהם כמות יחסית גדולה יותר בהשוואה לאפרסק קטן. לגבי הרימון, רק כדי לסבר את האוזן חצי כוס גרעיני רימון הם שווי ערך לפרי קטן.

3. עוד לגבי הרימון ספציפית - לאנשים שעברו ניתוחים בבטן ובמיוחד במערכת העיכול, לאלו הסובלים מבעיות במערכת העיכול, חסימות מעיים ועצירויות לא מומלץ לאכול גם את הגרעינים היבשים של הרימון.

ולצד הרימון כסמל החג הקרב אלינו לטובה נהוג גם לברך על ראש של דג. דגים הם עולם שלם תזונתי שזה כבר לפעם אחרת אבל אי אפשר שלא לתת גם להם מילה תזונתית מפרגנת.

אז באווירת חג שונה מכל השנים, אכלו, תיהנו, ושתהיה לכולנו שנה של תזונה מיטיבה ובריאות איתנה, תמיד, ואולי אפילו יותר מאי פעם.

את הדברים הביאה כאמור לירון אופק דוד, מנהלת היחידה לתזונה קלינית, כללית מחוז דרום.