על הריון ולידה בזמן השואה

אחת התקופות הכי אפלות בהיסטוריה ובהיסטוריה של העם היהודי. נשים, גברים וביניהם רופאים אשר נכלאו על ידי הנאצים נאלצו להתמודד לא רק עם התנאים המחפירים של הרעב, החולי והקור. אלא גם עם דילמות רפואיות וסיבוכים רפואיים בכדי להינצל.

בכתבה זו שמביא לנו ד"ר איתן לויטס, נתרכז בהריון ולידה במחנה הריכוז. עם סיפורים של שני רופאים גיבורים:

נשים בהריון כשהגיעו למחנה הריכוז, גם אם יכלו לעבוד, לא היו שודרות ונשלחות ישירות לתאי הגזים. הדרך היחידה בה אישה הריונית יכולה לברוח ממוות ודאוי היה לבצע הפלה בסתר לפני שיגלו את מצבה. במקרים אחרים, בכדי לשרוד אמהות היו נאלצות לחנוק את היילוד בכדי להציל את חייהן ואת חיי הסובבים.

אציג בפניכים מקרים ופעולות של רופאים יהודים במחנה הריכוז אשר נאלצו להכנס בין הפטיש לסדן במצב של גרוע לגרוע יותר ולקבל החלטות רפואיות קשות אשר נוגדות את האתיקה הבסיסת של הרפואה.

אזהיר כי המלל הבא קשה לקריאה.

דר' ג'יזלה פרל: מצילת האמהות.

על פי עדותה של דר' ג'יזלה פרל (נולדה ב 1907 בטרנסילבניה) ממחנה אושוויץ.

דר' פרל קבלה פקודה מדר' מנגלה כי תפקידה לדווח על כל אישה בהריון. בהתחלה אכן עשתה כך, אך לאחר שהתברר שגורל נשים אלה היה להרצח היא החליטה של תעשה זאת יותר. החלטה אשר תעלה לה ביוקר.

בעקבות זאת דר' פרל הבינה שיש להפסיק את ההריונות בכדי להציל את חיי האם או שגורל האם והיילוד יהיה זהה. מוות.

דר' פרל מתארת כי החלה לבצע ניתוחים לפני המלחמה כרופאה ברומניה.

עם זאת על פי עדותה לא הרגישה כשירה לביצוע הפסקות הריון.

על אף זאת ובניגוד לאמונתה הדתית החלה לבצע הפסקות הריון בתנאים מחפירים על רצפות מלוכלכות בידיים לא רחוצות וללא כל אמצעי להפחתת כאב או הרדמה וכמובן ללא מכשור רפואי.

כל זאת בצפיפות המגורים באושוויץ.

דר' פרל ביצעה יותר הפסקות הריון ממה שרצתה או יכלה לספור.

וזאת כשבראשה המחשבה והתקווה שלא יתפתח זיהום אשר יסכן את חיי המטופלות שלה ואף העלתה מחשבה לעתיד המילדותי - באם יוכלו להרות שוב לאחר מכן.

במקרים וההריון היה מתקדם מידיי בכדי לסיימו בהפלה, הייתה דר' פרל פוקעת את שלפוחית מי השפיר, מייצרת פתיחה וגורמת ללידה מוקדמת. אותם יילודים טרם המועד לא היו שורדים יותר מכמה דקות.

ביום השחרור על ידי הצבא הבריטי, דר' פרל יילדה אישה יהודיה, אותו יילוד נולד לעולם חופשי.

דר' ארנו ואדאז: מציל התינוקות.

בתחילת 1945, כשמאזני הכוחות החלו להיות נגד הרייך השלישי, מספר נשים הריוניות הצליחו לשרוד את מחנות הריכוז יחד עם יילודיהן.

דוגמא מיוחדת הייתה יחידית ההריון (Schwanger Kommando) במחנה דחאו.

שבע נשים רזות, מורעבות וטשושות לא החביאו את סודן אשר היה יודע ככקשור בהמתה מיידית, ההריון.

למרבה ההפתעה נשים אלו לא נרצחו. במקום זאת, הן שהו במגורים וקבלו אוכל מהקאפו היהודי שהיה אחראי באותו הזמן על המטבח.

אותו קאפו גייס רופא נשים יהודי, אשר היה אסיר במחנה הריכוז של הגברים, בכדי לקבל את הלידות.

גבורת אותן אמהות שולבה עם גבורתו של דר' ארנו ואדאז.

מילתיו המוכרות ביותר של דר' ארנו היו, "יותר מידיי ילדים יהודיים מתו, אלו צריכים לשרוד".

דר' ארנו נולד ב 1890, בהונגריה. דר' ארנו ואדאז למעשה היה וויס. אך שינה את שמו בכדי להמנע ממגבלות במהלך הלימודים. דר' ואדאז למד בבודפשט רפואה.

אותו קאפו, דיויד, הביא את דר' ואדאז למחנה וליחידת ההריון. דר' ודאז בכדי להצליח במשימה דרש ממנו- סבון, סכין, מים חמים ומגבות- כמו בכל לידה באותה תקופה.

הנשים אלו לפני לידתן קבלו תזונה טובה ומעקב. בתוך מספר שבועות דר' ואדאז יילד בהצלחה את כולן. שבעה יילודים הגיחו לעולם.

בין תיאוריו, הלידות לא היו קלות, היו סיבוכים.

בין היתר כולל השארות שיליה בחלל הרחם אשר נדרשה בהוצאתה הידנית מהרחם. לידת עכוז אחת. ואף לאחר הלידה מטופלת אחת פיתחה דלקת ריאות. על פי התיאורים דר' ואדאז ישב לצידה שבועיים ימים דואג לה ובמקביל ליילוד. כשהוא חולק ממנת האוכל שלו ודואג לה ולילוד עד שהיא החלימה.

כל שבעת הנשים ניצלו על ידי הצבא האמריקאי במצב טוב.

בימים אלו, אנחנו צריכים לזכור ולהציף סיפורי גבורה ולזכור אותם. אותם רופאים לקחו חלק בפרק קשה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי.

נאלצו להמציא מחדש שיטות ולאלתר במה שרק יכלו, כל זאת על מנות להציל כמה שיותר חיים.

דר' פרל ודר' ואדאז לא היו רופאי הנשים היחדים במחנות הריכוז. היו רבים אשר נרצחו ואת סיפוריהם כבר לא נדע.

הכותב הוא ד"ר איתן לויטס, מומחה ברפואת נשים ופריון בכללית מחוז דרום