מחקר: נשים משקרות באשר לעוצמת הנחירות שלהן

מזה שנים ידוע שיש הבדלים מגדריים בהפניית מטופלים למעבדות שינה לצורך אבחון הבעיה ושנשים סובלות מתת אבחון של דום נשימה בשינה מה שחושף אותן לסיכונים בריאותיים מוגברים.

כעת, מתבררת הסיבה להבדלים המדוברים. מחקר ישראלי חדש של חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה, בהובלתו של פרופ' נמרוד מימון - מנהל מחלקה פנימית ב', מגלה כי בשונה ממה שמקובל לחשוב נחירות הן לא נחלתם של הגברים בלבד שכן גם נשים נוחרות, אך במרבית המקרים הן לא מודות בכך. במקרים שהן כן מודות, הן לרוב מתעקשות באופן שגוי שהנחירות שלהן אינן חזקות כמו של הגברים.

אולם יש להבין את חשיבות הדיווח הנכון והמלא, מאחר ונחירות הן הסימן השכיח ביותר לדום נשימה בשינה (obstructive sleep apnea), הפרעה אשר מהווה גורם סיכון משמעותי ליתר לחץ דם, לאירועים מוחיים, לירידה באיכות החיים ולנטייה לישנוניות והירדמות בשעות היום.

המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine, כלל 1,913 משתתפים בגיל ממוצע של 49 שנים (675 נשים, 1,238 גברים) לפני בדיקה במעבדת השינה. במסגרת המחקר המשתתפים התבקשו למלא שאלון ולדרג את חומרת הנחירות שלהם ובהמשך נמדדה עוצמת הנחירות במעבדת השינה באמצעים אובייקטיביים.

לאחר הבדיקה במעבדת שינה נמצא שהנשים נוחרות בעוצמה של 50 דציבלים בממוצע והגברים בעוצמה מעט יותר גבוהה של 51.7 דציבלים. עוד עולה מהממצאים כי בקרב הנשים שהצהירו שהן לא נוחרות כ-40% נמצאו כמי שכן נוחרות ואף בעוצמה חזקה או חזקה מאוד. זאת בעוד שהמספרים בקרב גברים אינם נמוכים בהרבה כאשר 6.8% דיווחו כי לא נחרו, כאשר במציאות רק 3.5% לא נחרו. 

פרופ' נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית ב' במרכז הרפואי סורוקה, מומחה במחלות ריאה ומוביל המחקר מסביר: "גילינו שלמרות שכמעט ואין הבדל בעוצמת הנחירות בין שני המגדרים, מעט נשים נוטות לדווח על העובדה שהן נוחרות והן ממעיטות בעוצמת הנחירות שלהן. העובדה שנשים מדווחות על נחירות בכמות מועטה מהמתואר, יכולה להיות אחד מהמחסומים שמונעים מהן להגיע למעבדת שינה כדי לבדוק את איכות השינה שלהן".

והוסיף: "ממצאי המחקר מעידים כי על רופאים לחפש אחר סימנים אחרים לדום נשימה בשינה בקרב נשים ולא להתבסס על דיווח עצמי של נחירות בלבד שכן נראה שהסטיגמה המגדרית משפיעה על התשובות של הנשים המטופלות. יש חשיבות לאבחון של  דום נשימה בשינה למניעת סיכונים בריאותיים משמעותיים כגון אירועים מוחיים ויתר לחץ דם וכדי לשפר את איכות החיים ולהקטין את הנטייה לישנוניות ולהירדמות בשעות היום".