מחקר בסורוקה קובע: טיפול אנטיביוטי לאחר השתלת קוצב לב לא מפחית זיהומים

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('f5c05c2a-c140-4928-afc2-158f7999ba50','/dyncontent/2026/5/7/3978ce42-ae27-4658-8f1a-2142180e54f7.jpg',21186,'טכנולוגית 052 אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('f5c05c2a-c140-4928-afc2-158f7999ba50','/dyncontent/2026/4/29/eaba88f7-0fcd-417e-9f0f-14e972e56867.jpg',20148,'נטו ספיר 0925 אייטם',525,78,true,36411,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('f5c05c2a-c140-4928-afc2-158f7999ba50','/dyncontent/2026/5/5/bcd8d461-6584-4f98-96e9-3365fcf091d0.gif',21172,'סמי 0526',525,78,true,36411,'Image','');},7]]);})

האם נהלי הטיפול לאחר השתלת התקנים לבביים עומדים להשתנות? מחקר מקיף שנערך במרכז הרפואי סורוקה מצא כי מתן אנטיביוטיקה שגרתי לאחר השתלת קוצב או דפיברילטור אינו מפחית זיהומים. המומחים ממליצים: לעבור לטיפול מותאם סיכון אישי.

באדיבות דוברות סורוקה

התקנים לבביים מושתלים, כגון קוצבי לב ודפיברילטורים, מהווים טיפול מציל חיים עבור חולים הסובלים מהפרעות קצב. עם זאת, אחד הסיבוכים המרכזיים והמסוכנים ביותר לאחר הליך ההשתלה הוא התפתחות זיהום באזור המכשיר או בזרם הדם. כדי להתמודד עם סכנה זו, מרכזים רפואיים רבים נוהגים להעניק למטופלים טיפול אנטיביוטי מונע לא רק לפני ההליך, אלא גם לאחריו. כעת, מחקר חדש שנערך בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי (מקבוצת כללית) מבקש לאתגר את הגישה הזו.

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Journal of Interventional Cardiac Electrophysiology, בחן את השפעת מתן האנטיביוטיקה לאחר ההשתלה על הסיכון לפתח זיהומים. במסגרת המחקר נבדקו נתונים של 1,527 מטופלים ומטופלות שעברו השתלת קוצב או דפיברילטור בין השנים 2018 ל-2022. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: אלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי לאחר ההשתלה ואלו שלא.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שבמהלך חצי השנה שלאחר ההשתלה, לא נרשם הבדל מובהק בשיעור הזיהומים בין שתי הקבוצות: 2.1% בקרב מטופלים שקיבלו אנטיביוטיקה, לעומת 1.3% בלבד בקרב אלו שלא קיבלו את הטיפול המונע לאחריו. עוד נמצא כי מרבית הזיהומים התרחשו בשבועות הראשונים שלאחר ההליך, ובמיוחד במהלך 40 הימים הראשונים – תקופה הדורשת מעקב רפואי הדוק.

בנוסף, זיהו החוקרים קבוצות סיכון ספציפיות, כגון מטופלים לאחר החלפת מסתם בצנתור, שנמצאו בסיכון גבוה יותר לפתח זיהומים. נתון זה מחזק את המסקנה כי יש להתאים את הטיפול המונע באופן אישי לקבוצות סיכון, במקום להעניק טיפול גורף לכלל המושתלים.

המחקר נערך בהובלתה של ד"ר ענבל מנדלר מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ובהנחייתו של ד"ר יובל קונסטנטינו, מנהל היחידה להפרעות קצב בסורוקה. בצוות המחקר לקחו חלק שורת רופאים בכירים ומתמחים מסורוקה, ביניהם: ד"ר תומר קרוטיק, ד"ר אורן ביהם, ד"ר אביה בר-משה, ד"ר סרגי ברזה, פרופ' ויקטור נובק, פרופ' מוטי חיים, וכן איתי חזן מהמרכז למחקרים קליניים וד"ר דניאל גרופל מהדסה עין כרם.

ד"ר יובל קונסטנטינו, מנהל היחידה להפרעות קצב במערך הקרדיולוגי בסורוקה, סיכם את הממצאים: "לנוכח העלייה העולמית בעמידות לאנטיביוטיקה, ולאור הממצאים לפיהם אין בהכרח יתרון במתן אנטיביוטיקה שגרתית לאחר ההשתלה, יש מקום לשקול גישה מדויקת ומבוססת סיכון, במקום טיפול אנטיביוטי גורף לכלל המטופלים. זאת, כמובן, במקביל להקפדה חסרת פשרות על נהלי מניעת זיהומים מחמירים לפני ובמהלך ההשתלה עצמה."

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה