מחדל בריאותי חמור או תקצוב נמוך?

כבר שנים שאזור הדרום ובאר שבע בפרט נשכח מאחור בכל הקשור לתקצוב על ידי משרדי הממשלה, והראיה לכך - במחלקה האונקולוגית בבית החולים "איכילוב" ישנן 10 מכונות הקרנה ואילו ב"סורוקה" ישנה רק 1.

לתושב באר שבע - חיים סלובו (75), פנסיונר צה"ל, החודשים האחרונים הינם קשים במיוחד. לאחר שראה כבר הכל בחייו ולאחר השנים הרבות שתרם למדינה, חשב חיים, שאולי בעת מחלה קשה יזכה לקבל טיפול נאות מצד הממסד אשר אמור לטפל בו. בסוף חודש מאי האחרון התבשר חיים כי עליו לעבור ניתוח, זאת בשל הגידול הממאיר אשר התפתח בראשו. בעת שהוא ממתין לתוצאות הבדיקה הפתולוגית, כחודש לאחר מכן, הוזמן סלובו בן ה-75 למחלקת האונקולוגית בבית החולים "סורוקה", שם קבעו צוות הרופאים, כי על מנת להמשיך את הטיפול, ייאלץ לעבור מספר טיפולי הקרנה במכון האונקולוגי.

יש לציין, כי כל חולה סרטן אשר נאלץ לעבור טיפולי הקרנה, צפוי ואמור להגיע אל בית החולים על בסיס יומי. ומה במקרה של חיים?, עבורו זאת הייתה יריית הפתיחה לתחילתו של תהליך מפרך בו נאלץ המטופל בן ה-75 להשתכן בדירה מושכרת בעלות עשרות אלפי שקלים בקרבת בית החולים "איכילוב" בתל אביב. מדוע נאלץ תושב באר שבע לעבור טיפול בבית חולים בתל אביב?

התשובה טמונה בעובדה המצערת והכה מתסכלת – בבית החולים "סורוקה" ישנה רק מכונת טיפול אחת, בעוד מכונת ההקרנה השנייה תקולה - או לפחות כך טען תחילה בית החולים, שכן בהמשך כי שנראה שינה את גרסתו מספר פעמים. בכל מקרה כעת אין שום אינדיקציה לתאריך בו תתוקן המכונה.

לצורך עניין, בבית החולים "איכילוב" ישנן 10 מכונות הקרנה, בעוד בבאר שבע נאלצים 800,000 תושבי האיזור להסתמך על מחלקה אונקולוגית מצומצמת ולא מתוקצבת בהתאם. מתוך כך עולות מספר שאלות שעליהן יש לתת את הדין  - מדוע המדינה לא מגדילה את תקציב המחלקה האונקולוגית בסורוקה, שכן היא אחת מן המחלקות הגדולות בארץ?. ואם ישנו תקציב, האם קניית המכונות אמורה להיעשות על ידי בית החולים "סורוקה", או על ידי משרד הבריאות?

בשיחה עם ביתו של חיים, טל (מנהלת בעמותת "יחדיו"), נחשפנו לתהליך המתסכל אותו נאלץ לעבור אביה, ולהרגשת הקיפוח הבלתי נמנעת אל מול משרד הבריאות ובית החולים "סורוקה".

איך אתם מסתדרים עם הטיפולים היום יומיים של אביך?

"בתאריך ה- 12.7 החל אבי את טיפולי ההקרנה שלו ב"איכילוב". מכיוון שטיפולי הקרנה זה עניין יום יומי, ומכיוון שאבי בן 75, אין לו את האפשרות לנסוע למרכז כל יום. אז אנחנו משכירים מלון בתל אביב למשך החודש, ועלותו מאד גבוהה – קרוב ל - 14 אלף שקלים, לא כולל אוכל כמובן וכל ההוצאות הנלוות. אבא שלי מאד מבוגר, ואמי גם. אנחנו מנסים לתת להם אווירה נוחה ככל האפשר. מאד מצער אותנו שאנחנו צריכים בכלל לנסוע למרכז. אני מרגישה ששכחנו אותנו מאחור".

מי זה אותנו?

"אותנו אלו חצי מיליון התושבים בקירוב, אשר גרים פה בדרום. חצי מילון תושבים על מאיץ אחד. אז אנחנו משכירים את המלון בתל אביב. אבל מה עם אלו שלא יודעים לשאול את השאלות הנכונות ולדפוק על שולחנות? שאין מי שיילחם בשבילם? השאירו את תושבי הדרום ללא מענה, ואין לנו לאן ללכת. נאלצנו בעל כורחנו להיות מטופלים באיכילוב, ואנחנו נישאר שם עד אמצע אוגוסט".

"אני שואלת את עצמי כל הזמן - איפה כל התקציבים? למה לא מתקנים את המכונה, למה קל לזלזל בחיי אדם בדרום? אנשים מתים בזמן שאנחנו מדברים".

דיברו איתך מבית החולים "סורוקה"?

"זימנו אותנו לשיחה, בה חזרה בה הנהלת בית החולים מגרסתה הראשונית לפיה המכונה - "תקולה", ובזמנו טענתם החדשה הייתה כי המכונה איננה תקולה, אלא עוברת כרגע "שיפוץ" מכני, ותאריך השלמת התיקון אינו ידוע".

"תראה, הסיפור הוא לא אני, הסיפור הוא חיי אדם. אני מרגישה שיש פה מקרה קלאסי של דוד מול גוליית. אנחנו אמנם מהדרום, וכן אנחנו פריפריה, אבל מדוע חיי האדם פה שווים פחות? יש פה תיעדוף ברור, ומתן תקציבים לא שווים מצידו של משרד הבריאות ואנחנו הם אלו שנפגעים – אבא שלי הוא רק מקרה אחד, יש פה עוד מאות מטופלים שמרגישים ששכחו אותם והם נשארו לבד במערכה".

ביקשנו את תגובת משרד הבריאות בנושא וזוהי תשובתם:

"המרכז הרפואי סורוקה מתוקצב במסגרת התקצוב הכולל שניתן לשירותי בריאות כללית. ההחלטה על אופן תקצוב יחידות בתי החולים והמחלקות נתון לשיקול דעתה של קופת החולים תוך שמירה על נהלים וסטנדרטים של משרד הבריאות. המאיצים קויים, המשמשים לטיפולי קרינה (רדיותרפיה) נרכשים על ידי בית החולים ועל חשבונו. למרכזי הרדיותרפיה הגדולים (המוגדרים בחוק), כגון - איכילוב, יש אפשרות להפעיל 5 מאיצים. לפיכך - לבית חולים סורוקה , שמוכר כמרכז רדיותרפיה גדול, יש אפשרות לקבל אישור משרד הבריאות להפעלה של מספר גדול יותר של מאיצים, בכפוף לתשתיות פיזיות וכ"א מתאימות.

כידוע, תקצוב קופות החולים מועבר באמצעות נוסחה המכונה נוסחת הקפיטציה, ומוגדרת בתקנות חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות חולים). לפי נוסחה זו, כל מבוטח פריפריה מתוקצב ביתר ביחס לכל מבוטח המתגורר במרכז. בפרט, בשנת 2019, כדוגמה, הקופות תוקצבו בגין מבוטחים בפריפריה בסכום כולל של 271 מיליוני ש"ח, זאת כמובן מעבר לסכום התקצוב הרגיל לכל מבוטח".

וזו היא תגובת בית החולים "סורוקה" לטענות אשר עלו בכתבה ובסיפורה של טל סלובו:

"ראשית, אנו מתנצלים ומצרים על התחושות של המטופל ובני משפחתו. הצוות במערך האונקולוגי עושה כל שניתן כדי להעניק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, בשילוב של תמיכה רגשית למטופלים ברגעיהם הקשים ובהתמודדות עם המחלה. במקרה זה, הצוות שיתף את המטופל ואת מלוויו בתכנית הטיפול בצורה מפורטת, שכוללת הכנה מדויקת באמצעות ביצוע סימולציות לפני תחילת הטיפולים. לעתים ובמידת הצורך, מוצעת אפשרות לפנות לקבלת חוות דעת רפואית נוספת ואו קבלת טיפול בבית חולים אחר, במידה והזמינות גבוהה יותר.

לרווחת תושבי הנגב נרכש מאיץ חדש שעלותו ועלות התקנתו מעל עשרה מיליון ₪, בנוסף למאיץ שכבר קיים בבית החולים. מדובר בפרויקט הנדסי מורכב במכשיר פולט קרינה שמטבעו אורך זמן. אנו נותנים מענה לכל המטופלים באמצעות הגדלת פעילות המאיץ הקיים.

בכל מקרה, התקיימה שיחה עם המטופל ומשפחתו גם בנוגע להמשך הטיפול והמעקב".

מערכת באר שבע נט תמשיך לעקוב אחר התקנת מכונת ההקרנה השנייה במחלקה האונקולוגית ב"סורוקה".