זיהום אוויר ואקלים קיצוני: הגורמים לעלייה בהתקפי מיגרנה בנגב

$(function(){setImageBanner('aec9b6a2-d5cf-454e-9eb0-e270b0a9dbdf','/dyncontent/2026/5/31/526df35e-b16d-4620-ba06-8f5d36d6d0dd.jpg',20148,'נטו ספיר 0925 אייטם',525,78,false,36411,'Image','');})

מחקר חדש ורחב היקף של סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון, שפורסם בכתב העת היוקרתי Neurology, חושף קשר בין חשיפה לזיהום אוויר ומזג אוויר קיצוני לבין החמרה בהתקפי מיגרנה. "לא מדובר רק בטריגר רגעי, אלא בהשפעה מצטברת".

קרדיט: Shutterstockמחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, מעלה כי תנאי אקלים מתמשכים וחשיפה קצרה לזיהום אוויר משפיעים על הסיכון להתקפי מיגרנה ולפניות דחופות לקבלת טיפול. המחקר, שפורסם בירחון היוקרתי Neurology, התבסס על ניתוח נתונים של 7,032 מטופלים הסובלים ממיגרנה מאזור באר שבע, לאורך תקופה של יותר משני עשורים.

החוקרים בדקו את הקשר בין חשיפה יומית לזיהום אוויר ולתנאי מזג אוויר, לבין פניות דחופות לטיפול עקב מיגרנה ושימוש בתרופות ייעודיות (טריפטנים) המהוות מדד לפעילות המחלה.

הממצאים העיקריים של המחקר מצביעים על השפעה סביבתית מובהקת:

  • נרשמה עלייה בפעילות המיגרנה הקשורה לחשיפה לזיהום אוויר יומיומי, במיוחד לדו־תחמוצת החנקן (זיהום תחבורתי) ולחלקיקים זעירים באוויר שמקורם בעשן, תעשייה ואבק.

  • בטווח הקצר, עלייה ברמות זיהום האוויר ובקרינה הסולארית נקשרה לעלייה בסיכון להתקף חריף המוביל לפנייה דחופה לטיפול רפואי.

  • חשיפה מצטברת לאותם מזהמים לאורך זמן נקשרה לעלייה בתדירות ההתקפים ובחומרתם.

לפי המחקר, גם עונות השנה משנות את עוצמת ההשפעה: בקיץ, תנאים של חום גבוה ולחות נמוכה מגבירים את ההשפעה של הזיהום התחבורתי, בעוד שבחורף, קור ולחות גבוהה מחזקים את השפעתם של החלקיקים הזעירים באוויר.

פרופ' גל איפרגן. קרדיט: סורוקה

"לא כאב ראש רגיל, אלא מחלה כרונית"

המיגרנה מוגדרת ככאב ראש בעוצמה בינונית עד חזקה בעל מאפיינים ייחודיים, המופיע לרוב ככאב פועם ולעיתים קרובות מלווה בבחילות, רגישות לאור ולרעש, וכן תסמינים מקדימים כהבזקי אור או הפרעות תחושה. התקף כזה יכול להימשך שעות עד ימים ולפגוע משמעותית באיכות החיים.

המחקר הובל על ידי ד"ר עידו פלס מהמרכז למחקרים קליניים בסורוקה, בשיתוף שורת חוקרים ורופאים בכירים ובהם פרופ' לנה נובק, ד"ר מיכל גורדון, פרופ' בתיה סרוב, פרופ' ויקטור נובק ופרופ' גל איפרגן.

ד"ר פלס הסביר את הדינמיקה הסביבתית: "אנחנו רואים שהסביבה משחקת תפקיד כפול - מצד אחד תנאים כמו חום ולחות משפיעים על הרגישות לאורך זמן, ומצד שני עליות חדות בזיהום אוויר יכולות לשמש כטריגר מיידי להתקף. הבנה טובה יותר של הקשרים הללו עשויה בעתיד לאפשר חיזוי של ימים בסיכון גבוה ולסייע למטופלים להיערך מראש".

פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית בסורוקה, חידד את חשיבות הממצאים עבור החולים: "אנשים שסובלים ממיגרנה, שהיא מחלה כרונית ולא כאב ראש רגיל, מכירים את הימים שבהם חום קיצוני, סופות חול או עשן מחמירים את ההתקפים. המחקר מראה שלא מדובר רק בטריגר רגעי - אלא בהשפעה מצטברת של תנאי הסביבה על פעילות המחלה".

בעקבות הממצאים, מציעים החוקרים מודל הרואה במיגרנה מצב המושפע משילוב של נטייה ביולוגית אישית, חשיפה סביבתית מתמשכת המגבירה רגישות, וטריגרים מיידיים שמובילים להתקף בפועל, מה שעשוי להוביל בעתיד לפיתוח כלים לניבוי ומניעה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('6e1ce660-c63f-42dc-8942-0692c8aca5dc','/dyncontent/2026/5/26/bd11589a-0d3a-435c-bf61-ba2378a20070.gif',21260,'סמי 0626 אייטם 2',525,78,false,36412,'Image','');})
 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה