"אני אוהבת לציין שאני גרה בבאר שבע גם מבלי שאני כבר סטודנטית". כך פתחה איתי את השיחה חופית ווסקובויניק, בת 26, במקור מבאר טוביה, מדריכת יוגה נמרצת, שמתגאה בעובדה שהיא חלק מהעיר באר שבע. כשהגיעה חופית לעיר, היא החלה ללמוד באוניברסיטת בן גוריון במחלקה לפוליטיקה וממשל, אך לאחר שנה הבינה כי תחום לימודים זה אינו ממלא אותה מספיק, על כן הפסיקה את לימודיה בתום השנה הראשונה. עם זאת, על אף שלא מצאה באותה תקופה תחום לימודים שמספיק יעניין אותה, מצאה חופית בבאר שבע בית חם לאהבה הגדולה ביותר שלה- היוגה. "בשבילי היוגה הפכה להיות המקום להתאזן, מעין תרפיה. בכלל, היוגה נתנה לי כלים להתמודד עם השגרה היומיומית כאן".

"היוגה נתנה לי כלים להתמודד עם השגרה היומיומית כאן". צילום: עומר גרבר

ווסקובויניק החלה את ראשית דרכה בתחום באשראם בקרלה שבהודו, אליו היא הגיעה די במקרה, "פתאום מצאתי משהו שלא מילא אותי באותה צורה לפני כן". כשחזרה ארצה, הבטיחה לעצמה שתמשיך לעסוק ביוגה, ואכן תוך מעט מאוד זמן היא כבר התחילה בתל אביב קורס מדריכות "אשטנגה"- שיטה עתיקה ביוגה, המשלבת נשימה קצבית עם פעילות דינאמית של הגוף.

לאחר שסיימה את הקורס, היא עדיין לא הרגישה מספיק מוכנה כדי ללמד אחרים, וכך במשך שנה עסקה ווסקובויניק רק בתרגול יוגה. "ללמד יוגה תמיד היה אצלי מאחורה בראש, אבל הרגשתי מאוד לא מוכנה ללמד, לא העזתי לקחת את זה ולרוץ עם זה". דווקא את ההזדמנות הראשונה שלה בהוראת יוגה קיבלה חופית כאן בבאר שבע, בסטודיו "do yoga" של מדריכת היוגה טל קושניר, "היא מתמחה בתחום שאני עוסקת בו, אז ממש מצאתי בית בתחילת השנה שעברה. היא נתנה לי הזדמנות בכל מובן, אני בקושי האמנתי שזה קורה" אמרה חופית. לאחר מכן החלה חופית ללמד במקומות נוספים, וגם פתחה קבוצת תרגול קטנה וקהילתית של יוגה על הגג של בניין דירתה, העונה לשם "יוגג- yogag".

כך בנתה את עצמה ווסקובויניק כמדריכה, כשבשלב מסוים החליטה שהיא לוקחת את הידע שלה בתחום צעד אחד קדימה, וכדי להקים פרויקט של יוגה קהילתית בבאר שבע. את הקונספט של היוגה הקהילתית היא הכירה כשגרה בתל אביב, שם ישנן קבוצות שמתארגנות באופן ספונטני, ומתרגלות יוגה על גג העירייה, על חוף הים בזריחה ובמקומות שונים נוספים. "ואז אמרתי למה לא בבאר שבע? יש כאן ביקוש לדברים חברתיים, אז הנחתי שבטוח יהיה גם ביקוש לזה".

"ואז אמרתי למה לא בבאר שבע?". צילום: נטע שחם

מה הייתה המטרה מבחינתך כשחשבת על הרעיון?

"מבחינתי יוגה קהילתית היא קודם כל יוגה שפתוחה לכולם. גם חשוב לי שהתדמית הזו של יוגה, שהיא כביכול מאפיינת רק אנשים מסוימים- תתפורר. כל פעם שאני אומרת שאני מדריכה, אז אני שומעת אנשים שטוענים שהם לא טובים מספיק כדי להתחיל. אני לא שומעת מישהו שאומר את זה על TRX לצורך העניין, כי הם יודעים שבשביל TRX הם אולי לא מספיק חזקים אבל שהם כן יוכלו להתחזק בעתיד. על יוגה אנשים אומרים שהם לא גמישים או לא מחוברים או סתם לא יכולים... 'קהילתי' מבחינתי זה אומר שכולם יכולים. בשיעורים אני אעביר רק יסודות של יוגה, כדי לתת לאנשים את האפשרות להיחשף לעולם הזה".

כדי לקדם את נושא היוגה הקהילתית בבאר שבע, הלכה חופית למפגש של "הרשת: באר שבע", קבוצה של כמה מאות צעירים, היוצרת לעצמה מיזמים ואירועים אלטרנטיביים בעיר. בעזרת המימון שלהם ויחד עם הגרפיקאית סיוון סער, הם החלו ליצור את פרויקט היוגה הקהילתי 'יוגה ב"שכונה'. התשלום על ההדרכה של היוגה הקהילתית נעשה באמצעות תשלום-כובע, כלומר- כל אחד מהמשתתפים משלשל לתוך כובע סכום סמלי על פי שיקול דעתו.

ובתור מי שהביאה לבאר שבע את הרעיון של יוגה קהילתית- לאן את רוצה שהתחום יתפתח?

"קודם כל יש לי דאגה למצוא לפרויקטים שלי מקום לחורף, אולי איזה מתנ"ס גדול שיסכים לאכלס אותנו. גם הייתי שמחה שאנשים ישאלו את עצמם בקיץ הבא מתי זה יחזור, ה'יוגה ב"שכונה', שאנשים יחכו לזה ושזה יהפוך למסורת. חשוב להבין שהיוגה הקהילתית היא גם לא רק לסטודנטים. דווקא אם מדברים על חשיפה, לסטודנטים יש הרבה הזדמנויות להכיר את התחום ואולי לאנשים אחרים לא ממש".

"הייתי שמחה שאנשים ישאלו את עצמם בקיץ הבא מתי זה יחזור". צילום: נטע שחם

את מרגישה שהקהל בבאר שבע, הקהל שהוא לא סטודנטיאלי, יתחבר ל'יוגה ב"שכונה'?

"אני מעריכה שכן. אני חושבת שזה משהו שיסקרן כל בן אדם שייצא לו לראות את זה מהצד. אני מדמיינת הורים צעירים שרוצים כמה רגעים לעצמם, מפנים שעה ופשוט עושים משהו כיף".

המפגשים של 'יוגה ב"שכונה' יחלו ב-28.07, בכל יום חמישי בשעה 19:00, ברחבת המשכן לאומנויות הבמה (קונסרבטוריון), לשעה של יוגה לכל הרמות.