שחקן בשבוע - ראיון עם שחקן העבר של הפועל ב"ש, אפרים דוידי

$(function(){setImageBanner('d214e8c6-abe9-4f54-93c3-ae6135a6ad72','/dyncontent/2021/11/30/f3db6c97-48e5-4e0c-9cbb-c844ac948e03.jpg',13847,'',525,78,false,33036);})

ראיון עם אפרים דוידי, מי שמהווה את אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בכל הקשור לשחקני בית - מהנוער של מכבי באר שבע, ועד להרכב של הפועל באר שבע, וגם לזה של הנבחרת "להגיע לנבחרת ישראל זאת הזדמנות שלא כל אחד זוכה לה", כשבאמצע ישנם כמה מפגשים שיישארו לעד בזיכרונו - "חצי גמר גביע המדינה של שנת 1984 עדיין חקוק בזכרוני". ראיון עם לוחם אדום לבן

אפרים דוידי. קרדיט - צילום פרטי

אפרים דוידי התחיל מלמטה, אבל ממש מלמטה. לעולם לא סומן כהבטחה גדולה, ולא כמו כוכבים אחרים שטופחו מגיל ינקות, דוידי נאלץ להיאבק כל הדרך אל עבר ההרכב הראשון של הפועל באר שבע. שם זכה לשחק לצד אגדות דשא אדום לבן כמו – מאיר ברד, שלום אביטן, רפי אליהו ומשה אבוגזיר, מה שלעולם לא היה מובן מאליו מבחינתו – "אתה מבין שאתה הולך להיות בקבוצה שזכתה באליפויות, וזה היה ריגוש אמיתי. בהתחלה היה קצת קשה, והרגליים רעדו לי, אבל השתדלתי להיכנס מהר מאד לעניינים".

כעת הוא מתגורר בשכונה ב', נשוי באושר, ויש לו ארבעה ילדים וחמישה נכדים. לאחר הפרישה מהכדורגל, עבר לאמן דוידי במחלקת הנוער של הפועל באר שבע, פתח עסק וסגר אותו, וכעת הוא עובד באצטדיון טרנר כאיש תפעול.

דוידי נולד בשנת 1959 בטהרן, ובגיל 4 עלה לישראל. הוא גדל יחד עם עוד שתי אחיות ואח בדירה קטנה ונחמדה בנס ציונה. לאחר 5 שנים, ובעקבות מחלת האסטמה של אביו (שעבד סדרן במשחקי הקבוצה הבוגרת של נס ציונה, ולאחר מכן של מכבי ב"ש), עברו משפחת דוידי היישר אל באר שבע.

איך היה המעבר הנה בתור ילד?

"תחילה גרנו ברחוב התלמוד בשכונה ד', ובתור ילד בן 10, מצאתי את עצמי לא פעם משתעמם מהשממה שהייתה פה באזור השכונה שלי באותה תקופה. פעם אחת אפילו הלכתי לאיבוד בעיר, ולבסוף המשטרה מצאה אותי לא רחוק מהבית"

הימים במגרש של נס ציונה עשו את שלהם, ודוידי החל "להידבק" בג'וק הכדורגל. אבל כפי שכבר אמרנו, את הקריירה שלו, לא החל דוידי בשירה ובחצוצרות – "את כיתות יא',יב' עשיתי ב"טכני" בחיפה, וזה קצת הקשה עליי לפתח את הקריירה. מה גם שהקבוצה הראשונה שלי הייתה "מכבי באר שבע", ששיחקה בזמנו בליגה ג'. את השנים במכבי העביר אפרים יחד עם אחד – ג'קי דקל האגדי שתפקד בתור מאמן-שחקן – "אבא שלי עבד גם שם בזמנו בתור סדרן, והנהלת הקבוצה פנתה אליי ואמרה לי לבוא לנסות לשחק. למזלי היינו משחקים לפני הפועל בוסרמיל וראו אותי שם, ואחרי שעליתי לליגה ב' עם מכבי בתור שחקן מרכזי, עברתי לשחק בהפועל באר שבע, שהעבירה תמורתי כמה שחקנים".

הקבוצה אליה הגיע אפרים עוד רכבה על גלי התהילה של עונות האליפויות, ודוידי, שעד לפני רגע שיחק במגרש הרעוע של מכבי באר שבע, נלחם כעת על מקומו בהרכב עם שחקנים כמו מאיר ברד, רפי אליהו ומשה אבוגזיר. אבל דוידוי, כמו דוידי, לעולם לא וויתר לעצמו לרגע.

האמנת שאי פעם תגיע לשחק וללבוש את המדים של הפועל ב"ש?

"האמת שלא האמנתי. אהבתי מאד את הכדורגל, אבל לא האמנתי שזאת תהיה הקריירה שלי. זה לא כמו בתל אביב שיש המון קבוצות. פה הייתה קבוצה אחת רצינית, ורציתי להוכיח שבעבודה קשה אפשר להגיע רחוק. מבלי לדעת לתת פס, למדתי להתקדם. הייתי מגיע ראשון לאימון, והולך אחרון. נשאר לעבוד על כושר גופני וטכניקה. ותמיד ניסיתי להשתפר ולהתקדם, ופתאום מזמינים אותך לנבחרת האולימפית ואז לנבחרת הבוגרת, ומכלום הגעתי לטופ".

ואיך היה המעבר לבוגרים של הקבוצה?

"אז בגלל שזה היה מעבר רציני - מליגה ב' ללאומית , זה הרגיש שהמעבר הזה היה קצת חד. לקח לי קצת זמן לתפוס מקום בהרכב ואמציה לבקוביץ' שהיה מאמן הקבוצה, בכל זאת האמין בי, ולמדתי הרבה דרכו. התחלתי לשחק בקישור האחורי, יחד עם רפי אליהו ומשה אבוגזיר, ואז העבירו אותי לתפקיד הבלם"."מגיע ראשון, והולך אחרון". קרדיט - צילום פרטי

זה נכון מה שאומרים על הכוכבים של אותה תקופה, שהיו קצת "רעים" נקרא לזה?

"ממש לא רעים כמו שציירו אותם, אבל כן היו קצת משחקי כוח בין הכוכבים על סוגיות כמו מי ''בעל הבית''. והיו הרבה מריבות בין שלום אביטן למאיר ברד".

זה יצר אי פעם מחנות?

"לא חושב. למרות שתמיד אמרו עלינו את זה. אבל בחדר הלבשה כולנו היינו ביחד, והיו לנו כמה שנים טובות. אמנם איתי לא לקחנו אליפויות או גביע – אבל היו שנים יפות, גם אחר כך, עם שמעון שנהר וויקו חדד על הקווים".

חורה לך שלא זכית בתואר גדול עם הקבוצה?

"ברור. אמנם הגענו לגמר גביע המדינה ב-1984, אבל במשך הקריירה זה די הפריע לי שלא סיימתי עם תואר רציני. אבל בכל זאת, אני לגמרי גאה בקריירה שעשיתי. להגיע לנבחרת ישראל זאת הזדמנות שלא כל אחד זוכה לה, והמעמד של המשחק מול קולומביה במונדיאל 1990 היא פסגת הקריירה שלי".

המשחק עליו מדבר דוידי, הינו אחד ממשחקיה הגדולים והמצערים של נבחרת ישראל לדורותיה – ישראל הגיעה לשלב פלייאוף העלייה למונדיאל 1990 ולאחר צמד משחקים מותחים, הודחה מול קולומביה הגדולה, עם הרכב שכולל בתוכו שמות כמו – אלי אוחנה, רוני רוזנטל, משה סיני, בוני גינצבורג ואחד – אפרים שגדל בנוער של מכבי באר שבע. בהחלט פסגה גבוהה לכל הדעות.קריירה מכובדת בהחלט, דוידי לצד מראדונה. קרדיט - צילום פרטי

יש משחק שלא תשכח לעולם?

"חצי גמר גביע המדינה של שנת 1984 עדיין חקוק בזכרוני, כשניצחנו את נתניה הגדולה 2-0 בבלומפילד. ואני בתור בלם נתתי הופעה טובה, וקיבלתי אפילו ציון 9".

מי היה המודל לחיקוי שלך?

"אבי כהן ז"ל מבחינתי הוא המודל לחיקוי שלי. אני זוכר שראיתי אותו בבלומפילד בזמנו, עוד לפני שהגעתי להפועל באר שבע. ואמרתי לעצמי שזה השחקן שאני רוצה להיות כמוהו. ניסיתי, וכמובן קשה להגיע לרמות האלה, אבל ניסיתי לפחות להתקרב אליו".

מה אתה חושב על הקבוצה של היום?

"שמע, הפועל באר שבע לא עשתה לעולם שינוי כזה גדול. אני חושב שהביאו הרבה שחקנים טובים, אבל בכל זאת, כן היה מקום לתת לשחקני הבית מקום. סך הכל אני חושב שיש קבוצה טובה חזקה שלא נופלת משום קבוצה. את רוני לוי קטלו בתקופה האחרונה, אבל אני תמיד אמרתי – הסבלנות משתלמת".

ראית את המשחק  האחרון נגד מכבי תל אביב, מה דעתך?

"היו כמה שחקנים שהצדיקו את החולצה שהם לובשים. נכון שמכבי היו חלשים יחסית, אבל מכבי בחוץ או בבית זה תמיד קשה, ואני לא אופתע אם ננצח גם בחיפה. אני חושב שקלעו בזרים, והלדר לופס הוא רכישה מצויינת מבחינתי. וכמובן גם אנסה ואספרייה, שנראה שהם מתחילים להתחבר. יש לרוני לוי כאב ראש קטן, אבל זה עדיף על כאבי ראש אחרים. יש לנו קבוצה חזקה מאד, אבל הם חייבים להתחבר כמה שיותר מהר".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('bf20547b-848c-48d1-9382-ebde4feb3cf4','/dyncontent/2021/11/22/0b8b1767-b862-40eb-a4e9-65378ace5c0b.gif',13779,'',525,78,false,33038);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה