אשת השנה של באר שבע בתחום החינוך לשנת 2017: אביגיל אוקנין חביב

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('638274aa-0fe2-4314-9a8b-cf525640f3c8','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('638274aa-0fe2-4314-9a8b-cf525640f3c8','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,33920,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('638274aa-0fe2-4314-9a8b-cf525640f3c8','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33920,'Image','');},15]]);})

רבים מכנים אותה "הסופר נני של הדרום" ולא בכדי. אביגיל אוקנין חביב היא הזוכה בתחרות אנשי השנה של באר שבע לשנת 2017 בקטגורית החינוך. עם אינספור שעות של הרצאות ויעוץ להורים, ואלפי עוקבים ברשתות החברתיות, אביגיל מאמינה שאם תעשו טוב, תקבלו טוב. ראיון אחת על אחת

אשת השנה בחינוך: אביגיל אוקנין חביב, נשואה לגבי כבר 29 שנים, אמא לשלושה ילדים (גיל (27), דור (23), יובל (18), מתגוררת במיתר ומנהלת קליניקה בשכונת רמות בבאר שבע. רבים מתושבי הדרום מכנים אותה "הסופר נני של הדרום" מצפים פעם אחר פעם להרצאות שלה ועוקבים אחריה באופן הדוק ברשת החברתית.

אשת השנה בתחום החינוך לשנת 2017: אביגיל אוקנין

איך הרגשת כשהבנת שזכית באשת השנה בתחום החינוך?

האמת, כבר כשהבנתי שהמליצו עלי לתחרות, התרגשתי. אני אף פעם לא מבקשת שיפרסמו או שיכתבו עלי. זה תמיד מגיע אלי מהמלצות של הסביבה שלי וזה פשוט, מרגש ומחמם לב. בהתחלה היה לי קשה, כי הרגשתי מוזר להשתתף בתחרות, זו לא אני. אני לא מתחרה באף אחת ואחד, ומאחלת תמיד לכולם להצליח. אבל ברגע שהבן שלי היקר גיל אוקנין כתב פוסט למען ניצחוני, התרגשתי והבנתי שאני הולכת לנצח. ואז התגייסו בעלי גבי, המשפחה היקרה שלי ובהם אחותי היקרה, אורטל אלון שהיא אשת אשכולות שתמיד מובילה ושמחה לראות אותי מצליחה ומתפתחת. וכן יוסף אלאטרש היקר שסייע המון ועוד שאיני מכירה אישית. הכי ריגשו אותי המטופלים שלי שהתפללו שאנצח. לכולם התודה והברכה. אז אין ספק שזה כיף ונעים. יחד עם זאת, ראוי לציין שהמתחרות הן מנהלות בית ספר, מעולות, נשות חינוך מהשורה הראשונה, וגם הן ראויות לתואר. 

מה משך אותך לעסוק בייעוץ ועזרה לאחרים?

הגעתי למקצוע "במקריות", כיום אני מבינה שאין כזה דבר מקריות, הכל קורה נכון. למדתי במכון "אדלר" הנחיית קבוצות הורים כשילדיי היו קטנים. המטרה הייתה להיות אמא טובה יותר, ולקבל כלים לשיפור מערכת היחסים שלי עם ילדיי. לדעתי, כל הורה עוד מההריון צריך לעבור סדנאות בחינוך ילדים. הורות זה המקצוע הכי חשוב ומשמעותי בחיינו, ואין אף אחד שמלמד אותנו להיות הורים, הרי אנו הרבה פעמים עם דילמות ושאלות, ומחפשים תשובות. חשוב לי לומר שלהורים תמיד יש כוונות טובות, אך הדרך לא תמיד נכונה וצריך לעזור להם למצוא את הדרך.

"הורות זה המקצוע הכי חשוב ומשמעותי בחיינו, ואין אף אחד שמלמד אותנו להיות הורים"

מיום סיום לימודיי באדלר ועד שהוצאתי את התעודה מהמגירה חלפו 12 שנים. הייתי במקום עבודה קבוע, ולאחר הרבה שנים הרגשתי צורך לעשות שינוי כתוצאה מהשחיקה שחשתי בעבודה. ראיתי מודעה קטנה בעיתון "דרושים מנחי הורים למכון עזריאלי בדרום עם ניסיון" תעודה הייתה, ניסיון לא. הלכתי לראיון עם יורם רון אז מנהל עזריאלי, ביקשתי ממנו לתת לי הזדמנות רק קבוצה אחת, והבטחתי לו שלא אאכזב, מאותה קבוצה פרצתי באופן היסטרי לכל הדרום והטלפונים לא פסקו.

ההמלצות והשמועה על מרצה נהדרת, היו כמו אש בשדה קוצים. תוך חצי שנה הרצתי בכל הדרום מאשדוד ועד אילת, לכל האוכלוסיות ממשפחות בסיכון ועד רופאים בסורוקה. זו הייתה היסטריה, היו לי 3 הרצאות בערב, עם רבע שעה הפסקה בין הרצאה להרצאה. ואז המשכתי ללמוד הנחיית משפחות וזוגות, פתחתי קליניקה פרטית בבאר שבע, וגם שם כמות המטופלים היא בלתי נגמרת, תודה לאל. בנוסף אני גם עובדת יום בשבוע בירוחם במרכז לילד ולמשפחה, מרצה במכללת קיי ומטפלת בנפגעות טראומה מינית, שזה נושא קשה וכאוב בפני עצמו.

את ידועה בשם "סופר נני של הדרום" מתי הבנת שהצלחת לגעת בכל כך הרבה לבבות ומה התחושה בעקבות כך ?

את התואר "סופר נני של הדרום" התקשורת בדרום הדביקה לי. אני לא "סופר נני" אני אביגיל אוקנין ולא רוצה לקבל אף תואר שהיה של מישהו אחר. ההבנה שאני נוגעת בלב האנשים, עד עכשיו לא נתפסת בעיני זה משהו אדיר ונדיר. המטופלים שלי ומי שמשתתף בהרצאות ובסדנאות שלי, מעידים על עוצמות אדירות שקיימות בי, הם מכנים אותי "קוסמת", אומרים שאני מוציאה אותם מהחושך אל האור, וזה מרגש ומביך יחד. אני אמנם אשת במה, מוחצנת, פעילה חזק בפייסבוק יש לי 7.500 חברים ועוקבים, אבל במהותי אני אוהבת את השקט שלי, משפחה, חברים, ספר טוב, מיטה, ילדיי סביבי, הוריי, ומשפחתי, זה מטעין אותי. אני לא מצליחה להתרגל לאהבה הזו, לפרגון הזה, להערכה הזו, כל פעם מחדש אני נרגשת כאילו זו הפעם הראשונה שלי.

מי הדמות שמהווה עבורך השראה ומתווה לך דרך בחיים?

הדמות שמעוררת בי השראה זו חד משמעית אמא שלי, רחל חביב מעניקה לי חום, אהבה, פינוק, וחיבה ומנגד, תומכת בי לאורך כל הדרך ומאיצה בי להתפתח ולהתקדם. אמא שלי תמיד הייתה הכי פמניסטית שיש, בתקופה שבקושי דיברו על מעמד האישה, היא כל הזמן אמרה לי שאם לא אלמד ולא אהיה עצמאית כלכלית, אצטרך להיות תלויה בבעל שלי ואסור לי להיות תלויה באף אחד בעולם אלא רק בעצמי. אמא שלי מגשימה את כל חלומותיה ואת כל רצונותיה שלא הגיעו למימוש, דרכי. היא גאה בי בטירוף, תמיד כשיש עלי כתבה או כשמישהו מחמיא לה על אביגיל שלה, היא מתרגשת ואפילו בוכה. חשוב לי לציין, שאבא שלי גם מאד משמעותי עבורי, הוא לאורך כל חיי ועד היום הכוח העוצמה והעוגן שלי. וכמובן גם היום הוריי מלווים אותי רגשית, הם כל כך שמחו שנבחרתי.

היה מקרה שהשאיר בך חותם ועזרו לך לבנות את הדרך שלך במקצוע?

אין מקרה ספציפי שעיצב אותי, כי עברתי לא מעט משברים בחיי. איבדתי את אחי כשהיה בן 17 גיל חביב ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים אני הייתי בת 15. שם איבדתי את התמימות, שם הבנתי לראשונה בחיי, עד כמה החיים שבירים. שישי בלילה יש לך אח בכור צעיר, יפה, חכם, מוכשר, גאווה של ילד, אהוב, שבת בבוקר דופקים בדלת ואין לך אח, הוא מת. זה מטורף. ואז הפכתי לבכורה בעל כורחי עם כל המשמעויות של לתמוך בהורים השבורים והמרוסקים, התחשלתי, התחזקתי. היום שום דבר ממה שמטופליי מביאים לחדר לא מפיל אותי, יש לי יכולת הכלה עצומה ובלתי נגמרת. ואני אוהבת לסייע אוהבת להשפיע, לשנות. אני נלחמת מלחמת חורמה שזוגות לא יתגרשו, שבתים לא יתפרקו, אבל גם יודעת ללוות זוגות לגירושין, כי לפעמים אין ברירה ומתגרשים. כשאני מצליחה לאחד זוגות אני מאושרת כל כך. המהות שלי זה לגרום לכמה שיותר ילדים בעולם לחייך.

איזה עצה את יכולה לתת להורים שנאלצים להתמודד עם החידושים הרבים שילדיהם רוצים? 

עידן המדיה הפייסבוק, האינסטגרם והסמארטפונים הוא חלק מהחיים של כולנו. את שואלת אותי מה הורים צריכים לעשות עם הילדים בנושא? אני חושבת שהשאלה הנכונה היא, מה ההורים צריכים לעשות עם עצמם בנושא? הורים הם מודל ובהרבה מאד משפחות ילדים חווים הורים לא קשובים, כי הם כל הזמן בפלאפון. זוגות לא מדברים כי כל אחד שקוע בעולם הוירטואלי שלו. אז מה יש לצפות מילדים? התופעה הכי עצובה שהפלאפונים הפכו לבייבי סיטר להרבה הורים, המדיה היא חלק מהחיים וצריך לאפשר לילדים מגיל בוגר להשתמש בה, אך עם גבולות ברורים ובאופן מושכל. לא ייתכן שילדים נעולים בחדר שעות על גבי שעות מול מסך, זה לא נכון. צריך יותר ארוחות ערב משפחתיות, יותר שיח, הורים וילדים מדברים ביום 7 דקות ולרוב זה פקודות - תכיני, תיקחי, תביאי, תתקלחי. שיח, שיתוף, הקשבה הם המצרכים הכי חשובים לילדים וכשהורים לא עושים זאת, בכיף, ונועם עם ילדיהם, אז הילדים בורחים למסכים.

יפן 2014

A post shared by אביגיל אוקנין חביב (@avigail100867) on

מה השאלה הכי נפוצה ששואלים אותך הורים ומה את עונה עליה ?

הורים שואלים לרוב על גבולות, יש איבוד של הסמכות ההורית. הורים לא נמצאים הרבה בבית ואז ייסורי המצפון גורמים להם לתת הנחות לילדים. פעם כשהורים היו שמים גבול הם האמינו בגבול, כיום הורים עייפים וטרודים וקשה להם להיות נחושים ועקביים מול הילדים. כשהורה מבולבל בערכים החשובים שעליהם הוא רוצה לגדל ולחנך את ילדיו, הוא מבלבל את הילד. קשה להיות הורים אסור שבגלל זה יהיה קשה להיות ילד. לדעתי מילות המפתח בחינוך הורי, זה מודלינג, כשאתה רוצה לחנך את ילדייך תתחיל קודם כל בלחנך את עצמך. ילדים לא לומדים חינוך במילים אלא במעשים. אנחנו צריכים להתנהג בעצמנו כמו שאנו מבקשים ומצפים מילדינו להתנהג. אתה לא יכול כהורה לצעוק, לקלל, להשפיל את ילדייך ולצפות מהם להתנהגות אחרת. בכבודם כבני אדם ילדינו שווים לנו שוויון מוחלט.

מה המוטו שלך בחיים?

המוטו שלי בחיים תעשו טוב, אל תשמרו טינה, תמנעו מקנאה רעה וצרות עין, תברכו את האחר כפי שאתם מברכים את עצמכם, אל תתנשאו כי לא לעולם חוסן. החיים הם כרכבת הרים ממושכת, עולה ויורדת כל הזמן. כשאתם למעלה תתבוננו על האחרים כי הכל סובב כל הזמן כמו בטבע. עונות מתחלפות, מזג אויר מחלף, שום דבר אינו סטטי הכל דינמי כך הם חיינו. תהנו מהאוויר, מהשמש, מהירח מהדברים הפשוטים בחיים. מי שלא נהנה באוהל בלב מדבר לא יהנה גם במלון הכי יוקרתי בלונדון. כי הנאה זו בחירה.

מה את מאחלת לעצמך לשנה החדשה או אילו יעדים ומטרות את מציבה לעצמך לשנה הקרובה?

אני מאחלת לעצמי בראש ובראשונה בריאות, בריאות היא המפתח לשאר הדברים. וכך גם לכל יקיריי ובראשם ילדי, גיל בן 27 סטודנט לתואר ראשון בתקשורת, דור בת 23 אחרי טיול לדרום אמריקה, ויובל חיילת בקורס מדריכות שיריון, הם הכוח המניע שלי בחיים. הם האושר והשמחה שלי בלב. אני מודה כל יום ויום שהם ילדיי, מתפללת שיהיו בריאים ומאושרים, כל השאר לא מדאיג. מאחלת לעצמי להמשיך ולהיות משמעותית לעוד הרבה אנשים, להמשיך ולחייך לעולם ושהעולם יחייך אלי. אני מקווה כבר להוציא את הספר שלי שיעסוק בכלים ועצות בהורות וזוגיות. רוצה להעלות מופע יחיד שלי, יש לי כישרון משחק, אני גם פנטומימאית, חקיינית, מצחיקה וגם מרגשת, ואת כל זה אאסוף להצגת יחיד. האושר בחיים זה נתינה ולתרום לאחר, וכשהאחר מסופק ושמח זה מהות הקיום שלנו. כסף חשוב להשגת מטרות בחיים, אין ספק, אבל אינו מביא שמחה, כמו חיוך של אדם שנכנס לקליניקה עצוב, שבור ומדוכא ויוצא רגוע עם כוחות.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('6c777251-eb25-40b4-8ada-0ead59cc8eaa','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33922,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('6c777251-eb25-40b4-8ada-0ead59cc8eaa','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,33922,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה