תחקיר של  "גלובס" גילה כי במרבית הקצביות תוקף הבשר והעוף אינו מסומן. בחלקן נמכר בשר טחון שנטחן מראש, ואין יכולת לדעת מה מקורו ומה תאריך התוקף שלו.

שיטות התרמית נהוגות הן בעוף והן בבשר.

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('39db6ae8-1665-4e0c-bd26-b275f443baae','/dyncontent/2019/11/27/40fe7ede-ef79-4dfe-aa98-9385bba8be8e.jpg',9595,'',510,80,true,33921);},15],[function() {setImageBanner('39db6ae8-1665-4e0c-bd26-b275f443baae','/dyncontent/2019/11/28/05956719-662f-411e-b1fb-61618867c3e2.jpg',9610,'',510,80,true,33921);},15],[function() {setImageBanner('39db6ae8-1665-4e0c-bd26-b275f443baae','/dyncontent/2019/12/5/6f7e85f8-c413-44a9-b416-0d7e7c21d126.jpg',9655,'',510,80,true,33921);},15],[function() {setImageBanner('39db6ae8-1665-4e0c-bd26-b275f443baae','/dyncontent/2019/12/1/968d85a2-2e18-4946-9b99-4093c05093d2.jpg',9625,'',510,80,true,33921);},15],[function() {setImageBanner('39db6ae8-1665-4e0c-bd26-b275f443baae','/dyncontent/2019/12/8/490a40ab-5d35-4d73-bdab-fb7c82316d79.gif',9683,'',510,80,true,33921);},15],[function() {setImageBanner('39db6ae8-1665-4e0c-bd26-b275f443baae','/dyncontent/2019/12/3/12d005b8-146c-47dd-94d9-4548addd3423.jpg',9640,'',510,80,true,33921);},15]]);

בקצביות רבות  מוכרים בשר ועוף מתובלים שבמקרים רבים הם פגי-תוקף, והתיבול נועד להסוות את הריח. מדובר בדברים חמורים ביותר שמסכנים את בריאות הציבור.

לגלובס הועבר סרטון המתעד בשר קפוא פג-תוקף ברשת. מדובר בבשר קפוא שפג תוקפו כמה חודשים קודם לכן.

לדברי המקור, הבשר הועבר לסניף שבו עבד מסניף אחר של הרשת והובל במכונית רגילה ובשמש היוקדת.

"הבשר היה 40 דקות נסיעה בשמש, ללא קירור. זה בשר פג-תוקף שטחנו אותו עם עוד בשר ומכרו אותו כבשר טחון. מערבבים את הבשר כדי שאנשים לא ירגישו. זה קרה 4-5 פעמים", הוא אומר.

המצלמה הנסתרת אף תיעדה גוש בשר גדול, לא ארוז, הנמצא במקרר פתוח במחסן של אחת מרשתות השיווק.

לפי עדות שמסר קצב ברשת מזון:

 "יש הוראה ברורה שבשר פג-תוקף, הווטרינר או הסוכן משמידים אותו - שופכים עליו אקונומיקה וזורקים לפח. אסור להעלות אותו בחזרה למשאית". ואולם, לרשת השיווק יש "הסכם החזרה" עם ספק הבשר, שבמקרה הזה נחשב לספק קטן-בינוני. להערכת הקצב, בשר פג-תוקף מוחזר לספק, נטחן ומשווק לצרכן כבשר טחון קפוא.

"הסכם החזרה" שכזה אינו חוקי אך קיים.

בחלק מהרשתות שאין להם הסכם החזרת סחורה עם הספק, לוקחים בשר קפוא פג-תוקף וטוחנים אותו, וכך הוא נמכר לצרכן כבשר טחון מקפוא. ויש שמוכרים אותו  גם כטרי, מבלי שהלקוח יכול להבחין בכך.

ישראל היא אולי המדינה היחידה שבה נמכר בשר קפוא מופשר בקצביות שזוכה לכינוי "בשר מיושן". הרגולטור נתן את דעתו על העניין והחליט לאסור על מכירת בשר קפוא מופשר, אך לאחר לחצים שהופעלו עליו, הרפורמה הזאת תיכנס לתוקף רק בסוף השנה הנוכחית. בינתיים נמשכת מכירת הבשר הקפוא המופשר.

לבדוק את תאריך פתיחת האריזה ולא על תאריך האריזה:

בשר מיושן שמקורו בבשר קפוא טוב בדרך-כלל 48 שעות מרגע פתיחת אריזת הוואקום. על אריזת הוואקום יש בדרך-כלל תוקף לחודשיים. בוויטרינה אתה חייב להציג את הבשר ללא אריזת הוואקום. לפני הצגה בוויטרינה הוא חייב להיות בצינון במקרר לפחות לשעתיים על-מנת לקבל את החמצן. זה נוהל של משרד הבריאות. וכשהוא מוצג בוויטרינה, יש חובה להציג את המדבקה של הנתח המקורי. גם חייבים להציג את התאריך שבו אריזת הנתח נפתחה מהוואקום. לכן הלקוח לא צריך להסתכל על תאריך האריזה, אלא על תאריך פתיחת המוצר".

התוקף הקצר הזה, כך מתברר, הוא פתח לתחבולות בעיקר בסוף השבוע, במקרים שבהם אריזת בשר שנפתחה ביום שישי לא נמכרה, והבשר הופך לפג-תוקף ביום ראשון שלאחריו.

לגבי בשר בקר מיושן שפתחו אותו ל-48 שעות ומקפיאים אותו, אחרי הפשרה הוא מאבד את הצבע ונהיה שחור, ולכן יש בעיה למכור אותו שוב כבשר מיושן מצונן, אז טוחנים אותו ומוכרים אותו כבשר טחון מבשר קפוא.

כיצד מוכרים עוף פג תוקף?

על פי התחקיר, השיטה למכירת עוף פג-תוקף הוא לפרק אותו לחלקים. בעוף שלם חייב להיות על רגל העוף טיקט של תאריך. על חלקים כמו כרעיים, חזה עוף וכאלה אי-אפשר לשים מדבקות. אז מה עושים? מפרקים את העוף ומוכרים אותו כחלקים. מערבבים את הכרעיים הישנות עם החדשות.

כשמגיעה לקוחה, הקצב יודע בדיוק אילו כרעיים לקחת, כי הוא משתף פעולה. הוא ייתן ללקוחה את הכרעיים הישנות. זה דבר שבשגרה. צרכן לא יכול לעלות על זה לעולם.

אין לצרכן שום יכולת לדעת באיזה תאריך העוף נשחט ומה התוקף שלו.

כיצד להבחין בין טרי לפג תוקף?

אדם שמבין בעופות יוכל לזהות אם העוף טרי או לא- כרעיים טריות הם בגוון לבן ויפה, וכרעיים שהופשרו הן בגוון צהבהב.

קל להבחין גם בשומן, כי בכרעיים שהופשרו השומן מידלדל, יותר נוזלי. אם יש כתמים שחורים, אסור ממש לגעת בזה. חזה עוף שהופשר נדבק קצת לאצבעות ומשאיר ריר. לחזה עוף טרי אין ריר. כנפיים של עוף טרי אסור להקפיא ולהפשיר, כי הוא מסריח מהר.

לא לקנות ביום ראשון:

ביום ראשון לא מומלץ לקנות עוף טרי, כי השחיטה של יום ראשון מגיעה רק ביום שני. אם יש ביום ראשון עוף טרי בסניף, זה אומר שהוא מיום חמישי.

האינטרס של הקצב ברשת השיווק:

מה האינטרס של הקצב, במיוחד כשהוא עובד שכיר, להוביל תרמית מול הצרכנים?

 התשובה היא בשיטת התגמול הכספי שנהוגה בנקודות מכירה רבות. הקצבים נמדדים על הפחת במחלקה, ויש להם יעדים - ככל שהקצב יראה פחות פחת - כך התגמול הכספי שלו יהיה גבוה יותר. יש לו יעד, והוא רוצה להגיע אליו.

כשקצב עובר מרשת אחת לשנייה, השיטות עוברות אתו - וכך זה עובר בין כולם וככה רק מתגלגלים ומשכללים את השיטה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:

 "במסגרת הפיקוח השגרתי שמבצעים פקחי שירות המזון במחוזות, לעתים בשיתוף עם גורמי פיקוח נוספים, הרשויות המקומיות ויחידת הפיצוח במשרד החקלאות - נמצאים ליקויים כגון אלה המתוארים בפנייתך. מיד עם גילוי ממצאים כגון אלה מתבצעת השמדת הבשר, ומתפרסמת על כך הודעה לציבור באמצעות התקשורת ובאתר משרד הבריאות. כמו כן, ננקטים צעדים משפטיים כנגד העסקים המדוברים".

השיטות להסוואה ולשימוש בבשר שפג תוקפו

■ בשר פג-תוקף נטחן, מעורבב עם בשר שבתוקף ונמכר כבשר טחון.

■ בשר קפוא שהופשר ותוקפו ל-48 שעות בלבד, מוקפא שנית ונמכר שוב לאחר הפשרה.

■ עוף שפג תוקפו מפורק לחלקים, ואלה מעורבבים עם חלקי עוף טריים ונמכרים יחד.

■ כרעיים שפג תוקפן מפורקות ונמכרות כפרגיות.

■ חלקי עוף שיש להם ביקוש יתר בחגים נרכשים מראש, מוקפאים ונמכרים לאחר הפשרה כטריים.

■ חלקי עוף פגי-תוקף עוברים תיבול על-מנת להפיג את הריח הרע ונמכרים כעוף מתובל או כמעורב.

■ "הארכת" התוקף על-ידי שימוש במדבקות של משלוחי עוף שהתקבלו יום או יומיים לאחר מכן.