מיקי הווארד, הבעלים של מלון 'הנגב': "העיר העתיקה במצב לא טוב היום"

במבט לאחור: מיקי הווארד משתתף במהלך כל השנה בתחרויות מענף הטריאתלון  כמו שחייה, רכיבה וריצה. בשבת השחורה (7.10) הוא נסע כהרגלו ברכב לצומת אורים ומשם לרכב על כביש 232 הקרוב לקיבוץ רעים ופסטיבל הנובה. בשעה שש וחצי בבוקר, הגיע מיקי יחד עם עוד כ-50 רוכבים  לאזור והחנו שם את הרכבים הפרטיים.  לפתע החל מבול של טילים ואזעקות, מה שהוביל אותם לרוץ ולהתחבא בשתי מיגוניות שהיו באזור. "אנחנו  מחכים  במיגונית שהאזעקות יגמרו  ולפתע הגיע רכב וירה צרור על התחנה" סיפר מיקי על  רגעי האימה. "אחד הכדורים מהצרור שנורו פגעו בילד בן 14 בכתף. הכנסנו אותו למיגונית ונתנו לו טיפול ראשוני. היינו בשוק ולא הבנו בכלל מה מתחולל בחוץ. הנס שקרה לנו זה שהיינו במיגוניות שלא הותקפו, ככל הנראה המיגוניות היחידות בכל האזור הזה שלא נפגעו ושרצו בו מאות מחבלים. אחרי שלוש שעות במיגונית הגיע קצין פיקוד העורף עם פנצ'ר ברכב וסיפר שהרגע ירו בו בצומת מסלול. אז התחלנו להבין שיש אירוע רציני ובמקביל החלנו לקבל לנייד סרטונים שמראים את המחבלים בשדרות וחיילים ואזרחים שנחטפו כבר לעזה. עדיין חשבנו שתכף הצבא מגיע והכל ייגמר. התפנינו עצמאית לקיבוץ צאלים, כי הקצין אמר שלא ניתן לנסוע דרך אופקים. כל הדרך ראינו הפגזות, טימורי עשן ועדיין האזעקות לא הפסיקו להישמע. בקיבוץ הגיעו ניצולים ממסיבת הנובה שסיפרו על הטבח שהם וחבריהם עברו ואיך הם ניצלו בנס".

כמוך וחבריך, ניצלתם בנס

"בדיוק. אז הבנו שהיה לנו נס גדול. היו רוכבים אחרים שיצאו לפנינו ולצערי הם נרצחו. לנו היה מזל ענק. עד היום אני חוזר לשם לפעמים במחשבות ואומר ואוו, מזל ונס גדול היה לי. זו חוויה שלעולם לא תישכח ממני".

מיקי הווארד(41) אבא לשלושה ילדים מלהבים, מנכ"ל ובעלים של רשת האירוח  Domus Exceptional Hospitality, התחיל את פרויקט חייו לפני כמה שנים בבירת הנגב עם חזון ותשוקה לשדרג את באר שבע בתחום המלונאות. כזו שידברו עליה ויגיעו אליה מכל העולם, כי היא מעניקה משהו ייחודי שאין באף מקום אחר. זה התחיל ביחד עם השותף שלו איתי פרקש, בבניית מתחם דירות 'הבית במתתיהו' ליד אוניברסיטת בן גוריון ועד הקמת מתחם דירות האירוח להשכרה לטווח קצר ( (Airbnb בשם "הבית העות'מאני" – בניין חדש ומפואר  בו 20 יחידות דיור בבאר שבע, לא הרחק מבאר אברהם. במילים אחרות: צבע את העיר בפנטזיה מוגשמת.

לפני  ארבע שנים וביחד עם אנשי העסקים המקומיים, יורם אוחיון (נשיא לשכת המסחר) וגבי אוחיון -  פתחו מחדש את מלון הנגב הנוסטלגי והראשון שפעל בבאר שבע לאחר שחרור העיר מאז 1949. הוא שופץ מחדש ועוצב למשעי לאחר שהחליטו היזמים  כנגד כל הסיכויים להפוך את המלון הזניח למסקרן ומעוצב לתפארת, כשבשיפוץ הם הדגישו את הסממנים העתיקים העותומאניים. לאחר שיפוץ שנמשך כשנתיים עם נגיף קורונה שהגיח באמצע, נפתח בקול תרועה מלון הנגב המחודש. זו הייתה מגפת קורונה שהשתלטה על כולנו והסגר עמד להגיע סמוך לפתיחת מלון הנגב מחדש. אחד כמו מיקי לא בחר באופציה של סגירת המלון, אלא בחר להמשיך ולהשקיע במלון  מבחינת הרצה, שיפוץ ושימור התיירים שהגיעו בעיקר למפגשים עסקיים בעיר, כולל זמן פנוי ואיכותי לבדוק מה ניתן לשפר במתן שירותים לאורח.

לאחרונה, רשת האירוח דומוס מבאר שבע החליטה לפתוח מלון בחיפה ליד הים בשכונת בת גלים.  בדומה לבאר שבע, ראו היזמים פוטנציאל לא ממומש דיו מבחינה תיירותית בה ניתן לצמוח ולפרוח. מדובר במלון ייחודי הדומה באופיו למלון הנגב בעיר העתיקה של באר שבע. "זו הזדמנות טובה לבאר שבע שהיא בירת הנגב ולחיפה שהיא בירת הצפון" שיתף מיקי ."אנחנו אוהבים את שניהם ומשקיעים בכל פרט לרווחת האורחים שלנו. עצם זה שהתרבות העסקית בשתי הערים זהה, עוזרת לנו מאוד בפעילות השותפת".

מגיעים  תיירים לחיפה כמו לבאר שבע?

"בהחלט. ישנם יותר תיירים  ממגוון פלחים שמגיעים לחיפה ובאר שבע יותר מתבססת בעיקרה על תיירות עסקית. לבאר שבע תיירים רבים מגיעים כדי לעבוד, כמו למשל אורחים של אוניברסיטת בן גוריון, בית חולים סורוקה, ים המלח, סודה סטרים, משרד ביטחון וכו'. עדיין לא הגענו לצערי למספיק נופשים של תיירות ופנאי כמו בחיפה, מאחר ובבאר שבע מדובר יותר בפלחים עסקיים המגיעים להתארח לתקופות ארוכות של  שלושה שבועות ועד חודש ומחפשים פתרון אידיאלי של דירה נעימה וטובה לתקופה ארוכה דרך חברה כמו שלנו שנותנת לא רק דירה נאה, גם שירות מלונאי, ניקיון, מצעים נקיים, מגבות ושירות עם חיוך על ידי אנשי מקצוע רציניים ומנוסים מהתחום".

ההתחלה הייתה קצת לא צפויה

"חד משמעית. מלון הנגב נפתח באירוע השקה ביחד עם ראש העיר, רוביק דנילוביץ, שבו קבענו מזוזה. אחרי  שהושקעו במלון מיליונים רבים, היינו בערב הסגר השני עקב הקורונה שהתפשטה בעולם. וכך שבוע אחרי ש'פתחנו' את המלון נאלצנו כבר לסגור אותו.  כשהקורונה דעכה לאחר כשנה וחצי בו המלון נפתח ונסגר לסירוגין עקב הסגרים - היו לנו זמן קצר להתאושש ומיד הגיע מבצע 'שומר חומות'.  בתום הקורונה, בזמן שכל תעשיית המלונאות ברוב חלקי ישראל שגשגה, אנו עדיין חווינו תקופה קשה בכלל מבצע שומר חומות".

איך שורדים?

"בהרבה צער וכאב נאלצנו להיפרד מחלק מעובדי הצוות שהיו כמו בני משפחה מסורים. חלק  מהם היו כאלה שנשארו במיוחד לגור בבאר שבע  לאחר שסיימו את לימודיהם באוניברסיטת בן גוריון כי הם עבדו אצלנו , אבל זה היה בלתי נמנע ונאלצנו להיפרד. אצלנו בבאר שבע יש לקוחות עסקיים רבים שהיו ועודם נאמנים לרשת דומוס בשל היכרות רבת שנים והרגל לסטנדרט השירות הבלתי מתפשר אותו הצבנו לעצמנו . בהתחלה זה היה קשה בגלל מיעוט המבקרים והתחרות הגוברת בעיר, אבל היום הלקוחות העסקיים שלנו מצביעים ברגליים וחוזרים אלינו פעם לאחר פעם. לא כמו בעבר, אבל זה בסדר. לפני חרבות ברזל היה לנו 70 אחוז תיירים זרים והיום הם כמעט ולא מגיעים".

עוד הוסיף: "לאורחים שלנו אנו נותנים חווית אירוח אישית ויוצאת דופן. אנחנו יודעים מה הם אוהבים. יש לנו יתרון מסוים בגלל שאנו חברה קטנה ובוטיקית. יש לנו את היכולת ממש להכיר כל אורח ולדעת את הרצונות והבקשות שלו עוד בטרם הגיע אלינו למלון". 

תקופה לא אידיאלית למלונאות

"נכון, המצב לא פשוט, יחד עם זאת אני מאמין שכאשר המלחמה תיגמר והחטופים יחזרו בשלום, מה שכולנו מקווים ומייחלים לו, יהיה תיקון למצב שלנו כי המשק תקוע. יש כאלו שסובלים יותר ממני ואני בטוח שביום אחרי המלחמה התיירות תחזור וישראל תחזור לשגשג ולפרוח. אני אופטימי ותמיד רואה את האור בקצה המנהרה. אני בטוח שיהיה טוב!".

לא נעים תמיד לצאת  ממלון ולראות עיר עתיקה פחות נקייה או מטופחת

"זה אירוע מורכב. מצד אחד יש  את עיריית באר שבע שעושה הרבה. היחס מראש העיר, רוביק דנילוביץ, דרך מנהלי האגפים ועובדי העירייה הוא באמת יוצא מן הכלל. תמיד יש אוזן קשבת, סיוע ועזרה איפה שניתן, שיח פתוח, הרגשה שהם שותפים איתי לדרך ובאמת רוצים בהצלחת המלונות בעיר. מצד שני במבחן התוצאה  - אי אפשר להתעלם מזה. העיר העתיקה במצב לא טוב היום, עסקים רבים נסגרו ובחלקים מסוימים של העיר היא נטושה. נכון היה לנו קורונה, שומר חומות וסבבי מלחמה שבוודאי תרמו למצב העסקים בעיר, ועדיין במבחן התוצאה המצב לא טוב ויש עוד המון עבודה".

אתה מאמין בשינוי?

"אני מאמין שהשינוי הגדול בעיר יקרה לאחר שיגיעו אנשים לגור בעיר כדרך קבע וזה יצור תנועה של תושבים שמסתובבים בעיר גם לאחר שעות הפעילות העסקית. לצערי הרבה תוכניות בנייה של יזמים פרטיים תקועות ולא מתקדמות, בעיקר בשל הכדאיות הכלכלית לבצוע הפרויקטים. גם פסטיבלים ואירועים שנערכו בעבר כבר לא קורים, זה נפסק. יחד עם זאת עם כל המצב הקשה, אני מעדיין מאמין בעיר העתיקה וחושב שמכאן תגיע צמיחה פריחה, גם אם זה ייקח עוד כמה שנים".

ומה לגבי הבית העות'מאני?

"הבית העות'מאני  הינו מתחם דירות אירוח לטווח ארוך וקצר. אנו מאכלסים אותו היום בעיקר עם משפחות מפונות מהעוטף. היתרון הגדול שזה דירה גדולה ומתאימה לשהייה לטווח ארוך, להבדיל ממלון שקיים קושי מסוים למשפחה לשהות בה לאורך זמן בגלל החדר הקטן שכולם נמצאים בו ביחד. כמובן שיש פחות ביקושים ולכן המחירים יורדים בעקבות כך.  צריך להבין שכאשר אין ביקוש זה לא באמת משנה העניין של כמה נוריד מחירים, פשוט התנועה התיירותית לעיר ירדה באופן משמעותי גם מבחינת אורחים עסקיים מחו"ל וגם מיעוט תיירי הנופש שכן היו מגיעים".

יש פרויקט אחר שלך שלא התקדם בגלל המצב?

"יש כל הזמן מחשבות. על פני השטח תכנון והקמת מלון  הינו אירוע ארוך, אבל אני לא עצרתי וממשיך לבנות וליזום. אני מאמין בענף המלונאות בישראל ובבאר שבע בפרט .  לצערי אנחנו למודי ניסיון במלחמות, סבבים וכו', אך יחד עם זאת למדנו שיום אחרי חוזרים לחיות, לנפוש ולעשות. לכן לא רואה לנכון לקום ולעצור. בסך הכל ממשיך קדימה ויש דברים בקנה. כרגע אנו עובדים על פתיחה של שני מלונות חדשים, אחד בבאר שבע ואחד נוסף בחיפה".

מיקי נולד בבריטניה (ווילס) ובגיל ארבע עלה לארץ יחד עם משפחתו שחלמה לגור בנגב. הם הגיעו  היישר לישוב עומר וההורים מתגוררים שם כבר 35 שנה.  הוא למד באשל הנשיא, את הצבא העביר בנח"ל, בילה בבאר שבע, למד תואר הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, הכיר את אשתו ויחד החליטו להישאר ולהקים משפחה בנגב. "אני אוהב את הנגב ואת האנשים" אומר מיקי בגאווה. "גם מבחינה עסקית נכון לעשות פה ביזנס. אנחנו חלוצים בתחום, בתל אביב ואפילו בחיפה אנחנו עוד אחד מני רבים. פה אנחנו ייחודיים וחלוצים, וזה מרגש כל פעם מחדש להיות הראשון שעושה".

 ספר לנו איך הכל התחיל?

"הכל במקרה. הגיעו לכאן חבר'ה  אמריקנים שחיפשו דירות מרוהטות. פנו אלינו (אלי ואל השותף שלי איתי פרקש) וביקשו את עזרתנו מעבר לדיור. אז הבנתי כמה עלול להיות מאתגר לאורחים זרים לשהות ולנהל כאן חיי שגרה מהזמנה של טכנאי, תשלומי ארנונה, ועד בית, אחזקה וכו'. כאן אנחנו נכנסנו כאשר תיווכנו בין אנשי השירות המקומיים לאורחים הזרים. כך למעשה הבנתי שנהיינו מין שגרירים של ישראל ובאר שבע בפרט, וזה אחד הדברים הכי חשובים לי עד היום.  כאשר אנו פוגשים בתייר המגיע לבאר שבע, אנו עושים הכל שיצא בשביעות הרצון הכי גבוהה שיכולה להיות ויספר על החבר'ה המדהימים האלה שנתנו לו שירות יוצא דופן במלון. כל זה החדיר בי את  רוח  העבודה לתיירות:  נותנים שירות ועזרה בכבוד -  חוזרים אליך".

ובטח היו כאלה שהרימו גבה בהתחלה ששמעו שאתה רוצה להקים מלון בבאר שבע או לחדש את הקיים

"זה אחד הדברים שתמיד מצחיקים אותי. עד היום אנשים שאני פוגש ומספר להם שיש לי מלון בבאר שבע, שואלים אותי בפליאה: 'באר שבע? מי בא למלון בבאר שבע?'. אבל מסתבר שכן צריכים מלון בבאר שבע גם לתיירות עסקית, שבתות חתן, משרד הבטחון, אירוח קרובי משפחה של תושבי העיר, זוגות שרוצים להתפנק ועוד. בשנים האחרונות נפתחו מספר לא קטן של מלונות בוטיק ועשרות דירות אירוח וברוך השם יש עבודה לכולם".

מה היעד הבא?

"המטרה להמשיך להקים עוד מלונות בישראל. דומוס זה בית בלטינית. מי שמגיע זוכה לבית. אצלנו מדובר בחדר קטן ונעים, אין בריכה ואין סאונה. כן יש מיטה נוחה, ארוחת בוקר ושירות מעולה. בביקורת שיש בבוקינג, שזה מדד חשוב ועולמי, אנחנו רשומים 9.1.  מה זה אומר? שהאורחים הם השופטים הכי טובים ואנחנו נותנים שירות איכותי ויוצא דופן. הם נהנים מעיצוב המלונות ומאיכות השירות הבלתי מתפשרת שלנו. המטרה שלנו היא להמשיך לגדול ולהביא אורחים מהארץ ומחו"ל ואף פעם לשכוח מאיפה התחלנו. בגלל זה ההנהלה והמשרדים שלנו כאן מתמיד ואנו כאן כדי להישאר".