קורונה, מהפכה ירוקה וביטחון אישי ניר זמיר ראש מועצת בני שמעון בראיון מיוחד

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('010abeb6-68c0-4466-8782-d253ee21fd7b','/dyncontent/2021/9/12/3720aa90-502e-4743-af3f-2f17912bc41b.jpg',13433,'',525,78,true,33920);},7],[function() {setImageBanner('010abeb6-68c0-4466-8782-d253ee21fd7b','/dyncontent/2021/9/15/d4fa5af6-dc61-4a19-94cd-0f7104c414a7.jpg',13461,'',525,78,true,33920);},7],[function() {setImageBanner('010abeb6-68c0-4466-8782-d253ee21fd7b','/dyncontent/2021/9/15/68725b95-83f3-4a2f-9f88-56683a81f4b7.jpg',13448,'',525,78,true,33920);},7]]);})

את ניר זמיר ראש מועצת בני שמעון אנחנו תופסים לראיון סמוך לרגע מיוחד בחייו האישיים, הנכד השלישי בא לעולם, זמיר נשוי לגלית, אב ל-4 וכאמור סבא ל-3, מספר בראיון מיוחד לבאר שבע נט על התוכניות עמם בא וכבר הספיק להגשים, על המורכבויות הרבות שהקורונה הביאה והעובדה שהוא עדיין מצליח להותיר תחושה אופטימית באוויר וכמובן מספר על התוכניות להמשך

"אנחנו אחרי שנתיים עם סיפוק אדיר" אומר בפתח דבריו ניר זמיר ראש מועצת בני שמעון "אני מרגיש עשייה שהיא המשכיות ישירה של עשייה שהייתה גם קודם. ברמה האישית יכול לומר שאני מאוד מרוצה מהתפקיד שכולל הרבה עשייה ברמה האזורית לא רק במועצה" אומר ומוסיף: "נכון שהקורונה בשילוב בחירות הכניסה לא מעט אתגרים, אבל זה מה שאני מכיר מתחילת התפקיד בחירות שמונעות תקציבים וקורונה שהצטרפה ולכן הגישה שלנו אומרת שזה מה יש ועם זה מתמודדים ואנחנו תמיד עם הפנים קדימה מתעסקים באיך לעשות דברים ולקדם". 

ניר זמיר ראש מועצת בני שמעון

איך באמת עברה עליכם כמועצה תקופת הקורונה? בכל זאת מגפה שדרשה הקמת מערך בדיקות, בידודים, סיוע לדור המבוגר ומעבר למתכונת שונה ממה שאנחנו רגילים

"נכון, משבר הקורונה דורש מכולם להתגייס, כל פרט, גם ברמת הרשות זה דורש התמודדות אחרת לגמרי, אבל אני כן יכול לומר שההתמודדות שלנו כמועצה אפשרה הרבה יותר מרחב פעולה, מאחר ומדובר במרחב כפרי יש דברים שיותר קל לעשות כאן, למשל: כשנכנסים לבידוד יש הבדל אם נכנסים לבידוד בבית צמוד קרקע עם גינה מסביב, לבין בידוד בקומות כשהמרחב להתאוורר הוא רק מרפסת".

"בנוסף, יש לנו מנגנוני קהילה מאוד חזקים שאנחנו מקדמים בשגרה, כך שבחירום הקהילה מגובשת וחזקה מספיק כדי לדעת היכן צריך את הסיוע ולהעניק אותו מידית. יש צוותי חירום ישובים, יש מתנדבים ולכן אף אחד לא נשאר לבד. מה גם שרוב הזמן אנחנו מוגדרים ירוקים, כך שזה גם מקל על העניין וגם אם נדרשנו להתמודד עם בידודים גדולים, בגלל סיבות שונות של מגעים במערכות החינוך, בהסעות, בחינוך החברתי, אז ידענו לתפעל את זה, כל מי שנדרש התגייס מיד למשלוחים של אוכל ומשלוחים של תרופות והנוער המקסים הכין דברים והמועצה דאגה לערכות של משחקים לתעסוקה אם יש ילדים בבידוד. לכן, אין מצב כזה שנשאר מישהו מצעיר ועד וותיק ללא מעטפת מאוד מאוד גדולה ורחבה. מלבד זאת חשוב לציין שיש לנו צוות חירום מועצתי מאוד מיומן, המנכ"ל המצוין שלנו פלג ניאגו שהיה תת אלוף ופיקד על בסיסים של חיל האוויר ויודע היטב איך להתמודד ורכזת הבריאות המצוינת שלנו רונה פויירינג שפועלת בשיתוף המועצה וצוות החירום המועצתי שכלל מנהלי אגפים שיחד מנהלים את סיפור הקורונה בצורה מרשימה מאוד".

ובכל זאת, לא רק מערכת החינוך נכנסה לבידוד, מי שנאלצו להתבודד בעל כורחם ולהיסגר הם העסקים הקטנים, הצלחתם לעטוף גם אותם ולהעניק סיוע ראשוני עוד טרם המדינה פעלה בנושא?

"אני משתדל מאוד לא לבקר כרגע אף אחד, כי מדובר בסיטואציה מאוד מורכבת, ברור שהעובדה שאין שקיפות מלאה מצד הממשלה ואין רציונאליות בהוראות אלו דברים שמקשים ופוגעים באמון הציבור, לכן אנחנו ניסינו למלא את החסר הזה. ברמת הרשות מההתחלה ניסינו לייצר מנגנון של שקיפות, הסברה כמה שיותר כדי לייצר אמון ושיתוף פעולה מצד כולם. אבל חשוב להבהיר הסיטואציה היא סיטואציה מורכבת ונכון הפגיעה בעסקים הקטנים היא מאוד קשה ובעקבות כך כרשות החלטנו לטפל בכולם, אנחנו לא מחליפים את המדינה, אבל אנחנו כן נהיה חלק מהמערכת איפה שאפשר כדי לנסות ומצוא את הפתרונות, אז ניסינו מי שרצה לעשות הסבה, יצרנו קשרים עם המפעלים גם שם אם זיהו בעיות ניסינו כמה שיותר לאתר פתרונות ברמת הישוב".

"יחד עם זאת, עם פרוץ הקורונה הייתה הבנה שעכשיו יותר מתמיד צריך לקדם את נושא מרכזי החוסן ולכן השקענו בזה תקציב של מיליון וחצי שקלים להקמת מרכז חוסן והשקענו עוד חצי מיליון במרכז קיים, כדי שיהיה מענה ראוי לתושבים בזמן חירום ואני לא מדבר רק על חירום של אזעקות ובלונים שאנחנו מתמודדים איתו לעיתים קרובות, אלא מצבים כמו עכשיו כמו הקורונה שהמציאות השתנתה ביום אחד ואנשים נאלצו להתמודד עם מורכבויות רבות. ובנקודה הזאת אם יש לי ביקורת אחת וזה משהו שהוא לא חדש ולא נוגע רק לתקופת הקורונה, זה שצריך להעביר יותר סמכות בכל התחומים לרשויות המקומיות, כי בסופו של דבר ראשי הרשויות מכירים הכי טוב את התושבים ובמילא מנהלים את המשבר באזור שלהם ויש כאן המון ראשי רשויות מעולים שיודעים לטפל ברשות שלהם בדיוק כמו שצריך". 

"אין מצב כזה שנשאר מישהו מצעיר ועד וותיק ללא מעטפת" | צילום מתוך מפגש עם וותיקי המועצה

הזכרת את מרכזי החוסן ויש שיגדירו את המועצה כעוטף של העוטף, סופגים לעיתים קרובות בלוני תבערה ונפילות, משהו שנדמה שנעלם בחסות הקורונה, אבל רק נדמה כי עדיין גם במהלכה התרחש. איך אתם מתמודדים ברמת המועצה?

"זאת בהחלט הגדרה נכונה העוטף של העוטף, כי בני שמעון היא החל מ-20 קילומטר עד 40 מרצועת עזה, בכל המערכות האחרונות נפלו אצלנו טילים והגיעו אלינו בלונים, נכון לא בכמות של העוטף אבל הגיעו אלינו. בהקשר הזה אין לי ספק שהמדינה צריכה לעשות יותר ומרכז חוסן זאת דוגמה נהדרת, כמו שהקימו את זה באשקלון ואני לגמרי מבין את השיקול שאשקלון קודמת לנו, אבל אני עדיין אומר גם במועצה אזורית מרחבים וגם בבני שמעון, באופקים ובבאר שבע צריך להקים מרכזי חוסן ולקדם פתרונות הגנה היום, לא להמתין למצב חירום. אז שמנו תקציבים והרמנו תוכניות רבות ומגוונות כדי לצמצם את הסיכון לתושבים שלנו ולהיות מוכנים מעכשיו לשעת חירום, אבל המדינה חייבת לקדם את נושא המיגון כמה שיותר".

ואם מדברים על ביטחון, נושא שתושבי הנגב מתעסקים בו המון לאחרונה, הביטחון האישי, אנשים נפגעים ליד הבית וזה קרה גם לך בשנה החולפת. מה הפתרון לדעתך?

"אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את כל התדמית של הנגב, כולנו כל ראשי הרשויות מכל המגזרים צריכים לפעול ביחד לטובת שינוי תדמית הנגב ושינוי תדמית הנגב מתחיל בנראות של הנגב ובזאת הפסולת, פיתוח הנגב עם אזורי תעסוקה ואזורים ירוקים ופארקים ותיירות, כי יש לנו חבל ארץ מדהים וזה נכון גם לשינוי התדמית בכל הקשור לביטחון האישי. חשוב להבין תחושת ביטחון אישי זה לא סטטיסטיקה, אפשר להציג מספר ולומר כך וכך פריצות היו השנה, אבל זה לא העניין, העניין הוא התחושה של התושבים, כי המספרים לא תמיד משקפים את התחושות. אנחנו צריכים ליצור תחושת ביטחון לכל מי שמסתובב פה ואני חושב שבנקודה הזאת נדרש לאחד כוחות, אני מנסה לקדם את הנושא בשולחן עגול שמתקיים פעם בחודש, אבל צריך את כולם כאן".

"יש לנו מוקד שפועל 24/7 ומערכות ביטחון בכל הישובים, אבל אני חושב שרק ההבנה שכולנו חיים כאן ביחד וחייבים להתחבר יחד ולא כל אחד לומר זה בעיה של השכן, אלא זאת בעיה של כולנו ביחד ואם נתאחד ואם יגיעו לכאן התקציבים המתאימים אני מאמין שהמצב יראה אחרת. כי בסופו של דבר כשנהג נוסע בפראות בכביש הוא יכול להתנגש בכל אחד, במישהו שגר באזור או באורח. זאת כמובן לא משימה ליום או יומיים, זאת משימה לטווח הארוך. בנוסף חשוב לי לומר אני לא חושב שגדרות ומצלמות זה הפתרון, צריך לשנות את הדברים מהיסוד וזאת עבודה של ראשי רשויות בשילוב לחץ פוליטי וזה קשור לפיתוח הנגב בכל המובנים, איפה שיש אזור תעסוקה יש פחות פשיעה, כשבן אדם עובד ויש לו פרנסה הוא לא ילך לא לפרוץ ולא לגנוב, לכן זה אינטרס של כולנו ואני משקיע בזה המון". 

"אם אנחנו כבר מדברים על זה אז זאת הזדמנות מעולה לדבר על 'עידן הנגב' שזה שיתוף פעולה של בני שמעון והרשויות לידי - רהט ולהבים וצריך לומר 'עידן הנגב' הוריד את האבטלה ברהט באופן דרמטי. לכן, אני אומר הפתרון חייב להיות עמוק ורחב וכמובן תוך שיתופי פעולה". 

"איפה שיש אזור תעסוקה יש פחות פשיעה" | צילום מתוך השקת אזור תעסוקה קמה

עם כניסתך לתפקיד קידמת מהפכה ירוקה, בעקבותיה קיבלה המועצה אות הצטיינות מנשיא המדינה, למה היה לך חשוב לקדם דווקא את הנושא הזה?  

"אני חושב שהאתגר של כולנו הוא ליצור סביבה יותר בריאה, יותר נקייה יותר ירוקה וזה אתגר משותף של כל הרשויות בנגב. בהרבה מובנים בגלל המרחבים והשטחים הגדולים הנגב הפך לחצר אחורית שמשליכים בה אשפה של תעשיות מזהמות. אבל צריך להבין שאשפה זה רק חלק מהסיפור ושריפת האשפה זה חלק שני של הסיפור, העניין הוא בכלל איך לעשות סביבה יותר נקייה ויותר מסודרת. לכן, ברמה האישית זה היה יעד מרכזי שרציתי להוביל, כי אני מאמין שזה קשור לכל תחומי החיים שלנו. ואת הנושא הזה החלטנו לקדם ב-3 דרכים עיקריות:

יש לנו את אתר האשפה דודאים – אנחנו חונכים שם בקרוב את המפעל הכי גדול ומתקדם בארץ בהשקעה של מאה מיליון שקלים, בתוכו מפעל מיחזור הכי גדול בארץ שממש בחודש מרץ מתחיל לפעול. עשינו שותפות עם חברה גדולה שמתעסקת במיחזור נגב אקולוגיה, במטרה להפוך את דודאים מאתר הטמנה לאתר מיחזור. שממחזר אשפה רטובה ואשפת בניין ואשפה יבשה, מטמין כמה שפחות, ממחזר כמה שיותר ומחזיר לשימוש כמה שיותר.

בנוסף, הקמת חברה כלכלית שמתעסקת בקידום אנרגיה ירוקה - היכולת להפוך את השימוש באנרגיה סולארית לנפוץ יותר, לנצל את זה שצינור הגז של ישראל עובר בתוך שטח המועצה ולעשות שימוש בגז במקום כפי שהיה נהוג למשל בבתים עם הקמין ותושבים שיתפו פעולה ועברו לגז, בסוף אלו דברים שהופכים את סביבת המחייה שלנו לטובה ונעימה יותר. הרעיון שלנו הוא להגיע למצב שכמעט ולא נצטרך להשתמש באנרגיה מזהמת וזה חלק שני של מיחזור האשפה, ממחזרים ומקדמים את נושא האנרגיה הירוקה.

והפן השלישי זה החינוך - בכל ישוב יש וועדת איכות סביבה, אנחנו עושים שורה של פעילויות מדהימות, מסיורי ליקוט, דרך פינות פיקניק ועד גינות קהילתיות. יש לנו גם פרויקט גדול שנקרא 'שביל בני שמעון' שעובר דרך כל הישובים והוא כולל גם פעילויות קהילתיות-סביבתיות-חינוכיות שמעבירות את המסר של שמירה על הסביבה. שלושת הדברים האלה ביחד מבהירים היטב את ההשלכות הרבות והחשיבות שיש למהפכה ירוקה באזורינו".

אות הנשיא על הצטיינות במהפכה הירוקה בבני שמעון | צילום: חיים צח / לע"מ

החינוך הוא תחום נוסף ששמת לך למטרה לקדם עם כניסתך. מה הספקתם בשנתיים שמתוכם שנה הייתה מרחוק-קרוב לסירוגין?

"בהחלט יש דגש על החינוך, אם תשאלי תושבים מה הסיבה שהגיעו לבני שמעון, תמיד אנשים יגידו החינוך זה בראש סדר הדברים. אנחנו משתדלים לגבש תפיסה קהילתית לא רק לקדם את המצוינות של כל ילד בנפרד, אנחנו רואים את החינוך כדבר הרבה יותר רחב הרבה יותר ערכי וקהילתי. כבר בתיכון אנחנו מקדמים את השיח סביב יציאה לשנת שירות למי שמעוניין, כמובן שירות צבאי או לאומי משמעותי. בשכבות הגיל הנמוכות אנחנו מקדמים חינוך לקיימות דרך חממות בכל בתי הספר ויציאה לטבע וכמובן כל הנושא של התנדבות ופעילות חברתית בכל שכבות הגיל. בנוסף, בתחום החינוך המיוחד הגישה שלנו אומרת שילוב, הקמנו כאן גנים וכיתות, זאת דרך חיים עם חשיבה כל הזמן על הקמת פרויקטים משותפים שכמובן מנהלי בתי הספר שותפים לה וכל הזמן מייצרים מעורבות ושיתוף קהילתי. היום אנחנו גם מדברים על הקמת בית לחיים בבית קמה עבור בוגרים, כדי שימשיכו להיות חלק מתפקד מהקהילה. כל הדברים האלה יחד הם חלק מהתפיסה החינוכית שלנו".

ובמעבר חד, אתה חלק ממאבק שמתקיים לאחרונה על הקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים, למה אתה רואה חשיבות ששדה התעופה יקום דווקא כאן?  

"זה אינטרס של כולנו, כל מי שחי כאן. ברור לכולם שחייבים במהרה להקים שדה תעופה אזרחי שני משמעותי, מעבר לשדה התעופה שנפתח ליד אילת, חייבים להקים שדה תעופה שני אזרחי כי נתב"ג תוך מספר שנים יהיה סתום ופה יש הזדמנות מצוינת לפתור את הבעיה, במיוחד שבהקשר של נבטים יש תמימות דעים של רשויות גם מהצפון, גם מהרכז וגם מהדרום. בנוסף, מדובר במהלך שיפתח את הנגב באופן מדהים, מדובר במיקום שכולל גם חיבור אפשרי לכביש 6, לצירי רכבת, גם במובן הזה שלא תהיה פגיעה סביבתית, אלא ההפך תהיה התפתחות של הנגב. כשלוקחים את כל הדברים האלה מבינים שזה המקום הנכון שיוביל מהפכה בנגב וזה מחזיר אותנו גם לנושא התעסוקה ולפתיחת אופציות תיירותיות. לכן, אני חושב שמדובר בנושא שחשוב לקדם במהרה. כן אציין שהבעיה המרכזית שדנים בה עכשיו היא מרחב הטיסה של חיל האוויר, יש טענות ששדה תעופה באזור עלול לגרום לבעיות עם מרחב הטיסה של חיל האוויר, אבל זה דברים שאני חושב שניתן לפתור. לשמחתי גם שרת התחבורה מירי רגב וגם שר הביטחון בני גנץ הסכימו על כך שנבטים זאת החלופה הנכונה וצריך לקדם אותה".  

מוביל שיתופי פעולה בנגב - ניר זמיר ביקור שר הביטחון בני גנץ עם ראשי הרשויות בדרום בליקית

אם אנחנו מסתכלים על "האור בקצה המנהרה" החיסונים כאן. מה דעתך בנושא? 

"אני מאוד מאמין בחיסון ואני חושב שזאת טעות לא להתחסן. אני מקווה שהציבור יתחסן ויבין שיש פה אחריות לא רק לעצמך, אלא גם למשפחה שלך ולסביבה הרחבה שלך. זה מסר שהלכנו איתו כל הזמן ונמשיך איתו, כי כשאדם שומר על ההנחיות הוא לא שומר רק על עצמו, אלא גם על הסביבה. באותה נשימה חשוב גם לציין שזאת התקופה הכי בעייתית ומבלבלת, כי יש תחושה שזה נגמר אבל זה לא באמת נגמר, אנחנו אומנם מתקרבים לנקודת הסיום, אבל עדיין צריך עוד קצת סבלנות עד שרוב האוכלוסייה תתחסן".

מה עם התוכניות להמשך? 

"אנחנו בעיצומה של תוכנית אסטרטגית למועצה לשנים הבאות, להמשיך את הצמיחה הדמוגרפית, לפתח אזורי תעסוקה, להמשיך לקדם שיתופי פעולה, להמשיך לפתח את הסטארט אפים היינו שותפים ליוזמה חשובה והקמה של חממה גדולה של הסטארט אפים ב'בית עידן הנגב' עם כל המפעלים הגדולים באיזור ובשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון ומכללת סמי שמעון. כמובן נמשיך לפתח את התיירות, כאשר לפנינו הקמת מרכזים מועצתיים, בשנה הקרובה נחנוך אחד בקיבוץ שובל ונחנוך בית יזמים ובית לצעירים, דבר נוסף שאנחנו מקדמים ממש בימים אלו זה מועדון לוותיקים, סטודיו למחול וקונסרבטוריון. ואחד הפרויקטים הגדולים הבאים הוא במרכז גו אלון אנחנו מקימים מרכז לחיבורים בחברה הישראלית שיהיה מרכז פעילות עבור יהודים ובדואים, דתיים וחילוניים ובאמת של כולם, כולם, כולם, כל מי שגר באיזור יהיה לו מקום במרכז הזה, מרכז לחיבורים בחברה הישראלית וזה לגמרי משקף את התפיסה שלי, של חיפוש אחר הדומה ולא השונה, אחר המשותף, חיפוש אחר ההיכרות וההידברות".

ומה בפן היותר אישי? 

"זה יחד, אבל אני יכול לומר שאני שואף להפוך את אזור המחייה שלנו ליותר טוב למחייה עבור כולנו, זה לא סיסמאות זה באמת משהו שמעניק לי סיפוק אישי, אני נולדתי בנגב וכל החיים הבוגרים שלי גרתי בנגב וזה באמת חשוב לי, לא רק בפן המקצועי גם בפן האישי. ואם ממש אישי אז ברגעים אלו ממש אני מצפה לנכד השלישי שלי".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('c8463549-1f6f-41d1-a2fd-16c0e1123be6','/dyncontent/2021/9/13/c597d25d-a939-4509-99dc-f9a73b3ea8c6.jpg',13441,'',525,78,false,33922);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה