על חצי הכוס המלאה

$(function(){setImageBanner('397905ff-2672-4264-837b-c9b2c17d73d1','/dyncontent/2022/6/27/de782219-77bb-4e00-a3af-f42c8c294a32.jpg',14822,'דיזיין 722 אייטם',525,78,false,33920,'Image','');})

בעידן שבו שומעים בעיקר תלונות על מערכת החינוך, נחמד ומרענן לגלות כי יש גם תלמידים שחוו אותה בצורה חיובית, במקרה הזה, טימור מיכאלי (27), בוגר מקיף ג', שמספר עם ניצוצות בעיניים על החוויה המשמעותית שלו בתיכון שזכה לאחרונה בהצטיינות מחוזית ממשרד החינוך. טימור הצליח לסחוף עיר שלמה עם פוסט מרגש שכתב על החוויה האישית שלו, ומשתף בריאיון על התובנות, החוויות, ועל עולם החינוך לפי ראות עיניו.

קרדיט צילום: תומר שלום

טימור מיכאלי גדל והתחנך בשכונה ה'. הוא הלך לגן שליד הבית, למד בבית הספר היסודי שליד הבית ולאחר מכן גם בתיכון שליד הבית- מקיף ג'. בשנים האחרונות, כמו צעירים רבים עבר להתגורר בתל אביב, אבל הגעגועים לעיר ילדותו הובילו אותו לחזור לגור בבאר שבע האהובה. בימים האחרונים נוכח לגלות על ההצטיינות שקיבל מקיף ג', ואי אפשר לפספס את הניצוץ בעיניו כאשר הוא מדבר על התקופה שלמד בו. פוסט שכתב על החוויה האישית שלו בתיכון סחף וריגש את כל באר שבע, והעלה על סדר היום את הצד הטוב של מערכת החינוך בעיר.

ספר על הילד והתלמיד שהיית, אי שם לפני 10 שנים במקיף ג'...

הייתי בסך הכל ילד טוב. לא עשיתי שטויות, אפשר להגיד שהייתי קצת חננה, אבל גם מאוד פעיל חברתית. באותה התקופה הייתי יושב ראש מועצת התלמידים של העיר וגם של מחוז דרום. זה משהו ב-DNA שלי, מאוד חשוב לי להיות מעורב.  

המעורבות הזו, זו אחת הסיבות שבחרת לחזור?

אני רוצה להתחיל לעשות משהו חברתי כאן בבאר שבע, להיות מעורב להיות פעיל למען הסביבה שלי. בדיוק בימים האלו אני חושב מה מעניין אותי ואיפה אני רוצה להשתלב, אבל מה שברור לי זה שאשתלב באיזה שהיא עשייה. אני רואה את זה כחלק מהחיים, יש עבודה שנותנת לנו כסף, ויש מעורבות חברתית שמבחינתי זה כמו עוד עיסוק שהוא חלק ממני.

ומה הוביל אותך לכתוב את הפוסט?

לפני כמה ימים נתקלתי בהצטיינות של בית הספר שלי, שזכה בפרס משרד החינוך וזה העלה נקודה חשובה: בית הספר מקיף ג' סובל מהמון דעות קדומות. לא נייפה את המציאות, זה לא שהכל ורוד ומושלם, זה לא שהדעות הקדומות לא מתבססות על משהו, אבל היחס והעוצמה של אותן דעות קדומות שנדבקו הוא לא שווה ערך למציאות. נכון, יש אלימות, כמו בהרבה בתי ספר אחרים, יש אתגרים, אבל דברים שהיו פעם בצורה יותר מובהקת במקיף ג' תפסו את הסטיגמה ומאז לא השתחררו. קשה מאוד להשתחרר מסטיגמות.

על איזה סטיגמות אתה מדבר?

נתחיל מזה שהמיקום של המקיף מאוד לא "סקסי", השכונה בה הוא נמצא, שכונה וותיקה, הרחוב הידוע לשמצה מהעבר שלו, לא מדובר בשכונה יוקרתית. האזור הזה מאופיין באוכלוסייה מגוונת מאוד, בית הספר עד היום ממשיך לקלוט הרבה עולים חדשים. מן הסתם, יש תלמידים יותר חלשים בגלל פערי השפה, ואז הציונים בהתאם, ובית הספר נמדד כבית ספר פחות טוב. אני חושב שמבחן ההצלחה הכי גדול של בית הספר הוא לא התוצאה הישירה של הציונים או תעודת הבגרות, אלא מה קורה עם הבוגרים 10 שנים אחרי שהם סיימו תיכון. 

אנחנו תמיד מסתכלים על מה שהבוגר קיבל בכיתה י"ב, אבל אנשים משתנים במשך השנים. אני מכיר חברים שפחות הצליחו בלימודים, היו קצת פחות ממושמעים ועשו בעיות, היום הם אנשים אחרים לגמרי ואני חושב לבית הספר שהם למדו בו כן יש איזה חלק שעיצב משהו באישיות שלהם. ההצלחה של בית הספר באה לידי ביטוי כמה שנים אחרי.

למקיף ג' לדוגמא, יש הרבה בוגרים מוצלחים, רופאים, דוקטורים ובכירים בעירייה. אז איך אפשר להגיד שמקיף ג' לא טוב? הנטייה הכללית שלנו היא להסתכל על חצי הכוס הריקה, אני חושב שלפעמים צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, לראות מה אחוז הזכאים לבגרות, אחוז המתגייסים, הפעילויות הערכיות, יש בבית הספר אווירה מאוד משפחתית, ועל זה לא רק אני מעיד.

ממרחק השנים, ספר על החוויה שלך בתיכון, האם ידעת להעריך אותה גם אז או שרק בדיעבד?

אני הצלחתי, אני חושב שזה כי בבית הספר לא נמצאים מורים רק כבעלי מקצוע, אלא גם כבני אדם. אני הערכתי את זה כבר בהיותי תלמיד. היה לי מאוד ברור שהמורים הם לא רק כטייטל מקצועי אלא בני אדם אנושיים וזה מאוד מאוד חשוב. אנחנו כתלמידים, צריכים את האנושיות הזאת, את הרגש שהמורה מביע, התמיכה כשקשה לנו, רגשית, ואת העידוד כשאנחנו פחות מצליחים. בהחלט הרגשתי שבית הספר והצוות החינוכי היו בני אדם לפני הכל.

האם משהו בתיכון הזה שונה לעומת מקומות אחרים?

אני רוצה להגיד שיש עוד הרבה בתי ספר כאלה בעיר, אבל אנחנו אוהבים להיתפס לאלה ש"נחשבים" ומפספסים. אם תשאלי באר שבעי מהם 3 בתי הספר הנחשבים ביותר, אני לא חושב שמישהו יגיד מקיף ג', ועל סמך מה הם אומרים את זה? זה עובר מפה לאוזן הרבה שנים, הדעה השתרשרה. לכן הרגשתי צורך בתור בוגר לשים את זה על השולחן. הרבה אנשים הגיבו ושמחתי לראות את הדיון שזה יצר.

גם במדינה יש בתי ספר כאלה, אני חושב שהמקצוע של מורה הוא הרבה יותר גדול ומשמעותי ממה שהוא כיום, ואנחנו לא מעריכים מספיק את המורים במדינת ישראל. המדינה צריכה להשקיע יותר כסף במערכת החינוך ולהעלות את שכרם של המורים. הם משפיעים עלינו באופן מאוד משמעותי, מחנכים את הדורות הבאים ויש פה פספוס. אנחנו אמנם יודעים למחוא כפיים ולתת מתנה במסיבת הסיום, אבל זה לא מספיק.

איזה טיפ היית נותן למורים ומחנכים כדי לשחזר את סיפור ההצלחה הזה במקומות אחרים?

הטיפ הכי טוב זה לדעת לשלב בין להיות מורה קשוח כשצריך, ובין מורה שיודע גם להיות רך ולחבק כשצריך. לא להיות רק משהו אחד, אלא שילוב בין השניים. לשמחתי במקיף ג' מצאתי הרבה מאוד מורים כאלה ואולי זה סוד ההצלחה.

טיפ לתלמידי התיכון- איך להעביר את התקופה בטוב ולהעריך אותה תוך כדי?

קודם כל להיות פחות לחוצים, זה לא סוף העולם אם מקבלים ציון נמוך יותר בבחינה, התקופה הזו של התיכון חשובה אבל היא לא הכי חשובה בחיים. בדרך כלל אנחנו לא מבינים את זה כי אין לנו את הפרספקטיבה לראות את הדברים אחורה בגילאים האלה. אני כן חושב שצריך לנצל את התקופה הזאת כדי ללמוד כמה שיותר, לאו דווקא לימודים רגילים, להיות סקרנים ולקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. אין לנו הרבה תקופות בחיים שמישהו עומד מולנו ומלמד אותנו, זה קורה רק בתחילת החיים שלנו. כדאי לקחת כמה שיותר דברים טובים, ערכים, ולהכיר חברים. לנצל את זה ברמה החברתית.

אני מאוד מאמין במערכת החינוך, החינוך הוא יסוד של החברה והאנושות, זה לא משנה מתמטיקה או גיאוגרפיה, אומנות או היסטוריה, אני חושב שזה היסוד לקיום שלנו ואנחנו יכולים להפוך אותו להרבה יותר איכותי מושקע ורציני. חייבים להשקיע שם יותר, כי ככל שזה יתחזק ככה גם אנחנו כחברה נתחזק.

והשאלה המתבקשת, האם אתה חושב להיות מורה בעצמך?

אולי. יום אחד.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('57fd6507-db8b-4048-b0ab-954064daec5a','/dyncontent/2022/6/22/2fff39e7-059a-4bb4-9681-550c4b075940.gif',14806,'סמי 722 אייטם ת',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה