מבאר שבע לקולנוע בהוליווד: מאי קורץ הגשימה את החלום
03.03.25 / 15:06
זהו סיפור השראה להגשמת חלומות אינסופי. על נחישות והיכולת לראות את עצמך מצליח, גם אם לא תמיד קיבלת את הגב המתאים. מאי קורץ (24) במקור מבאר שבע, כל חייה ידעה שהיא תהיה שחקנית, זה מה שבער בה וזו המטרה שאליה כיוונה. היא רק לא דמיינה שהיא תכוון כל כך גבוה, שכבר בגיל 23 היא תלוהק לסרט הבינלאומי "לוחמות ללא גבול" בתור ערבייה (יחד עם השחקנים רונה-לי שמעון, מאי קורץ וג'ורג' אסקנדר) שעלה על מסכי הקולנוע בחודש שעבר, ובקרוב תצטלם לאחד נוסף. ואם טרם זיהיתם, נזכיר לכם שהיא מככבת כבר בעונה הרביעית של פנטזיית הילדים "כראמל", משחקת בהצגות תיאטרון ועכשיו היא מתפנה לספר איך מילדה חכמה ("הייתי עוף מוזר") שלומדת מדעים ועם אבא שרוצה שהיא תהיה רופאה - הפכה מאי לשחקנית בינלאומית וגם מעבירה סדנאות בשיטה טיפולית של ביירון קיטי.
מאי קורץ נולדה בבאר שבע וגדלה בית שבו עם אימא עובדת במשרד הביטחון ואבא מנכ"ל חברה בתחום הביוטיק, ועם עוד אחות נוספת. בגיל 14 עברה המשפחה להתגורר בישוב מיתר. מאי התחנכה בבית ספר היסודי "מענית" ומאז וכנראה גם לתמיד, היא חלמה להיות שחקנית ("ההורים שלי רצו שאלמד מקצוע אחר ועתידי") כשניצני הקריירה שלה החלו לבצבץ כבר בצעירי תאטרון באר שבע, שם למדה עם יאיר שרמן, כיום אחד הבמאים הנחשבים בארץ ששיחק איתה גם בתיאטרון באר שבע במבחר הצגות. משם היא עברה ללמוד משחק בסטודיו ללימודי משחק של גל אמיתי. "למדתי בכלל בכיתה מדעית טכנולוגית" נזכרת בעברה. "מקצועות כמו פיזיקה, מדעי מחשב ומתמטיקה, שאפתי להגיע לנאס"א ואפילו רציתי להתקבל למשלחת מטעם הלימודים, אבל לא התקבלתי כי עברנו לגור במיתר. אז כבר ידעתי שאני רוצה להיות שחקנית, למרות ההבנה שבבאר שבע קשה להגשים את החלום הזה".
מה קשה?
"לא הכל חשוף בעיר. לאומן קשה להצליח כשאין לו מבחר ליכולות שלו, אבל זה לא מנע ממני לרצות לשאוף גבוה. הייתי ילדה אאוטסיידרית שרוצה להיות שחקנית, לכן לא הסתדרתי חברתית כי לא ידעו איך לאכול אותי. ראו בי עוף מוזר. בעיניי אחרים הייתי ילדה שחיה בסרט וחולמת להיות שחקנית גדולה. אבל אני לא ראיתי בעיניים למרות שצחקו עליי".
לא משהו פשוט להתמודד איתו
"לא היה לי פשוט בתור ילדה ואני מבינה כיום שזה היה הכוח שלי, כי אני זו שעכשיו מעודדת ילדים אחרים לא לוותר על החלומות שלהם, מעניקה להם תקווה שאני באתי מעולם מורכב שלא מסתדר עם מסגרות ולא בחברה, ודווקא המשחק הוא מה שהציל את חיי. הרגשתי שיש משהו גדול מעליי ואסור לי לוותר. שיום יבוא ואני אבין למה עברתי את כל זה, אגשים את עצמי ואספר את הסיפור שלי".
וההורים עוד רצו שתלמדי מקצוע אחר
"למדתי באוניברסיטת בן גוריון רפואה וכלכלה במסגרת נוער שוחר מדע. הייתי לומדת בבקרים ובמקביל הולכת לאודישנים. אבא שלי רצה שאהיה רופאה, כי ראה את הילדה הסקרנית שלו שאוהבת ללמוד וחוקרת ומצליחה בשיעורי פיזיקה ומתמטיקה. פוטנציאל עתידי. גם הפחידו אותי שצריך מקצוע לחיים טובים יותר, אבל המשחק היה בעיניי המטרה העיקרית".
בצבא מאי התקבלה לתיאטרון צה"ל, התגוררה בבית החייל, ובמקביל לחזרות של הלהקה היא הייתה ממשיכה ללכת לאודישנים ולא ויתרה לעצמה אפילו לרגע אחד קטן. ויתור שמשתלם לטווח ארוך, כי היא התקבלה לסדרה 'כראמל' שהפכה לאחת הנצפות והמוערצות ב'כאן חינוכית', בתור הלנה. סדרה שכבשה את בני הנוער. "הייתה חוויה מדהימה" מספרת על התפקיד ששינה את חייה. "זה היה התפקיד הראשון שקיבלתי ונורא התרגשתי. ברגע שהסדרה כבר החלה להיות משודרת יצאתי משם מפורסמת".
זה שינה לך את החיים?
"היו שנים שרק דמיינתי את הרגע הזה. כל המורות במקיף א' ו'במענית' כתבו לי שהם שמחים בשבילי כי ידעו כמה זה היה החלום שלי להצליח. צריך להבין שלא משנה איפה הייתי, תמיד התעסקתי באיך להיות שחקנית. בתיכון מקיף א' השתתפתי בפופרה המסורתית שאותו ביים השחקן אורן כהן, גם אז הייתי לומדת טקסטים בזמן השיעורים ונוסעת לאודישנים. במקביל גם כתבתי הצגות בזמן הלימודים. לא הייתי תלמידה מן המניין, מצד אחד מביאה ציונים טובים ומצד שני לא באמת הייתי שם, כי בלילה למדתי לאודישנים ואז היה קשה לי להתעורר בבקרים ולא הגעתי תמיד לשיעורים. היה לי קשה במסגרת הלימודית, ובנוסף לכל גם אובחני עם הפרעת קשב וריכוז. בסוף סיימתי עם בגרות ממוצע 91. אחרי הצבא כבר עברתי לגור בתל אביב".
שם הרגשת בעצם יותר משויכת
"כן, הרגשתי שייכת. לא העוף המוזר היחידי שם שחולם להיות שחקן ויש עוד כמוני שחיים בענן הזה של ההגשמה, אבל עדיין הייתי בעיניי רבים עוף מוזר, מהסיבה שאני מבאר שבע".
תסבירי
"בתל אביב אף פעם לא הסתגרתי, הרגשתי יותר חיה. כזו עם חוסר טקט, מתלהבת מהכל, ורק בשנים האחרונות התחלתי להרגיש עם עצמי שלמה יותר, כי הבנתי שעברתי בהצלחה מסע התבגרות אחד גדול".
מאי התקבלה ללימודים אצל יורם לוינשטיין ולמדה שם משחק במשך שלוש שנים אינטנסיביות ומלאות באתגרים וקשיים, אך גם עם רגעי קסם. "למדתי גם שצילמו את כראמל" משתפת אותנו מאי. "לא הייתה לי הפסקה בכלל. חודש לפני שהשתחררתי מהצבא כבר התחלתי ללמוד אצלו. לומדים לפעמים עד חמש לפנות בוקר והשנה הראשונה מאוד אינטנסיבית ומעייפת. לקח לי שנתיים עד שקיבלתי לראשונה תפקיד בחו"ל לסרט קולנוע. ועוד של דמות ים תיכונית".
באת עם ביטחון לאודישן לסרט "לוחמות ללא גבול?"
"לא חשבתי שאקבל את התפקיד, אבל אמרתי ננסה. פשוט לא חשבתי שיש בי חזות מזרחית שתתאים. באתי לאודישן עם חיג'אב, למדתי מבטא ערבי והיו לי אודישנים ממש טובים. לקחו אותי וגילו בלונדינית. בסוף זוהר יעקובסון הסוכנת שלי צלצלה אליי ואמרה לי שקיבלתי את התפקיד".
צרחת מאושר?
"שאלתי אותה על מה היא מדברת, מה זה אומר? היה נראה לי הזוי שקיבלתי את זה. זה מרגש בעוצמות שלא הכרתי ולקח לי הרבה זמן לעכל".
הצילומים נערכו ביוון, וכבר שם זכתה מאי לראשונה לגעת באור הכוכבים העז וההוליוודי עם קבלת פרופורציה בלשחק בחו"ל לעומת תנאים של שחקן בארץ. התייחסו אליה כאל כוכבת הוליוודית א-לה אנג'לינה ג'ולי שמקבלת יחס יותר מוי.אי.פי סטנדרטי ישראלי. "איך שנחתי כבר קיבלתי חדר מדהים במלון" נזכרת בימי הצילום החלומיים שהוגשמו ברגע. "היה לי נהג פרטי שלוקח ומחזיר אותי, ובכלל כל ההתנהלות שם מעוררת רגשות, כי זה עולם שונה. רק שם את מבינה את גודל הדברים, את לא מאמינה שאת חיה עולם אחר".
גם רונה לי שמעון משחקת איתך בסרט – איך היה לשחק איתה?
"רונה מקסימה. היינו יחד במלון ויכולתי להתייעץ איתה על הרבה דברים. אבל היה לי שם קטע ממש לא נעים. הייתי מצלמת שם רגעים וחוויות ומעלה לאינסטגרם וצילמתי גם את שחקניות גדולות כמו אווה גרין ומריה בקלובה והעליתי לאינסטגרם. ההפקה ראתה את זה וכעסה, כי היה חשש שמעריצים יגלו היכן הן נמצאות וביקשו שאוריד את זה כי הם מאוד חרדיות לפרטיות שלהן. למזלי המפיק מאוד אוהב אותי וזה עבר חלק. הוא מבין את המצב בארץ ומאוד מפרגן לי. אנחנו בקשר עד היום".
מרוויחים טוב מתפקיד ראשוני בחו"ל?
"מרוויחים יותר מבארץ".
והיה לך קשה לנחות בארץ אחרי תהילה שכזו?
"חזרתי מלהיות מלכת העולם לשכונת התקווה ולשירותים של יורם לוינשטיין. לא היה לי זמן התאקלמות והיה לי קשה. אמרתי לזוהר הסוכנת שלי שאני רוצה לעזוב את הארץ כדי להצליח בחו"ל, כי אני לא רוצה להישאר בארץ. כמובן שהיא הרגיעה אותי ונתנה לי להבין שדווקא הישראליות שבי, האיכות והמצחיקה שבי, הם מה שמיעדים לי תפקידים טובים ולכן לא צריך בהכרח לגור שם. מעריכים שם אותי את הכישרון. חוויתי חוויה שקשה לשחרר, אבל זוהר קרקעה אותי ואמרה לי החיים זה לא פנטזיה ולא הוליווד כמו שהיא נראית".
למה היה קשה לחזור ללימודים בארץ?
"היה קשה, אבל אני מקדשת את התיאטרון והבמה. פשוט חזרתי לשגרה הקשה ובזמנו הגישו לי תרגילים לסצנות והבנתי שאני חייבת לתת מאה אחוז מעצמי כשהלב שלי נשבר בלעזוב את הצילומים ביוון. אתה עובר טלטלה, לא מקבל את המציאות. היה לי שם חיבור עמוק לאנשים, אבל כל אחד ממשיך בחייו. אני והמפיק מדברים כמעט כל שבוע ונפגשים שהוא מגיע לארץ".
זה השפיע על הלימודים?
"יורם עצמו לא נתן לי יותר מדיי להתאקלם. היה ברור לי שהפסדתי זמן ואם לא אתנהג בתלם לא אהיה שם. יורם לא אוהב משחקים. למדתי תפקיד להצגה של שייקספיר לליידי מקבת ומה שהחזיר אותי לתלם היה להתעסק בחומרים שאני אוהבת. בשיעור על צ'כוב מאוד השתעממתי והמורה ביקשה שאעשה פרזנטציה בתוך בית, אבל אני חשבי אחרת והחלטתי לעשות אותה בתוך אמבטיה. יצרתי סצנה שוברת שגרה ומתפתחת ובמקביל התחלתי ללמוד שיטת טיפולית של ביירון קיטי שמדברת על איך לעבוד על המחשבות שלנו, כי אנחנו סובלים ומתנגדים למציאות ולא מקבלים את המציאות כמו שהיא. זה טיפולים משנים חיים. צריך להבין שכל הסיבה לסבל זה האמונה למחשבות שלנו".
ואת משתמשת בכלים שלמדת לעזור לאחרים?
"אני שליחה שמשתמשת בבמה שלי ובכישרון להפיץ ערכים ולעזור הלאה. עברתי המון בשביל לעזור לאחרים. עברתי המון שיעורים בחיים כדי להפיץ ולעזור הלאה. יודעת שעברתי הרבה בחיים ושבאמת אלוהים שם אותי בסיטואציות שאולי לא אבין מה הסיבה ולמה זה קורה, אבל בסוף אני אבין".
בסרט "ללוחמות ללא גבול" כיכבת לצד שחקניות גדולות כמו אווה גרין ומריה בקלובה. איך היה לעבוד עם כאלה טאלנטיות על סט אחד?
"חוויה גדולה. שתיהן מוכשרות, מקסימות ונעימות מאוד. הן מאוד שומרות על עצמן בשל היותן מפורסמות ולכן יש פחד לפרטיות שלה, אז הן שומרות על עצמן בקרוואנים וצריך אישור מיוחד כדי לצלם אותן עם הגנה קבועה".
ובמעבר חד, מה עם זוגיות?
"היית בזוגיות עם נועה לוגסי שמשחקת בסדרה המפקדת, והיא הייתה הבחורה הראשונה שהתאהבתי בה. אבל לפניה יצאתי עם גברים. אין לי העדפה מדויקת".
אז את מה יותר בהגדרה המינית שלך?
"אין לי הגדרה ספציפית. אני יוצאת עם גברים ולא פוסלת נשים. הכל תלוי בנשמה של אותו אדם. ככל שאני מתבגרת אני מבינה יותר שהמוח מספר לנו דברים על עצמנו שלא ידענו לפניו כלום. ככל שאני פותחת הראש אני אהיה פתוחה מחשבתית, לא מקובעת".
איפה הכרתן?
"הכרנו ביפו בסדנה, ישבנו לשיחה והרגשתי שהיא מהממת ומיוחדת ובא לי להכיר אותה יותר. לא הכל בחיים זה דרמה, אולי מחר אתאהב באישה או גבר, לא משנה לי. תמיד פחדתי להרגיש שאהיה תלויה במישהו או אכנס לקשר מתוך חסך ולא מרצון לתת. חשוב למלא את עצמי ואני במקום הזה פתוחה".
בימים אלו מאי גם משתתפת במחזה "אלבום בשחור לבן" בתיאטרון חיפה. מעבירה סדנאות והרצאות, לומדת קבלה ומטפלת באנשים בשיטה הטיפולית שלמדה, מצלמת עונה חדשה ל'כראמל' ויש עוד פרויקט קולנוע בחו"ל לאמזון, שאסור כרגע להרחיב בפרטים. בשנה האחרונה היא גם הספיקה לעבור מספר חודשים לתאילנד אחרי שהכירה נזיר לשעבר מקומי כשביקרה ב'וונדרלנד ריזורט' – מתחם שהנזיר לשעבר הקים, ובו הולכים ארבע שעות מקיר לקיר. "זה היה כמו לחיות בסרט דרמה" משתפת בחוויה. "שבו אני רוצה לברוח והבחור משכנע אותי להישאר. עד היום אני מתקשרת איתו ולא שחררתי את הנזיר שלי".
מה החלום הבא?
"לכתוב סדרה בעצמי, שאוכל לעבוד במקצוע שלי בלי הפסקה והלוואי ושזה יקרה מעבר לים".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
