המַסֶּכֶת של הֲדַסָה



אחרי שני עשורים בתחום התוכנה וההייטק והשתתפות ב"נינג'ה ישראל", היא יצאה למסע אחרי תשוקתה האמיתית למוסיקה ויצירה, כשהיא רואה באומנות כלי שמחבר בן אנשים. לקראת המופע החדש שלה "הֲדַסָה - מַסֶּכֶת", הדסה עזריה בראיון ל'באר שבע נט'

רובכם אולי הכרתם אותה מהתכנית "נינג'ה ישראל" כשהיא השתתפה בשתי העונות הראשונות של והעפילה לחצי הגמר. אבל חוץ מהחיבה לספורט, הדסה עזריה מגלה את עצמה מחדש בשנים האחרונות בעולם האומנות, המוסיקה והיצירה. לקראת המופע החדש שלה "הדסה- מסכת" שיתקיים בשבוע הבא, 19/03, במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, סיפרה הדסה בראיון ל'באר שבע נט' על התחושות, השינוי בחיים והמחשבה קדימה לעבר הגשמת החלומות.

הֲדַסָה היא יוצרת ישראלית. אמא לדניאל ולאלכס, נשואה ליואל, יחד הם גרים בישוב להבים בדרום הארץ. הדסה רואה באומנות כלי המחבר בין אנשים וכלי לביטוי עצמי. היא כותבת, מלחינה, מפיקה וידאו ארט, תופרת, מציירת, מביימת ויזמית אומנות ללא גבולות. היא השתתפה, כאמור, בשתי העונות הראשונות (2018,2019)  של נינג'ה ישראל, שם היא העפילה לחצי הגמר, אחת מבין שתי נשים בלבד, וחשפה בפני הצופים את אהבתה הלא ממומשת לאומנות. אחרי כמעט שני עשורים של כתיבת תוכנה למחשבים, לפני כחמש שנים הֲדַסָה יצאה למסע אחר ליבה ונפשה, לממש את אהבתה הבוערת שלא שכחה ומאז היא משקיעה את מרצה בביטוי עצמי - באומנות, תנועה ומוסיקה.

בצעירותה למדה בלט בבית ספר בת דור, רקדה בלהקות, ניגנה על פסנתר, גיטרה ותופים. מגיל 16 כותבת ומלחינה שירים. בזמנה הפנוי היא גם נוסעת על אופנועי מוטוקרוס וטרקטורונים, התנדבה בפרויקט על ציפורי טרף בארצות הברית, יש לה רישיון טייס ורישיון תעופה על מצנחי רחיפה ומשם היא קיבלה את הכינוי  FLY PANGOLIN.

צילום: מישה קמינסקי

באיזה שלב בחיים הבנת שאת רוצה לשנות כיוון ולעסוק באומנות ומוסיקה?

"כשהייתי ילדה הייתי גוררת את ההורים שלי מחוג לחוג. מחוג ציור בעיר העתיקה, לחלילית במתנ"ס, לתופים, לריקוד ומה לא. בצבא הקולות שהפצירו ש״אומנות זה לא מקצוע״ התחילו לחלחל ולגרום לי להדחיק לפינה הכי רחוקה בנשמה שלי את המשיכה והאהבה לאומנות. מאז הייתה לי עוד התפרצות של האומנות, בערך בגיל 21, כשהתחלתי להקליט את המוזיקה שכתבתי ביחד עם נדב ביטון, שכיום הוא המפיק המוזיקלי שמוביל את המופע וההקלטות באולפן. אבל אז שוב סגרתי הכל בארגזים, נעלתי והשלכתי את המפתח לים. חלפו מאז כעשרים שנה בהם כמעט הצלחתי לשכוח לחלוטין שפעם הייתי יוצרת. בשנת 2015 התחלתי ללמוד בקבוצת המנטורשיפ של עידו פורטל ״תנועה״, שתנועה זה הבסיס. שם, דרך הפרקטיקה האינטנסיבית בקצב, קואורדינציה, מדיטציה, כוח, אקרובטיקה ועוד, לאט לאט התקלפו שכבות בחזרה. מה שעוד גרם לי ״להיזכר״ בעצמי כיוצרת אלו בנותיי שמנגנות ורוקדות מגיל שלוש בבית הספר לריקוד בת-דור שאף אני למדתי בו עד גיל 18, המקום והאנשים המוכרים וההתעסקות המשפחתית בכל זה גם כן עשתה את שלה".

 

השתתפת לא מזמן גם בתכנית "נינג'ה ישראל", איך את מסכמת את החוויה? עד כמה ספורט משמעותי בחייך?

"אני אגיד שבעיני עצמי אני ממש לא ספורטאית. לעשות את הנינג'ה היה בשבילי אתגר ענק שעימת אותי עם הפחד שלי לעמוד מול קהל ומבחינתי היה מסע לגילוי יכולות גופניות ומנטליות שלא היו זמינות עבורי לפני כן בשום צורה. מעולם לא הייתי ספורטאית תחרותית או אלופה בשום כלום. תמיד רותקתי מתנועה באשר היא - אם זה ריקוד, אומנות לחימה, יוגה, עמידות ידיים, טיפוס ומה לא... החוויה הייתה מסע עצום וקסום שנמשך שנתיים ונכון לרגע זה אני מנסה לחזור קצת להתאמן ולזוז כי בהיותי אדם טוטאלי, כשהבנתי שאני לא הולכת לעוד עונה, אז פשוט הפסקתי לחלוטין את כל מה שעשיתי כשהתאמנתי לנינג'ה, אז מקווה להצליח".

 

ספרי על משמעות הכינוי שלך FLY PANGOLIN, מדוע בעיניך הוא מתאר אותך באופן הטוב ביותר?

"שאלה טובה, כל אחד בוחר לו חיה שהוא מרגיש שהוא דומה לה, אם זה נשר, סוס, עיט, דוב ועוד כאלה חיות ואחרות שהן סמל לנחישות או כוח. אני דומה לפנגולין, חיה אמיתית שנמצאת בסכנת הכחדה. במבט ראשון היא נראית כמו דרקון בעל שריון קשקשים אבל בינינו - זה יותר כמו דוב נמלים קטנטן והשריון שלו עשוי קראטין כך שהוא רך כמו שיער. אז הפנגולין לא מלא עוצמה וכשהוא מפחד הוא מתגלגל לכדור מושלם, משתבלל בתוך עצמו. וזו בול אני. ראיתי פנגולין פעם אחת במסעותיי באפריקה לפני 12 שנה ומאז הרגשתי את החיבור אליה. בטבע פנגולינים ממש לא עפים. אבל לי יש חיבה לתעופה ואני לגמרי עפה! אז מכאן הכינוי".

 צילום: רמי קצב

שמים את השונה במרכז

את הסיפור על הייצור המוזר שאוהב לעשות, היא שוזרת בין שיריה בהופעה עם הרכב אקוסטי מופלא של שישה נגנים והמפיק המוסיקלי נדב ביטון. את נדב ביטון, המפיק המוסיקלי שלה, ואת שמוליק דניאל היא מכירה מגיל 16, כבר אז התחילו לעבוד יחד. וכעת שלושתם עובדים באיחוד מחודש על שירי האלבום הראשון שיצא בקרוב,  במקביל למופע הקברט המוסיקלי שלה, "הדסה- מסכת", שיעלה בקרוב. המופע מגולל את סיפורו של יצור מוזר בשם ״אַדּו״ּ ומעלה נושא אוניברסלי - היחס לחריג ולשונה בחברה.  אַדּוּ השונה בצבעוניות החיצונית והפנימית, לא מקבל את היותו שונה ומוכן להקריב הכל על מנת שבני האדם יקבלו אותו. השירים במופע נכתבו על ידי הֲדַסָה על פני תקופה של יותר מ-20 שנה. בלדות עם טקסטים בניחוח של שירי ארץ ישראל של פעם, על אהבה, משפחה, כאב ותקווה.

ספרי על הרעיון מאחורי המופע שלך "הדסה- מסכת", בעיניך הדמות אַדּוּ נמצאת בכל אחד מאיתנו?

"בסיפור של אַדּוּ מסתתרת זעקה. השם אַדּוּ הוא בעצם תרגום של המילה ״עושה״ מאנגלית: A DO = “ADOOO”. הזעקה הזו היא עבור אותם אנשים שמעשיהם או נטיותיהם או דעותיהם או בחירותיהם הן שונות ומרגישים בשל כך בדידות וחוסר שייכות גם למקום שאליו הם מאוד רוצים להרגיש שייכים. במקרה של אַדּוּ בסיפור - הוא פשוט אוהב לעשות לשם העשייה, לא לשם תואר, או כבוד, או נראות או נורמה כל דבר אחר שכנראה יותר נחשב בחברה מאשר העשייה עצמה. אז כן, זה בערך כולנו, לא?... השירים במופע מבוצעים בעיבודים אקוסטים מרהיבים בנגיעות ג'אז אתני עדין ביחד עם שישה נגנים מופלאים והפקה מוסיקלית מצוינת של נדב ביטון".

יש דמות משמעותית נוספת עליה תרצי לספר?

"גאולה היא דמות משמעותית עבורי, לפחות כמו אדו, ובקרוב יצא הוידאו ארט והשיר הראשון בכיכובה. גאולה היא דמות שנויה במחלוקת. היא גם שמנה וגם סקסית, גם מפחידה וגם חמודה ויפה, גם אתה רוצה אותה לידך וגם ממש לא, היא גם אינטליגנטית אריסטוקרטית וגם ערסית... גאולה היא כמו ביקורת צינית על החיפוש של בני האדם, כולל אותי, אחרי כוח חיצוני שיציל אותם. כולנו מתפללים לגאולתנו שתגיע, מתחננים שאחת כזו תגיע, ולרוב כל כך טרודים במחשבות על העתיד ומה יהיה אם היא לא תבוא שאנחנו שוכחים לסלול במעשינו ובמחשבותינו בתוך היומיום שלנו את הדרך לגאולה. למעשה עם האובר רצון והאובססיה לבואה אנחנו רק מרחיקים אותה מעלינו. לגאולה יש הרבה מה להגיד... אז שווה לעקוב".

 צילום: אושר בן שטרית

 

אז אחרי שמצאה את מקומה כאמנית ויוצרת, הדסה לא מפסיקה לחלום ולשאוף. היא מספרת שבמשך הרבה זמן לא העזה להיות "עצמה" במאה אחוז, תמיד צינזרה חלק ממנה אבל כעת היא עוברת תהליך של שינוי ובדרך להגשמה. "יש לי מגילות של חלומות… אבל החלום שלי בגדול זה להשאיר איזו מורשת שתעשה משהו אפילו קטנטן למען העולם, משהו שיעשה אותנו, האנשים החיים בתוכו, קצת יותר טובים האחד לשני ולעולם שלנו", משתפת הדסה.


אם היית יכולה להגיד משהו להדסה הנערה, מה היית אומרת לה?

"הייתי אומרת לה: תאמיני בעצמך! אל תאמיני להם, אל תוותרי. תלכי בשביל של עצמך כי את יודעת את הדרך, גם אם אחרים לא רואים אותה כמוך עדיין. אל תוותרי על מי שאת ואל תנסי להיות אחרת רק בכדי שיקבלו ויאהבו אותך".


איפה נמצא אותך בעוד 10 שנים?

"אם תיקחי דגימה של איך נראים החיים שלי פעם בארבעה-חמישה חודשים בשנים האחרונות את תמצאי אותי בכל פעם בנקודות הרחוקות זו מזו שנים רבות בחיי אדם רגילות. אז אין לדעת. אני רק רוצה לקוות שכשאהיה בת שמונים, עם מקל הליכה, אפשר יהיה לבוא לצפות ולחוות קברט שאעלה בלאס ווגאס, או סרט בהוליווד, כזה שלא נראה עוד כמותו שבטח יעסוק בנושא חברתי או רגשי כזה או אחר".

 צילום: פרחאד טוראן

המופעים הקרובים של "הדסה- מסכת": יום חמישי, 19/03/2020, 20:30, המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע. כרטיסים כאן. 07/05/2020 בסקולה תל-אביב.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה