המלאכית השומרת

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('70550ee9-8df6-4e05-afbe-2623c10e50fd','/dyncontent/2021/9/15/68725b95-83f3-4a2f-9f88-56683a81f4b7.jpg',13448,'',525,78,true,33920);},7],[function() {setImageBanner('70550ee9-8df6-4e05-afbe-2623c10e50fd','/dyncontent/2021/9/15/d4fa5af6-dc61-4a19-94cd-0f7104c414a7.jpg',13461,'',525,78,true,33920);},7],[function() {setImageBanner('70550ee9-8df6-4e05-afbe-2623c10e50fd','/dyncontent/2021/9/12/3720aa90-502e-4743-af3f-2f17912bc41b.jpg',13433,'',525,78,true,33920);},7]]);})

עדי גוזי (33) היא מסוג השכנות שכולנו היינו חולמים לקבל ולא בשביל הרגע הזה שחסר לנו בבית חלב או סוכר, אלא כאלו שיכולות להציל אותך ממוות בטוח. לדעת שיש אותה בחייו מעבר לדלת. כעת היא מספרת ל'באר שבע נט' על הרגעים הדרמטיים שחוותה עם שירה איסקוב, על החיוך הראשון ומספרת על המסר שהכי חשוב לה להעביר

לאחר החשיפה ב'עובדה' שבה כולנו ישבנו פעורי פה ושמענו את העדות של שירה איסקוב שמתארת כאב עצום, כאב של אישה שניצלה מרצח ובאותה נשימה מתארת את המלאכית שהייתה שם ברגע הנכון בדיוק והצילה את חייה. בעקבות הדברים לא יכולנו להישאר אדישים והחלטנו לבדוק איך חוזרים לשגרה ולשפיות בלי אותם שכנים מסתוריים מעבר לדלת שהביאו אותה לחשיפת חייה כמלאכית מצילת חיים. 

שירה ועדי מעולם לא היו חברות או השכנות הקרובות מהזן שמחליפות מתכונים. הן היו זרות אחת לשנייה שידעו שהן מתגוררות באותה שכונה קטנה ומוארת בלי שאף אחת מהן דופקת בדלת סתם בלי סיבה. ההכרות המעמיקה שלהן, למעשה, קרתה ביום שבו עדי הצילה את שירה ממוות והיא זכתה לקיים מצווה יותר מענקית "אנחנו לא חברות, יש בינינו קשר רוחני גדול מאוד" מתארת את הקשר ביניהן כיום "אוהבות ומבינות אחת את השנייה וכל אחת צריכה את הספייס שלה, אבל יודעות שהיא יכולה לפתוח את הלב אליי ואני אליה". 

עדי גוזי | צילום פרטי

ראית את החיוך החדש שלה שירה?

"התרגשתי עד דמעות, כמה חיכיתי לראות את החיוך שלה בטירוף. זוכרת ששלחתי לה הודעה אני רוצה לראות אותך עכשיו מחייכת, התלהבתי כמו ילדה קטנה. החיוך הזה הוא הניצחון שלה ומגיע לה את הניצחון שלה".

עדי כבר לא אנונימית. בעבודה שלה כמנהלת תחנת דלק בעיר, אנשים מגיעים לתדלק ועל הדרך מבקשים ממנה חיבוק חם. "אנשים מגיבים מדהים, עוצרים ומנשקים אותי בראש ואני נבוכה ואדומה" מספרת עדי בהתרגשות "לא מזמן הלכתי לנחם אבלים וישבתי קצת באוטו, כי היה לי קשה. פתאום קופצים לי אנשים באוטו, אני מרימה את הראש ואומרים לי 'זו את זו את?' מבקשים שאפתח את הדלת ושואלים אם אפשר לחבק אותי. כל חיבוק וכל נשיקה של מי שנותן את מרגישה את האהבה שמעבירים. אנשים חמים, אכפתיים ואוהבים".

חוץ מהעובדה שרבים מכירים אותך, מה השתנה לך בחיים?

"הילדים שלי פתאום מבינים וקיבלו ביטחון שהם מבינים שההורים שלהם שומרים עליהם ולא נותנים לאף אחד לפגוע בהם. לא שזה לא היה לפני, אבל עכשיו מרגישים בצורה יותר גדולה כי בבית ספר ובגנים והסביבה אומרים להם איזה יופי של אמא, מרימים להם וזה מביא להם ביטחון מטורף. השתנה בי משהו משמעותי, אחרי שעוברים חוויה כזו מעריכים את החיים יותר, את החיים שלך ושל הסובבים, כי כשאת נמצאת בסיטואציה כזו את תאכלס לא יודעת למה את נכנסת ואיך תצאי. באותו רגע לא חשבתי על כלום". 

הילד שלך למעשה היה הראשון שהעיר את תשומת לבך "הוא סימן לי ויותר מדהים בעיניי ההתעקשות שלו. הוא שמע בכי לא שיגרתי. יש בכי של תינוק ויש בכי שיוצא מהנשמה. אני לא ידעתי שזו היא, אלא שזה קורה בבית הזה. לא ידעתי שזו שירה. היה נראה בית שבו חיה משפחה בדיסטנס שבאה לזמן קצר ומבקשת שיעזבו אותם בשקט שלהם. ככה היה נראה לי. גם כשישבנו בחוץ זה היה לזמן קצר ולא הייתה שיחה שמתארכת, בכלל לא. קצר ולעניין, שלום שלום וסוגרים את הדלת ואת התריס. לא יודעתי איך לאכול את זה, זה מה שהם רוצים? בכוח אדחף? החלטתי שלא נתתי מרחב". 

עדי וילדיה שקראו לה לעזור | צילום פרטי

כבר דובר רבות על המראות הזוועתיים שראתה עדי באותו ליל אימה כשרצה אל בית השכנים וראתה מבעד לחלון את שירה נאבקת על חייה בשלולית ענקית של דם, דקורה וכואבת ועד האינסטינקט האלוהי שלה להציל אותה ויהי מה "את לא חושבת על זה בכלל" הסבירה על היכולת להיכנס בלי לפחד "את רואה אותה באותו זמן שלא היה לה איך להתגונן, איך להגיב ואיך לדבר, מוטלת ברצפה ונראית ללא רוח חיים עד הרגע שהתקרבתי אליה והצלחתי להעיר אותה מהמצב שהיתה ללא הכרה. את לא חושבת על כלום וגם לא הרגשתי כלום. שאלו אותי לא פחדתי גם ממנו? אבל לא, הבנתי שלא הייתי המטרה שלו. שירה הייתה וזה נראה בעיניו ובכל תנועה. אם היה רוצה לתקוף אותי היה תוקף מהרגע הראשון שפתח את הדלת. גם שכיוון אליי את הסכין כביכול סוג של תזוזי מפה ופתח את הדלת כמה פעמים. ראיתי שהוא לא תוקף אותי".

ניסית להבין איך ייתכן שמישהו עושה דבר כה ברוטלי ואכזרי?

"אי אפשר להיכנס למוח כזה, כי ברגע שאת נכנסת למוח כזה ומבינה את המעשה - את הופכת להיות פסיכופתית כמוהו ולא מנסה להבין מוח שכזה. כמו שאני לא מנסה להבין למה הוא פתח לי את החלון והתריס מספר פעמים. יש שאלות שאין עליהן תשובה". 

יש לך סיוטים בלילה?

"לא. כן היו מחשבות בעיקר כשהייתי הרבה עם עצמי לבד. היו הרבה הבזקים מאותה סיטואציה מסיבה אחת: אני מתפללת המון ואם הקדוש ברוך הוא נתן לך את הזכות להיות השליח שלו  - לא יקרה לך כלום".

את בטיפול פסיכולוגי מאז?

"לא שלא הלכתי לשיחות עם פסיכולוגית ולא שאמרתי שזה קורה אצלי ביום יום או שאני נמצאת בסיטואציות כאלה, גם אסור לדחות דברים הצידה. קרה משהו? אי אפשר להגיד טוב היה ונגמר, כי אחרי תקופה שזה צף ומציף אותך בפחדים ודאגות וחרדות - הדרך הכי נכונה היא לדבר על זה ולקחת איש מקצוע שיוכל לדובב ולהוציא ממך הכל ולתת לך את הכלים המקצועיים להשתחרר מזה. ברוך השם יצא טוב, שירה בחיים". 

עדי ושירה | צילום פרטי

את מבינה שאם היית באה אחרי עשר דקות שירה לא הייתה בחיים.

"בואי נחדש לך, זה היה עניין של דקה או שתיים - לא יותר מזה. עד כמה שזה מזעזע וקשה לכולם, כולל אני ומאמינה שגם שירה, התחשלנו מהמקרה הזה ולמדנו הרבה בנוגע לילדים ולבית. לא אקח את הדעה של שירה, אבל נהיינו הרבה יותר קשובים לסביבה ויותר ממה שהיינו, אכפתיים יותר וזה איחד אותנו בתור משפחה שגם ככה מלוכדת. הילדים שמחבקים אותי זה לא חיבוק מהיר של יאללה, אני חייבת לרוץ לעבודה. ייעצר העולם ואני אחבק את הילדים שלי, כי מה שהיה מולי באותו רגע פתח לעולם שחור והילדים שמחבקים אותי פתחו לי דלת של אור".

"אם היה  בי חוסר סבלנות והייתי ממהרת לפה ולשם, כבר אין בי. שום דבר לא  יעצור אותי גם אם אאחר לעבודה ברבע שעה, אבל הרווחתי חיבוק שנותן לי דרייב לכל היום. שירה נלחמה על החיים שלה בשביל הילד שלה כדי שתהיה אמא לילד, נלחמה בכל מכה דקירה בשביל הבן שלה, אז אני אמהר אל העבודה ולא אחבק את הילדים שלי? שום סיכוי! הריקוד שבנה של שירה רקד כשראה אותה לראשונה מאז המקרה, ואני הייתי נוכחת במפגש, שהבין שאמא שלו פה למרות שלא זיהה אותה כמו שזכר, זה ואוו. עמדתי בוכה מהתרגשות".

מה את חושבת על ההסדר טיעון שרוצים  לעשות כדי להקל בעונשו של אביעד

"לא מבינה בזה כי אין לי הבנה במערכת משפט, אני כן יכולה לומר שאני מאמינה באמונה שלמה שמי מחליט לקחת את החוק לידיים צריך לקבל את העונש במלוא החומרה ללא הקלות וללא הנחות. למען יראו וייראו. בלי קומבינות".

מה המסר  שלך לשכנים שצריכים להיות מעורבים אם הם שומעים צעקות מעבר לדלת, בכל זאת אנשים עשויים לחשוש 

"ואהבת לרעתך כמוך" זו לא סיסמה. כמו שאתה דואג לעצמך וכמו שאתה חשוב לעצמך, תדאג גם לאחר כי גם האחר הוא חלק משרשרת שלנו של בני האדם. לעולם הבא אנחנו לוקחים רק את המעשים הטובים שלנו וככל שנאסוף מעשים טובים כך השכר שלנו יהיה יותר גדול,  אז תאהבו אהבת חינם, תעזרו, תסתכלו על האחר ולא להתעלם. לא לנעול דלתות כי יום אחד זה השכן ויום אחד זה יכול להיות גם אנחנו". 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('5bea8658-23bc-40f6-9132-fadc662ff2c9','/dyncontent/2021/9/13/c597d25d-a939-4509-99dc-f9a73b3ea8c6.jpg',13441,'',525,78,false,33922);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה