"החלפתי את המשנה בספר מתמטיקה- זו הייתה סטירה מצלצלת"



אחרי שגדל בירושלים למשפחה חרדית, החל אלחנן קנוף מבאר שבע תהליך של יציאה בשאלה כשהוא בן 23. הוא הבין על בשרו את הקשיים של בוגרי החינוך החרדי בתחומים רבים, אבל לא נתן לשום דבר לעצור אותו ואף החל להתנדב בעמותת 'יוצאים לשינוי': "התביישתי להיות חרדי לשעבר, אבל יש לנו במה להתגאות"

"במשך הרבה זמן חייתי על פי המיתוס הישיבתי שאומר שאנחנו בחורי הישיבות צריכים ללמוד תורה וזה הדבר הקשה, החילונים לומדים 12 שנים בבית הספר מקצועות בסיס... אנחנו נעשה את זה בשנת מכינה אחת ונסיים את זה", כך סיפר ל'באר שבע נט' אלחנן קנוף, "עם הגישה הזו הגעתי ללימודים, החלפתי את ספר המשנה בספר המתמטיקה וזו הייתה סטירה מצלצלת לראות כמה הפער גדול, כמה דברים בסיסיים חסרים לנו בהשכלה. היינו רגילים לשבת מבוקר עד לילה ולתת את הנשמה בלימוד התורה. בחור שקטן ממני בעשר שנים הסתכל על תרגיל שפתרתי ותוך כמה שניות ידע ישר להגיד לי איך לפתור אותו, הייתי בהלם ואז הבנתי עד כמה חסר לנו ידע בסיסי".

זהו סיפורו של אלחנן קנוף, בן 26 במקור מירושלים שעבר בשנה האחרונה לבאר שבע. אלחנן למד בישיבות החרדיות של הזרם הליטאי, הילד ה-9 מבין 11 אחים ואחיות למשפחה שעלתה לארץ מארצות הברית. לפני מספר שנים יצא אלחנן בשאלה וכעת סיפר ל'באר שבע נט' על התהליך הארוך שעבר, בו למד על האתגרים של בוגרי החינוך החרדי בצבא ובניסיון להשיג השכלה, על ההתנדבות בעמותת 'יוצאים לשינוי' ועל המקום השלם בו הוא נמצא היום.

"גדלתי בירושלים למשפחה חרדית, בכל ילדותי ונערותי התחנכתי בתלמודי תורה חרדיים ובישיבות. כשההורים שלי הגיעו לארץ הם רצו להכניס אותנו הילדים למוסדות הלימוד הטובים, הם עצמם מאוד בעד השכלה, אמא שלי רוקחת במקצועה ואבא שלי עבד בהייטק", נזכר אלחנן, "להפתעתם הם לא מצאו שום מוסד לימודים שמצד אחד מלמד את הדרך החרדית בה הם חונכו ורצו לחנך אותנו, ומצד שני גם ייתן לנו השכלה במקצועות הבסיסיים".

אלחנן היה בעולם החרדי עד גיל 23, אז הוא החליט שמיצה את הפוטנציאל שלו בעולם התורני והגיע הזמן להתמקד בפערים ההשכלתיים שצבר עם השנים. "היה לי חלום להגיע למימוש עצמי, בשלב הזה לא עזבתי את הבית כי ההורים לא התנגדנו נחרצות ללימודים. אחי התאום יונתן ואני עזבנו יחד את הישיבה והלכנו למוסד לימודי שמאפשר ללמוד לבגרויות באופן אקסטרני, נבחנו על 24 יחידות לימוד ב-10 חודשים", משתף אלחנן, "פתאום התחלתי ללמוד דברים מעבר להשכלה התורנית שלי, אני לא מצטער על התחום הזה בחיי, יש לתורה המון מה לתת לנו ברמה הרוחנית והתרבותית, אבל לא היה קורה שום דבר אם הייתי לומד במקביל כמה דברים נוספים להשכלה הבסיסית".

אלחנן הוא לא היחיד במצב הזה. שיעור העוזבים את המגזר החרדי בגילאי 20-64 עלה דרמטית בשנים האחרונות והוא עומד על כ-13.3% עד 14% מכל שנתון לידה חרדי, כלומר כ-3,000 אישה ואיש מדי שנה. כך עלה מממצאי מחקר כמותי ראשון מסוגו שערכו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר איתן רגב וגבריאל גורדון. המחקר בוצע תוך התייעצות מתודולוגית עם צוות מחקר של 'יוצאים לשינוי'. המחקר בחן באמצעות מתודולוגיה חדשנית את קצב והיקף המעברים אל ומתוך החברה החרדית. 'יוצאים לשינוי' מדגישה כי עשרות אלפי צעירות וצעירים אלה חווים על בשרם את השלכות החידלון והיעדר המדיניות בבואם לצבא, לאקדמיה או לשוק התעסוקה. שם 'מוענשים' שוב- הפעם בידי קובעי המדיניות, האוחזים בגישת 'נדאג לחרדים והיוצאים יסתדרו לבד'. 

 אלחנן קנוף. צילום: אוריאל קסוס

 

"הייתי שם את הכיפה בכל יום בכניסה לבסיס ואז מוריד אותה"

רבים מהיוצאים בשאלה אף מחליטים להתגייס לצבא ולתרום למדינה, אך הם לא פעם נתקלים בקשיים וחסמים בשל היותם בוגרי לימוד חרדי. "ההורים שלי עברו מירושלים לקריית ארבע. יום אחד הלכנו יונתן ואני באזור מערת המכפלה, סביבנו היו כמובן חיילים ששמרו עלינו. בדרך לקברי הצדיקים ראינו את החיילים והרגשנו בטוחים בזכותם", אלחנן נזכר וסיפר, "דיברנו על המצב הזה והבנו שיש הרבה נערים ונערות שעוזבים את הבית, מתגייסים ומשרתים בקור או בחום, רק כדי שהתושבים בארץ ירגישו בטוחים. באותו רגע הבנתי שאני חייב להתגייס ולתת מעצמי למדינה".

ואז הגיעה ההתנגדות מצד ההורים?

"כן, במהלך הלימודים החלטנו להתגייס לצבא ואז ההתנגדות שלהם הגיעה. יונתן ואני היינו הראשונים והאחרונים שהתגייסו במשפחה. התגובות היו "למה לכם צבא בגיל 24, תמשיכו לאקדמיה, תפתחו את עצמכם בדרכים אחרות...", הרגשנו הרבה חוסר הבנה וזלזול בהחלטה שלנו. אז לא זרקו אותנו מהבית אבל כן, לא הייתה תמיכה והבנה בצעד הזה, הם עצמו עיניים לגבי כל הצבא".

ספר על השירות הצבאי שלך

"התגייסתי לצה"ל במסלול שילוב חרדים בצבא, במהלך המיונים נאמר לי שאלך למודיעין בשילוב חרדים. התחלתי קורס של מבוא לתוכנה אבל לצערי החליטו שממוצע הציונים לא מספיק גבוה ונאלצתי לעזוב. באותו הזמן כבר לא הייתי חרדי או דתי, הבנתי שה"עול תורה ומצוות" יכול לרסק אותי בשלב הזה בחיים בו אני נמצא. הגעתי בצבא למנהלת חרדים צבאית שם אמרו לי שיש שתי אופציות, או שאלך לקורס חשמל או שאלך למטבח ואהיה משגיח כשרות, וזה מה שעשיתי בסופו של דבר בצבא במשך שנה ושבעה חודשים".

אתה מרגיש שבוגרי החינוך החרדי לא מקבלים את אותן אפשרויות כמו האחרים? במה הרגשת שהשוני בא לידי ביטוי?

"ההרגשה היא שאין גוף או אדם בצבא שמתעניין ונותן מענה לחרדים לשעבר. בתקופת הצבא גרתי בבית החייל ברמת גן, הייתי צריך לשקר כל יום כשהגעתי לבסיס, להוציא את הכיפה מהכיס ולשים על הראש, להגיד שלום לרב הבסיס ולהתחיל בעבודה. לא רציתי להיות משגיח כשרות, הרגשתי שאני יכול לעשות שירות משמעותי וקיבלתי את התפקיד הזה רק כי אני חרדי לשעבר. עשיתי את העבודה שלי בצבא על הצד הטוב ביותר, חשוב לציין, קיבלתי הצטיינות וכן העריכו את העבודה שלי. אבל הייתי כלוא במנהלת החרדים הצבאית, אם הייתי מוריד את הכיפה ועוזב היו לוקחים אותי לחיל הכללי להיות נהג או טבח, כשהבנתי שזה המצב נשארתי כביכול "חרדי" ועשיתי את העבודה כמשגיח כשרות. אם הייתי יודע שיש איש אחד בכל הצבא שהתפקיד שלו זה לשמוע מחרדים לשעבר, זה היה נותן לי הרגשה טובה יותר".

 מתנדבי תחום צבא לאחר דיון בכנסת בחודש אוגוסט האחרון עם ח"כ אלכס קושניר. קרדיט דוברות יוצאים לשינוי

יוצאים לשינוי

בעקבות חוויותיו מהשירות הצבאי הצטרף אלחנן לעמותת 'יוצאים לשינוי', אשר הוקמה על ידי יוצאים בשאלה, ופועלת לצמצום הקשיים הנערמים בדרכם של המבקשים לצאת מהעולם החרדי ומשמשת מערכת תמיכה עבורם במסעם לעבר חייהם החדשים. מדובר במיזם משותף הנמצא במימון ופיקוח משרד הרווחה. כיום אלחנן פעיל בצוות מתנדבי תחום צבא בעמותה כדי לעזור ליוצאים בשאלה כמוהו בעולם הצבאי. "יש יוצאים בשאלה שלא קיבלו בכלל זכויות שאני כביכול קיבלתי בתור חייל שילוב חרדי, יש חיילים בודדים שאין להם את המענה לצרכים שלהם", הוסיף אלחנן, "היוצאים והיוצאות בשאלה מגיעים לצבא מתוך תמימות מאוד גדולה, ממקום אידיאולוגי, אנחנו לא יודעים כמה חסר לנו בהשכלה ובידע".

עמותת 'יוצאים לשינוי' סייעה לאלחנן בעצמו להתמודד עם האתגרים השונים שהחיים הציבו לו. "אני ישבתי עם מורים פרטיים של העמותה שעזרו לי להשלים את הבגרויות שוב ושוב, ההשכלה שרכשתי בחדרי התורה השאירה אותי בכיתה ג' מבחינת הידע, זה לא מספיק בשביל לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד והם עזרו לי", אמר אלחנן, "הם לוקחים את היוצאים בשאלה ונותנים להם פוש קדימה, רואים יחד איתנו את המטרה ועוזרים לנו להגיע אליה, מכוונים אותנו למקומות הנכונים בחיים".

אחרי הצבא חזר אלחנן לירושלים שם גר במשך שנה עם אחיו יונתן לפני שהגיע לבירת הנגב. "יונתן הכיר את בת זוגתו בצבא והתחתן איתה. אני גם הכרתי את חברה שלי בצבא ועברנו יחד לבאר שבע", שיתף אלחנן, "אני שמח מאוד שעשיתי את הצעד הזה, באר שבע היא עיר קלה ונעימה". אלחנן למד גם הידרותרפיה וטיפול במים במכללת וינגייט בשנה וחצי האחרונות, הוא החל לעבוד בתחום בחודש דצמבר ואז הגיעה הקורונה. "הקורונה השביתה את הבריכות, לא הייתה קבלת קהל... אז כרגע אני חוזר ללימודי הפסיכומטרי שלי בכדי לנסות שוב. במקביל אני מתחיל הכשרה בתכנית 'עתידות לישראל' שעוסקת במגזר השלישי והציבורי", סיפר אלחנן, "אני נהנה לעבוד עם אנשים בתחום הטיפולי".

היום אתה נמצא במקום שטוב לך בחיים?

"בהחלט, אני נמצא במקום שטוב לי בו, אני שלם עם עצמי. יש יוצאים בשאלה שמאוד מתביישים בזה, גם לי היו שנתיים שמאוד התביישתי להיות חרדי לשעבר, כי הרגיש לי שאני בלי כלום בידיים. אתה יוצא ומרגיש שאין לך במה להתגאות. אבל עם הזמן הצלחתי ללמוד ולהבין שבתהליך היציאה בשאלה, אנחנו במקום הזה שאנחנו לא מתפשרים על מי שאנחנו, כי כן החכמנו בתחום התורני וכן למדנו, ועכשיו אנחנו מסתערים קדימה גם על תחומים אחרים עם אותן אנרגיות כדי לכבוש את האתגר הבא שלנו ויש לנו במה להתגאות".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה