"החגים הם זמן מורכב בשביל יוצאים בשאלה"

$(function(){setImageBanner('eb836b03-738d-49c2-a989-b09799224017','/dyncontent/2021/9/12/3720aa90-502e-4743-af3f-2f17912bc41b.jpg',13433,'',525,78,false,33920);})

לפני כניסת השבת, נפגשנו עם שלושה יוצאים בשאלה שגרים בבאר שבע, לשמוע מהם על האתגרים הבלתי נגמרים במעבר בין העולם הדתי לחילוני, על האופי של העיר שמאפשר להם לחיות את חייהם כראות עיניהם, וגם כמובן על הקושי והמורכבות שבתקופת החגים.

חברי תא ב"שאלה יחד בארוחת החג. קרדיט - צילום פרטי

"יציאה בשאלה זה לא תהליך שקורה ביום אחד, צריך לעבור הרבה דברים בדרך. וגם שאתה כבר אחרי הרבה זמן בתהליך, עדיין יש לך את השיח שלך, שיש בו שאריות של "סלנג דתי", ואנשים לפעמים לא מבינים אותו". כך מספר שמואל קלטיאן, סטודנט שנה ה' להנדסת חשמל בבן גוריון. קלטיאן (29), במשפט זה, ממצה את בקלות את מהות העניין ביציאה בשאלה – להיות עם ולהרגיש בלי בצורה מסויימת. כלומר, למורת התהליך הארוך שעבר, דרך המעבר מבאר יעקב לקיבוץ בגיל 15, וההתגייסות לצבא, עדיין מרגיש שמואל שבהיבטים מסוימים הזהות של היוצא בשאלה עדיין ייחודית ביותר וכמעט שאינה דומה לשום דבר אחר. גם שיראל ליברסאט אומרת כי החזרה בשאלה טומנת בתוכה התמודדות מהמון סוגים של היבטים – כלכליים, חברתיים, וכמובן גם פסיכולוגיים.

שיראל (25), מתגוררת בבאר שבע בשכונה ד', וגם היא בחרה לעבור לעיר כחלק מתהליך היציאה בשאלה. כעת היא לומדת פסיכולוגיה בשנה ג' בבן גוריון, ובין היתר היא מכהנת כיו"ר התא הסטודנטיאלי הראשון מסוגו בארץ – ב"שאלה (הלחם של המילה באר שבע ושאלה), תא לסטודנטים שיצאו בשאלה – 40 במספר, שמנסה לתת מענה לבעיות שבהם נתקלים אותם סטודנטים במעברם אל העולם החילוני – " התא הוקם לפני שנתיים, ובינתיים אנחנו מקבלים תגובות מאד חמות. התא פועל בעצם על מנת לתמוך בכל אותם אנשים ולקבל אותם. אני בת 25 ויצאתי בשאלה לפני כשש שנים, כך שאני יודעת טוב מאד מה הם מרגישים. אנחנו מקיימים מפגשים קבועים, ואף עשינו סדנאות רבות, ובאופן כללי אנו פונים לקידום החוזרים בשאלה בבן גוריון, דרך סיוע כלכלי וגם אקדמי"

למה בכלל יש צורך בתא הזה?

"הסיבה שצריך את התמיכה הזאת היא כי אלו שעוברים את התהליך הזה, עושים שינוי מאד מאתגר ודרמטי, שמערבב בין התרבויות. יש כאלה שזה יותר קל להם וכאלה שזה יותר קשה. זה מצריך המון אומץ, ויש יוצאים בשאלה שההורים ניתקו איתם קשר, וכך גם הגב הכלכלי שלהם נפגע כמובן. ויש כאלה שמרגישים שחברתית הם קצת מתקשים, שכן יש שוני תרבותי ענק בין החברה הדתית לחילונית. נוצרה לנו פה קהילה בבאר שבע שהיא מאד מגובשת וחמה, יש פה אנשים שמרגישים שסוף סוף יש להם שפה משותפת עם עוד מישהו".

באיזה מין קשיים בעיקר הסטודנטים בתא נתקלים?

"יש לנו כאלו שבאו בלי בגרות, שזוהי תופעה מאד נפוצה בקרב החוזרים בשאלה, והיא עיקר התמודדות שלנו. בין היתר יש לנו סטודנט שהיה צריך ממש ללמוד עברית, כי הוא דיבר ביידיש כל חייו. ייעוץ פסיכולוגי זה גם משהו שאנחנו עושים, ולטעמי זה תחום שיש לתת לו במה במיוחד במצב שכזה..".

אין זה סתם שכל אותם יוצאים בשאלה בוחרים להגיע לבאר שבע – הגיוון התרבותי בעיר, יוצר לטענתם מעין חממה מאד מקבלת ואכפתית, יש לומר גם מאד לא שיפוטית, זאת ביחס לשאר הערים בארץ. שמואל – "תחילה, המעבר לבאר שבע היה עוד אחד ממעברים שעשיתי בחיי. אבל אני נמצא כאן המון זמן, ואני מרגיש שפה התעצבתי יותר משאר המקומות שבהם הייתי. הכרתי פה כמה וכמה חבר'ה שעברו אותו תהליך כמוני, חרדים לשעבר וגם דתיים לאומיים, שממש גרמו לי להרגיש שייך, ושיש עוד כמוני שמתמודדים עם מה שאני מתמודד".

גם אביחי מרציאנו (32), מעמותת "יוצאים לשינוי", שדואגת לקידום זכויות ומדיניות ממשלתית ליוצאים בשאלה, אומר כי בבאר שבע יש קבלה והכלה שאין בהרבה מקומות – "בשבילי באר שבע היא מקום חסר סטיגמות. יש פה אנשים מאד טובים, וזה מקום שמאפשר לך לבנות את עצמך בהמון רבדים. בירושלים למשל יש המון מתח של חרדים-חילונים, ופה יש סוג של חממה שהיא מאד נוחה. כי בסופו של דבר מי שיוצא מבית דתי, ועובר כזה שינוי, מחפש מקום שבו הוא יכול לעבוד וללמוד ולהכיר אנשים חדשים, ופה בבאר שבע לגמרי יש את זה".

אביחי מרציאנו אז והיום. קרדיט - קרדיט - תוכן גולשים (ע'פ סעיף 27א)אביחי מתגורר מזה 10 שנים בבאר שבע, כעת בעיר העתיקה, וגם הוא כמובן יוצא בשאלה – "אני גם חרדי לשעבר. התחתנתי בגיל 18, למדתי בישיבה ובכולל – מסלול יחסית סטנדרטי לנער חרדי. לצאת מחברה חרדית זה לצאת ממקום עם קודים תרבותיים מאד ברורים, ולהגיע לעולם אחר שבו הכול חדש. מה גם, שכשאתה חזור בתשובה יש הרבה פעמים מי שיכווין אותך מה לעשות. לעומת זאת בצד ההפוך זה הרבה יותר קשה – לצד הניכור וההתעלמות, יש גם את כל נושא השלמת הבגרויות וההליכה לצבא. בקרב היוצאים בשאלה אני יכול להגיד לך שיש הרבה שקשה להם בהמון מסלולים בחיים, בגלל שאין מי שיכווין אותו כשהם יוצאים לעולם החיצוני. וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות ב"יוצאים לשינוי" - אנחנו מנסים לשנות מדיניות בנושא באמצעות מחקר, ושינוי ממשלתי אפילו, כלומר דרך רפורמות שיקלו ויאפשרו להם להשתלב בחברה הכללית. הרי מדובר בהמון אנשים חדורי מוטיבציה שלא חוששים להפשיל שרוולים ולעבוד. המדינה חייבת להבין שהחוזרים בשאלה הם חלק מאד חשוב מהחברה הישראלית".

לקראת כניסת השבת, כמה שעות לפני כתיבת שורות אלו, אי אפשר שלא לתהות מהי ההתייחסות למאורע הזה, וכמובן גם לכל תקופת החגים. שמואל, שלאחרונה עבר לגור בשכונת "רמות" יחד עם חברה שלו, אומר כי אחרי שאביו נפטר, הקשר עם אימו התאחה מעט, וכעת הוא אף נוסע אליה בשבתות – "בשנה האחרונה יותר התקרבתי לאמא שלי, אז היום אני נוסע אליה. בהתחלה זה היה לה קצת קשה שאני אבוא עם אוטו ואסע בשבת, אבל עכשיו היא יותר מקבלת את זה, ומבחינתה העיקר הוא שאנחנו מתראים בערבי שישי. מבחינת החג, אם לא הבת זוג שלי, הייתי לבד בחגים, כך שאני שמח מאד שיש לי מישהי לחלוק איתה את הימים האלו".

שמואל בהרצאה לחיילים כחלק מתכנית "אח גדול". קרדיט - צילום פרטי

שמואל קלטיאן בתקופות אחרות. קרדיט - צילום פרטי

מבחינת שיראל, תקופת החגים טעונה בהמון רגשות מעורבים – "החגים הם זמן מורכב בשביל יוצאים בשאלה - יש כאלה שבשבילם זה מאד קשה, והם מרגישים שיש חוסר התאמה בינם לבין המנהגים וכל האווירה הדתית בבית של המשפחה שלהם, ואז הם בוחרים לעשות פה את החג. מה גם שבהמון חגים אנחנו עושים כל התא את החג ביחד, אני זוכרת שבחג שבועות האחרון עשינו ארוחת חג פה בב"ש, קרוב לעשרה אנשים, וכולם ממש הרגישו על אותו הגל, וזה היה ממש מיוחד להיות כולנו ביחד ביום שכזה."

חברי תא ב"שאלה יחד בארוחת החג. קרדיט - צילום פרטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('86208bfd-572d-4795-a04d-5edf5f56b7bc','/dyncontent/2021/9/13/c597d25d-a939-4509-99dc-f9a73b3ea8c6.jpg',13441,'',525,78,false,33922);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה