דבורי מקיני, כוהנת הכושר של באר שבע, חושפת לראשונה לאן נעלמה ומה קרה לה ולבעלה בארבע וחצי שנים האחרונות

$(function(){setImageBanner('f23e4c0e-7c7f-4c39-b7cf-1d2220b97f7f','/dyncontent/2024/2/25/118697bc-bc07-4544-b787-e56ef91200e1.jpg',17546,'סינפונייטה 0324 אייטם',525,78,false,33920,'Image','');})

דבורי מקיני, הייתה לפני עשרים שנה בתחילת הקריירה שלה עד שהפכה לכוהנת הכושר של באר שבע, עם החזון, הפלפליות והאנרגיות שהפעילו את כולם. לפני ארבע שנים וחצי היא עזבה עם בעלה ג'ק, אף הוא מאמן כושר, את באר שבע כדי לפתוח סטודיו ענק בנתיבות. אחרי המפלה שלא ציפו לה, הם חזרו לאחרונה לבאר שבע והחלו לאמן את כל מי שהתגעגע. לראשונה היא מדברת מהלב והסיבולת על כל מה שקרה.

צילום: קים בוקה

לפני עשרים שנה, דבורי מקיני (44), אימא לשלושה ילדים, היתה מאמנת כושר וחוגים שאין אחד בבאר שבע שלא הכיר את המאמנת המפולפלת עם הצחוק המהדהד שיודעת להקפיץ כל אדם שאין בו הכוח לזוז, שגורמת לאחרים לרקוד, לגרום לגברים להשיג קוביות בבטן או ונשים להרזות כמו שבא להן, גם מבלי לצלם לסטורי זמין. כתבו עליה, סיקרו אותה, התאמנו איתה, רקדו איתה ואפילו את בעלה ג'ק מקיני ("התחלתי איתו באינסטגרם והוא חשב שאני מסתלבטת עליו")  גם מאמן כושר, שהציע לה נשואים בחדר הכושר 'ספייס" בגרנד קניון למול כל המתאמנים והמשפחה, התחתנו והביאו לעולם שני ילדים, החליטו לפני ארבע וחצי שנים לעזוב את העיר אחרי שקיבלו הצעה מפתה לנהל חדר כושר בנתיבות, ועברו לשם  לקריירה חדשה בחייהם. אחרי שפתחו שם מתחם כושר ענק שהצליח בהתחלה ונפל לתהומות חשבון הבנק בזמן הקורונה, הם חזרו לאחרונה לבאר שבע כדי להעשיר את התחום ודבורי מספרת לראשונה מה קרה לה שנעלמה לכל כך הרבה מתאמנות שהיו לה כוהנת.

היית אחת המאמנות שכולם היו לרקוד איתה

"התחלתי את הקריירה שלי בגרייט שייפ שהיה אז במתחם הביג, כל עולם הדאנס מדרגה תפס תאוצה וכולם היו באים להתאמן שם. התחלתי להיות מבוקשת ומשם הדרך הייתה מאתגרת לאמן ב'הולמס פלייס', אצל אורלי אלימלך, לילך רוזן ועד ספורטיב ברמות. כשהכרתי את ג'ק בעלי הכנסתי אותו לעבוד איתי ב'ספייס', עד שהוא התקדם בתפקיד כמנהל. מאז שמונה שנים יחד מגדלים בן ובת ואת הבן שלי מנשואים קודמים, כיום בן 15".

מה השתנה בעולם הכושר בבאר שבע מאז לפני 20 שנה?

"הכל השתנה ובעיקר אחרי הקורונה. לא כמו פעם. נפתחו הרבה מקומות, הכושר נהיה פרוץ, מלא פותחים וכולם הולכים לכולם. אנשים פחות נרשמים לחדרי כושר, כי הם מעדיפים יותר סטודיו פרטי ואימוני קבוצות, ללכת לחוגים. גם המחירים ירדו, פעם היה יותר יקר והיום אתה יכול לשלם פר חודש בלי התחייבות וקנס. העיר נהייתה פקוקה ואנשים מעדיפים סטודיו קרוב לבית או ללכת ברגל".

דבורי חיה את עולם הספורט והכושר מאז שהיא זוכרת את עצמה קטנה, בלונדינית ועם אמביציה של גברת פלפלת. כזוש החיידק נכנס בה מגיל צעיר שבו היא ידעה שזה יהיה עיסוקה כשתגדל. כילדת חובבת ספורט ופעילה ללא הפסקה בתחומי הכדורעף והריצה, היא הלכה ללמוד בשנת 2003 בגימנסיה בתל אביב את תחום מחול אירובי, השתתפה עם קבוצת המתאמנים שלה בתחרות 'קיק בוקס ארצית' כשהיא בחודש שמיני,  וזכתה במקום ראשון. כבר אז היא ידעה שהעתיד מבחינתה הוא רק תחום הספורט. סימן קריאה!.

דבורי לפני עשרים שנה

ב2018 עזבו הזוג מקיני את באר שבע, בעקבות הצעה מסקרנת, דוך נתיבות כדי לנהל חדר כושר חדש בשם "פיטלנד". אחרי שהם הבינו שלנסוע כל יום זה עניין מתיש ולא פשוט כשיש ילדים בבית, החליטו השניים לעבור לנתיבות ושכרו בית כדי להתחיל קריירה חדשה ומאתגרת עם יעד חלומי: לקנות דירה. זה כמעט קרה.

ואיך החיים שלכם התנהלו שם?

"החיים שקטים, זה לא באר שבע, יש צביון דתי אז שום דבר לא פתוח בשבת, הכל סגור, אין לטייל עם ילדים בשבת אלא מחוץ לעיר. עבדנו בחדר הכושר במשך שנתיים עד שגיבשנו החלטה לפתוח מקום משלנו. אחרי מחשבות ותכנונים, פתחנו את סטודיו "פיטפריק"  -  600 מטר שמחולק לשלושה מתחמים: מתחם סטודיו חוגים שאני הייתי מעבירה שם, מתחם של חצר שבו עושים אימונים פונקציונליים ועוד מתחם מכשירים של חדרי כושר, הכל תחת קורת גג אחת".

האמנתם שתביאו את השינוי וההצלחה בעיר?

"חשבנו וכך היה בהתחלה, זה היה להיט. אנשים התעניינו במקום חדש שבו השקענו הרבה כסף. מקום שכולם דיברנו עליו, באו מתאמנים, הייתה היענות והמקום עבד יפה גם מבחינת מנויים, הנאה ורווח. אבל אז באה הקורונה והפילה גם אותנו".

איך היא השפיעה לרעה גם עליכם?

"השקענו הרבה כסף ובגלל שלא הייתה עבודה גם לא יכלנו לקבל החזרים או מענק מהמדינה, כי אין אפשרות להראות מחזוריות, את חדשה בעסק. זה היה מה שביאס אותנו, כי לא הצלחנו לשרוד וסגרנו את המקום. כולם ביטלו מנוי והיה אסור לצאת מהבית הרבה זמן".

איך המצב החדש השפיע עליכם נפשית?

"זה לא היה פשוט, תקופה קשה גם  מבחינת עבודה וגם לפני שזה קרה אימא של ג'ק נפטרה, אז הכל נעשה יותר קשה. הקורונה השפיעה על הכל, גם לא עבדנו במה שאנחנו הכי אוהבים וטובים בו, המשכנו לגור בנתיבות עד שהבנו שאין התפתחות בתחום והחלטנו לחזור לבאר שבע".

מה היה הטריגר שגרם לכם לחזור לכאן?

"התחום בבאר שבע יותר מתפתח, רחב, יותר מודעות, הרבה מקומות נפתחו ויש איפה לעבוד. להמשיך את האהבה שלנו לתחום. מאז שחזרנו אני עובדת ב'ספייס' בקניון הנגב ובגרנד קניון, אצל לילך אמסלם בחוגי תנועה לילדים בגנים ובקרוב מתחילה לעבוד אצל טוליק קיריצ'נקו, שפותח מקום כושר מטורף בעל שלושה מתחמים, וגם ג'ק יעבוד אצלו  - חוזרים לעבוד ביחד".

צילום: פרטי

אתם מוצאים זמן למשפחה בין כל הריצות ממקום למקום?

"בטח, קודם כל לא עובדים כל היום מהבוקר ועד הערב, פעם בשבוע מישהו מאיתנו עם הילדים כל היום, שישי שבת מוקדש רק לילדים".

יותר קשה להתפרנס?

"היום יותר קשה, כי צריך לעבוד בכמה מקומות כדי להשיג משכורת נורמלית למשפחה, אבל לומדים להסתדר. ברוך השם יש עבודה ויש ביקוש".

יש כוונה לפתוח סטודיו כמו שפתחתם בנתיבות בבאר שבע?

"לא נראה לי, אני לא רוצה. מתחילה בקרוב ללמוד פילאטיס מכשירים ומזרן, לא חושבת שאפתח עסק. רוצה לעבוד בראש שקט ולחזור הביתה לילדים. אחרי זה התכנון להוציא תואר בחינוך".

חייבת לציין שאת נראית מדהים בדיוק שהיית לפני 20 שנה -מה הסוד?

"ספורט צריך להיות אורח חיים וחלק מהחיים שלנו. אפילו הילדים שלי ספורטיביים שרק רוצים לצאת איתי לריצות, כי הם סופגים מאיתנו את העבודה והשמחה שזה מביא. מה הסוד? להתמיד ולא להתייאש אף פעם, תמיד להיות בתנועה."

כוהנת הכושר

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('85f76153-862e-4dae-af21-3bcbdeeb3762','/dyncontent/2024/2/25/118697bc-bc07-4544-b787-e56ef91200e1.jpg',17546,'סינפונייטה 0324 אייטם',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה