בנו של קצין המשטרה הגיבור שנפל ב-7.10 התגייס ומצהיר: "רוצה להיות שוטר מצטיין כמו אבא" (בלעדי)

$(function(){setImageBanner('98a1c6c3-2e8f-4339-9b61-362fe9c89c6c','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,false,33920,'Image','');})

ממשיך דרכו: מאז ה7.10, השבת הכי שחורה שידעה מדינת ישראל, ביום הגורלי שבו אביו של אוראל בזוקשווילי (24), מפקד תחנת שגב שלום, נצ"מ יצחק בזוקשווילי, נרצח בקרב ברעים מול מחבלי חמאס שחדרו לשטח בזמן שיצא לחלץ את חברו מפקד תחנת רהט, ג'י-אר דוידוב - הבין אוראל שהחיים מקבלים תפנית חדשה בכל החלומות שנרקמו אצלו בראש, והיעד והמטרה למול עיניו היא להמשיך את דרכו של אביו ולהתגייס למשטרה. הוא עזב את עבודתו כמאבטח במועדון הפורום, התגייס לתחנת רהט וקיבל את תעודת השוטר עם משימת חייו להיות השוטר הכי טוב שיש, ולהגן על אזרחי מדינת ישראל. בדרכי אביו הלוחם.

אוראל עם אביו נצ"מ איציק בזוקשווילי. צילום: פרטי

 אוראל ואביו היו החברים הכי טובים. "כמו אחים", מיטיב לספר בגעגוע אינסופי מכאיב לימים שהיו רק שלהם יחדיו עם התחביבים המשותפים, השיחות האישיות ובעיקר ההנאה של הרגע שלעולם לא יחזור - רק בחלומות של הלילה. "הפרש הגילאים שלנו היה עשרים שנה והרגשנו כמו אחים" סיפר ברגש. "היו לנו הרבה דברים משותפים ובילינו הרבה ביחד. הייתי משתף אותו בהכל והוא היה איש סוד שלי".

ספר לי על אותו יום נורא.

"לפני השבת השחורה הייתי בתהליך גיוס לכי"ל כימיקלים ועבדתי במועדון הפורום בתור מאבטח. במקביל גם עבדתי כגובה מס בהוצאה לפועל. יום לפני ה-7.10 סיימתי משמרת בפורום וחזרתי הביתה לישון. בשש וחצי החלו האזעקות וקיבלתי הודעה בוואטסאפ המשפחתי שאבא ואחותי ליאל יצאו לתחנת שגב שלום. ליאל העלתה תמונה שלהם נוסעים לתחנה של אבא ובדרך הם קיבלו דיווח שחברו של אבא ג'י-אר דוידוב נפצע והוא ידע שהוא נוסע לחלץ אותו. הוא עשה פרסה כדי לאסוף את אחד הקצינים ויחד כולם נסעו לכיוון רעים".

מתי ראית אותו פעם אחרונה?

"כמה ימים לפני בילינו יחד ב'דרים איילנד' והיה לנו מאוד כיף יחד. שם בעצם הייתה הפרידה שלי ממנו, כי לא יצא לי לדבר איתו מאז וגם באותה שבת שחורה זה לא קרה לצערי".

אוראל נזכר ביום שבו איבד את אביו. כמה שקשה לו להיזכר לאחור, הוא יודע שאבא שלו היה הכי גיבור, נחוש, מקצוען, אוהב והמפקד הכי טוב, כי הוא החליט בטיימינג המדויק של סיכון חיים – להשאיר את אחותו ליאל בתחנה באופקים ולא לקחת איתה למסע ההצלה. החלטה שהצילה את ליאל מלאבד את חייה. "אבא נכנס לקיבוץ רעים והרכב שבו נהג חטף טיל אר-פי-ג'י שבו הוא והנהג נהרגו במקום" מספר אוראל בכאבו. "בשעה אחת בצהריים התחלתי לקבל אין ספור הודעות לנייד מחברים ששאלו מה עם אבא ואם הוא בסדר. הרבה כבר ידעו שהוא נפגע ואני לא. התקשרתי לאחותי והיא ענתה לי בוכה, אמרה שאבא נפצע, אבל היא כבר ידעה שהוא נהרג ולא אמרה לי".

מה הרגשת בתוכך באותו זמן?

"שאין סיכוי שיקרה לאבא שלי משהו רע, כי הוא הכי חזק שיש. לא האמנתי לרגע. לקחתי את האקדח הפרטי שלי ושכפ"ץ ונסעתי לכיוון אופקים. בדרך לשם עצרו אותי במחסומים ואני שואל את השוטרים על אבא שלי, אם הם יודעים אם קרה לו משהו. הם הורידו את הראש ואמרו שהם לא יודעים. לפי זה הבנתי שמשהו לא בסדר והגעתי לתחנת אופקים. שם ראיתי את אחותי בוכה ושוטרים סביבה. ניגשתי לשאול מה קרה והיא אמרה שהיא יודעת רק שאבא נפצע. כולם כבר ידעו ואני עוד ביקשתי ממנה את הנשק שלה. אמרתי לה שאני נוסע להביא אותו, שהכל בסדר. נכנסתי לרכב ואז הגיע מהר קצין, לקח לי את המפתחות ואמר לי 'אתה לא נוסע''. נכנסו לתחנה בדיוק בזמן שנציגים הגיעו לבית של אמא לבשר את בשורת איוב, ואז היא צלצלה לליאל לספר לה שאבא נרצח. ליאל לא הפסיקה לבכות והחלה סערת רגשות והתפרצות זעם מצידי. משם נסענו הביתה למיתר להיות עם המשפחה".

אוראל עם אביו נצ"מ איציק בזוקשווילי. צילום: פרטי

בשבעה הבנת שאתה ממשיך דרכו?

"בדיוק. בשבעה הבנתי שאני רוצה להמשיך את דרכו של אבא והחלטתי להיות שוטר. רציתי להמשיך את מורשת חייו והדרך שלו למען המדינה. בצבא לא עשיתי שירות משמעותי, כי שירתי בפיקוד דרום כמש"ק משמעת, אבל מאוד רציתי לשרת במג"ב. בשבעה הבנתי שאני הולך להיות בדמות שאבא שהיה  - רודף את דרך הישר".

דיברת איתו בעבר על הרצון להיות שוטר?

"דיברנו חודש לפני כן. הוא שאל אותי 'למה לא תתגייס למשטרה?' אבל לא חשבתי על זה וזה לא היה בסדר עדיפות שלי. זוכר שעניתי לו שאני לא בטוח".

איך היה לחיות ולהיות הבן של אבא מפקד?

"מבחינה מקצועית תמיד הרגשנו את הנוכחות שלו בבית כאיש משטרה שנאמן לתפקיד. קצין בכיר אכפתי שכל הזמן היה נמצא בעבודה, חוזר מאוחר ונפגשים לרוב בסופי שבוע. מצד שני, אבא היה איש מצחיק ביותר עם חוש הומור גבוה. אדם חייכן, שמח וילדותי כשצריך. אי אפשר שלא לאהוב ולהעריץ אותו. גם אני אדם שמח ומצחיק כמוהו".

במה אתם דומים?

"ויזואלית אנחנו מאוד דומים, שתי טיפות מים. גם מאוד דומים בחוש הומור ובצחוקים שהיינו עושים יחד. היינו ועודנו אנשים שלא פוחדים מכלום, רק מאלוהים".

מה השתנה בך מאז מותו של אבא?

"הייתי בן אדם מאוד מופנם, כזה שלא מדבר הרבה ולא פתוח עם כל אחד. היו שחשבו שאני בן אדם עצבני בגלל זה. כועס. היום נכנסתי לדמות אחרת ולקחתי את עצמי צעד ענק קדימה ואני יותר פתוח לקחתי על עצמי את התפקיד של האבא בבית שמאחד ומלכד ולהכיל את כולם. מאוד נפתחתי".

על מה אתה כועס?

"כעס שלא הספקתי להיות עם אבא שלי לפני מותו. גם לא הייתי עם המשפחה בערב שמחת תורה - פספסתי הזדמנות להיות עם אבא. יש לי כעס גם על שהוא נרצח".

תספר לנו על תהליך האימונים לקראת הגיוס

""כשהתחלתי את תהליך הגיוס למשטרה שקלתי 126 קילו, ואז התחלתי תהליך אימונים אישיים אצל מאמנת הכושר איב ארמה, שנכנסה איתי יחד לתהליך ולקחה על עצמה את ההצלחה שלי. השלתי 18 קילוגרם בזכותה. היא דחפה אותי ואני חייב לה אין ספור תודות על כך".

אוראל והמאמנת כושר. צילום: פרטי

למה אתה הכי מתגעגע?

"לבילויים וליציאות שלי עם אבא יחד, לזמן איכות שלנו וליעוץ שלו בכל מה שהייתי צריך. זה חסר לי מאוד".

ומה החלומות שלך הלאה?

"החלומות שלי בראש ובראשונה הם לאחד את המשפחה שלי ולהיות כמו שאבא שלי היה מנהיג. בנוסף, אני שואף להיות שוטר בדיוק כמוהו מצטיין ולהגיע לקצונה ודרגות גבוהות".

אוראל עם אביו נצ"מ איציק בזוקשווילי. צילום: פרטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('45c6caec-d717-4838-a728-4ccb6a7642c8','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה