''אני מקווה שהמסורת של אבא בבאר שבע לא תיזרק לפח בעתיד''

$(function(){setImageBanner('91538209-45e0-451d-a9b5-d422ae9239d2','/dyncontent/2022/6/27/de782219-77bb-4e00-a3af-f42c8c294a32.jpg',14822,'דיזיין 722 אייטם',525,78,false,33920,'Image','');})

גל אופק, בנו של אחד מאנשי התרבות החשובים בעיר - פנחס אופק ז"ל, מספר בראיון לבאר שבע נט על החיים אחרי לכתו של אביו, על התגובות החמות שקיבל מתלמידיו במשך השנים וגם - למה החליט לערוך מופע לזכרו?

פנחס אופק. קרדיט - צילום פרטי

מהעיר באר שבע יצאו אין ספור אומנים ואנשי תרבות מוכשרים. זמרים, מלחינים, נגנים, מנצחים, ציירים, סופרים ופסלים. אך אם יש מישהו שמסמל יותר מכל את ההווי התרבותי בעיר הוא לא אחר מפנחס אופק. 

המורה המיתולוגי, שהביא לבאר שבע כמה טכניקות הוראה שטרם נראו בעיר, נתן לאלפי צעירים בעיר הזדמנות להשמיע את קולם. גם אם הם חשבו שאין להם את היכולת להשמיע אותו. אופק, אשר נולד בשנת 1937, היה מורה ומחנך למוסיקה בבתי הספר היסודיים "צאלים", "נטעים", "מענית", "ניצנים" ומשנת 1970 עבד בבית הספר התיכון מקיף א', בו שימש שנים רבות סגן מנהל ומרכז חינוך חברתי והקים את המגמה למוסיקה בית הספר. אופק אף היה ממקימי הקונסרבטוריון העירוני בבאר שבע.

במרץ 2020, אי שם בתחילת הקורונה, בגיל 82, הלך לעולמו מר פנחס אופק, והותיר אחריו המון מתושבי באר שבע כואבים על לכתו. מי שהיה יקיר העיר ואחד מאנשי התרבות המובילים בבירת הנגב נקבר כאשר בהלוויתו נוכחים 8 אנשים בלבד (עקב הגבלות הקורונה). 

כעת אנחנו נפגשים עם בנו של פנחס, גל, לשמוע ממנו על המורשת שהשאיר אחריו אביו וכיצד הוא מתכנן להנציח אותו בחודש הבא. גל אופק, מהנדס חשמל בעיסוקו, נשוי עם ארבעה ילדים. כל הארבעה מנגנים כמובן, כיאה לשורשים של סבם פנחס. הוא עצמו למד על בצעירותו לנגן על חליל צד, כאשר ילדתו הגדולה מנגנת גם היא על אותו הכלי - "יש לי עוד ילד שמנגן אקורדיון ואף זכה בתחרות "צלילי הנגב", ובנוסף עוד בן שמנגן תופים ועוד בת אחת שמנגנת בפסנתר''.

איך אתה מאז מותו של אביך?

''היה לי מאד עצוב. היינו הולכים אליו בכל יום שישי, והילדים מאד היו קשורים אליו וזה קשה לגמרי. הוא נפטר לפני שנתיים, ובלוויה אף אחד לא הגיע כי זה היה בשיא הקורונה. בשנים האחרונות הוא היה על כיסא גלגלים אבל תמיד צלול. כל הזמן הזה הוא לא הפסיק להרצות על מוזיקה בכל מיני חוגים ברחבי העיר. עם הכיסא גלגלים, הוא היה לוקח מונית ומרצה למי שרק אפשר. ועכשיו שאני מתעסק עם החומרים לקראת המופע שאנחנו מתכננים לו, אני מבין כמה הוא השאיר מאחוריו''.

המוזיקה תמיד הייתה חלק מההווי בבית?

''כמובן, תמיד. אבל לזכותו יאמר שהוא לא כפה עלינו להמשיך במוזיקה. אני איכשהו נשארתי עם החליל ועוד השתתפתי בכמה מופעים. אבל יש שוני בקשיחות, שבמשך השנים שמעתי מהתלמידים שעברו תחתיו דברים שונים, ומסתבר שהיה לו מין הומור ציני שאני לא הכרתי בבית".

איך בכלל התחיל הקשר של אבא עם מוזיקה?

"אבא באופן אישי תמיד היה מחובר למוזיקה מגיל צעיר. הוא נולד בפתח תקווה אבל גדל בכפר סבא ועוד שהיה בצופים הוא התחבר לזה. בהמשך הוא הגיע למדרשת שדה בוקר, על מנת ללמוד הוראת מוזיקה. הוא סיים את הלימודים ובשנת 1961 נשלח לבאר שבע. אמנם תחילה אמרו לו שזה יהיה זמני, אבל הוא התאהב בעיר. האמת שגם את אמא שלי הוא הכיר במדרשה למורים ויחד הם עברו להתגורר בשכונה ד'''. 

פנחס אופק צילום פרטי מה גרם לו כל כך לרצות לפתח את הנושא הזה כאן בבאר שבע?

"כשהוא התחיל לעבוד פה, היו לו מקהלות ענקיות של עשרות תלמידים וככה הוא התחיל פה בעיר. וזה מאד שונה מהיום – שבוחרים את המצטיינים בלבד. הוא בגישה שלו החליט שכולם שרים ומנגנים. וגם במקיף א' כולם היו צריכים לעבור את זה. אני שומע לפעמים סיפורים מאנשים שניסו לזייף בכוונה, והוא היה מתעקש לקחת אותם. ומלבד שנה שבה טסנו למקסיקו סיטי על מנת לעשות הפקות במקסיקו, הוא תמיד רצה לחיות פה במוכר ובאהוב – בבאר שבע. ולמרות שהוא גדל במרכז, הוא אהב את העיר הזאת בכל גופו. ואתה אומר – ''מה היה ב-1961 בבאר שבע ומה ההיגיון להישאר פה''. אבל הוא נשאר ולא תכנן לעזוב".

איזה תגובות קיבלת לאחר פטירתו?

''בגלל הסגר שהיה בזמנו, אז פנים אל מול פנים ברור שהיה לי חסר לקבל את ההכרה על מותו של אבא. שמישהו יבוא ויגיד כמה זה כואב שהוא נפטר. אז אמנם ברשתות החברתיות כן התייחסו לזה ואפילו במספר קבוצות על היסטוריית העיר העלו את התמונה שלו והמון אנשים הגיבו, וזה הראה לי כמה פועלו השפיע פה על אנשים. התגובות מאד חמות כמובן – אלו שלמדו תחתיו טוענים שהוא שינה להם את החיים והתגובות באמת טובות וחמות''.

יכול להיות שהעיר לא פעלה מספיק להנציח אותו?

"הוא קיבל יקיר העיר וזה כבוד ענק. אבל אני הייתי שמח לראות איך ממשיכים את דרכו: במשך 30 שנה הוא היה עושה אופרות ואמנם גילה בלאיש במקיף א' המשיכה את זה. אבל מדאיג אותי מה יהיה בהמשך. אני מקווה שהמסורת של אבא בבאר שבע לא תיזרק לפח בעתיד".

	 "אהב את העיר הזאת בכל גופו", פנחס אופק (עומד מאחורה בצד שמאל). קרדיט - צילום פרטי

ועכשיו המופע הקרוב יעשה עימו חסד לדעתך?

''אז המופע הקרוב עומד להתקיים ב-11.3. וחשבנו איך נעשה אירוע שאבא יאהב, אז הצלחנו להביא את הסינפונייטה באר שבע. ועל המופע ינצח וינחה בוגר שלו שהיה מאד אהוב עליו – ניר ברנט. יהיה קטעים ספציפיים של בוגרים וותיקים שלו, כאשר גייסנו לצורך כך שני סבבים של נגינה. ואני מקווה שנוכל להראות מהו פועלו של אבא, ועד כמה הוא השפיע על התרבות פה בעיר. לצורך המופע מצאנו קטעי וידאו שלו מלפני 30 שנה, שמראים עד כמה הוא אהב את מה שהוא עושה, ועד כמה זה היה חשוב לו. אז אנחנו עושים מופע שהוא ללא עלות, אך אני אשמח שאנשים ישריינו מקום לצורך המופע. הכנו גם ספרון קצר שיאגד את כל החוכמות שלו, והגיגים ממוחו המוזיקלי. ויצא שיש כמעט 30 עמודים שייתנו טעימה קטנה מהאופי והאישיות של אבא". 

אנחנו נראה עוד פנחס אופק כזה בעתיד? או שזה דור הולך ונעלם?

"הרעיון בכך שהטכנולוגיה מתקדמת, הוא שבתיאוריה אתה יכול להרים פרויקטים יותר בקלות. אך בפועל אתה לא רואה מופעים שבהם מנגנים ושרים לייב. ואבא מבחינתו ראה מעבר – הוא תמיד רצה שהכל יהיה במופע חי, כי בסופו של דבר המטרה היא שאותו תלמיד יידע מה לעשות. ולא רואים את זה הרבה עכשיו. ובגלל זה ההערכה כלפיו רק עולה עוד יותר".

" תמיד רצה שהכל יהיה במופע חי". קרדיט - צילום פרטי

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('c748fc4c-d062-4dae-b1d5-9b28b09af416','/dyncontent/2022/6/22/2fff39e7-059a-4bb4-9681-550c4b075940.gif',14806,'סמי 722 אייטם ת',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה