1. "עשרת ימי תשובה" הם כינוי לתקופת הזמן שבין ראש השנה ליום הכיפורים. היום הראשון בעשרת ימי תשובה הוא  ראש השנה, היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום כיפור עצמו, המתקיים בי' בתשרי. ימים אלו מוקדשים לעשיית תשובה ולבקשת סליחה איש מרעהו.

2. שמם של ימים אלו מורה עליהם שהם מיוחדים לתשובה. אמנם התשובה לא מתוחמת בזמן והיא טובה בכל עת, אלא שימים אלו הם ימים שטובים לה במיוחד. כפי שדרשו חז"ל את מאמרו של ישעיהו: "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב" – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת".

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d7cfe3f7-20e1-4557-83e4-9c2fceec69ee','/dyncontent/2019/10/30/afb90ea0-5efa-4e71-9c01-c6a6bc6ca808.jpg',9306,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('d7cfe3f7-20e1-4557-83e4-9c2fceec69ee','/dyncontent/2019/10/31/a3915a77-faec-4211-b084-13444de9fa46.jpg',9324,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('d7cfe3f7-20e1-4557-83e4-9c2fceec69ee','/dyncontent/2019/10/31/70ead589-153c-4638-8dbb-181f7c958054.jpg',9314,'',510,80,true);},15]]);

3. מצוות עשה מן התורה לשוב בתשובה לפני יום הכיפורים, שעליו נאמר: "לפני ה' תטהרו". בשולחן ערוך נאמר: "על האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים, וירבה בתורה ובמצוות ובצדקה וימעט בעסקיו".

4. שערי תשובה לעולם לא ננעלים שכן הגישה היהודית שואפת שיתמו חטאים מן הארץ- חטאים ולא חוטאים. ביטוי לגישה הזו ניתן למצוא בתלמוד הירושלמי:

"שאלו לחכמה, חוטא מהו עונשו? אמרה להם: 'חטאים תרדף רעה' (משלי יג כא); שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להם: 'הנפש החוטאת היא תמות' (יחזקאל יח ד); שאלו לתורה חוטא מהו עונשו? אמרה להם: יביא אשם ויתכפר; שאלו להקב"ה: חוטא מהו עונשו? אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב (תהלים כה ח): 'טוב וישר ה', על כן יורה חטאים בדרך' - יורה לחטאים לעשות תשובה".

5. בעשרת ימי תשובה משתנה החתימה של כמה ברכות בתפילת העמידה ונוספים לה קטעי בקשות מיוחדים.

4 תוספות בתפילה:

"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים" – לפני חתימת הברכה הראשונה.

"מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים" – לפני חתימת הברכה השניה.

"וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" – לפני חתימת ברכת "מודים".

"בספר חיים ברכה ושלום, ניזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום" – לפני חתימת ברכת "שים שלום".

2 שינויים בחתימת ברכות:

"המלך הקדוש" במקום "הקל הקדוש".

"המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".

בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדיש.

שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעלא ולעלא'במקום 'לעלא', הנאמר כל השנה.

מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה.

6. אחרי תפילת שחרית ומנחה מוסיפים את תפילת "אבינו מלכנו" שגם היא עיקרה תחנונים ובקשות.

7. ימים אלו עיקרם בחזרה בתשובה על מצוות שבין אדם לחברו. בשולחן ערוך מצוין כי "ביותר צריך האדם לתקן דברים שבינו לבין חברו, אשר עליהם אין כפרה עד אשר יחזיר את הגזל ויפייסו וימחל לו".

8. "ראוי לאדם שיתנהג בימים אלו גם בחומרות שאין הוא נוהג בהם כל השנה. כי גם אנו מבקשים מה' יתברך שינהג עימנו בחסידות".

9. יש נוהגים לומר בברכת המזון בימים אלו "הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה".

10. יש נוהגים לבנות את הסוכה ולקנות ארבע מינים בעשרת ימי תשובה, כדי שמצווה זו תצטרף לזכויותיהם.