מועצה חדשה בעיות ישנות: מדוע ב"ש טובעת בזבל?

$(function(){setImageBanner('79107325-cb3a-465d-b8fe-c167fb73d5a1','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})

לכלוך, פסולת וזוהמה: במשך שנים רבות סובלות השכונות הוותיקות בעיר מלכלוך רב בשטחן, זאת מבלי שמצליחה העירייה למגר את התופעה. אז מהם הגורמים המרכזיים לה? ואיך מתמודדים עם הבעיה?

המכוניות שמנקות את הכבישים בעיר העתיקה. תוכן גולשים, שימוש לפי סעיף 27 א בחוק זכויות היוצרים

חג הפסח מתקרב ותושבי העיר עמלים במרץ על נקיון בתיהם מה שכולל בין היתר גם השלכת חפצים ופסולת בסמוך למתקני האשפה. הדבר יוצר לכלוך רב ברחובות העיר, אך נדמה שאין מדובר רק על בעיה נקודתית בחג הפסח, שכן ב"ש סובלת בשנים האחרונות מבעיה גדולה של לכלוך המצוי בכל פינה לאורך רחובות העיר, בעיה שמאפיינת בעיקר את השכונות הוותיקות והחלשות.

מועצת העיר הנכנסת הושבעה ממש לאחרונה והיא עומדת אל מול אתגרים ובעיות אין ספור מולם יהיה עליה להתמודד במהלך כהונתה הקרובה. אחת מהבעיות המהותיות ביותר אותה מרגישים היטב התושבים כשהם מסיירים ברחבי העיר הינה בעיית הלכלוך הרב המצוי ברחובות, בעיה ממנה סובלים בעיקר בשכונות הוותיקות: בקבוקים, ניירות, שקיות, זבל הזרוק לצד פחים וליכלוך שנשפך מפחי אשפה שבורים הגדושים באשפה ומדיפים ריח רע, צואת בעלי חיים במדרכות ובפארקים- זו רק רשימה חלקית של מפגעי הסביבה השונים מהם סובלים תושבי העיר במרוצת השנים.

לזבל הזרוק ברחובות העיר השפעה דרמטית על חיי התושבים. הזבל הזרוק יוצר סירחון ומושך אליו זבובים, יתושים, חתולי רחוב, מה שבתורו פוגע קשות בנראות השכונות, באיכות חייהם של התושבים בשכונות שנאלצים לחיות בין ערימות הזבל המצחין ופוגע גם בערך הנכסים בשכונות המלוכלכות. את התופעה והיקפה סקרנו בהרחבה באתר שלנו בשלל כתבות שנערכו בנושא במרוצת השנים, ולמרות הכל נדמה שהמועצות מתחלפות אך הבעיה נותרת בעינה.

אחד הגורמים המרכזיים לבעיה הינו היעדר תקציבים. בשנים האחרונות, באר שבע גדלה בקצב מסחרר מבחינה גיאוגרפית ונבנות בה שלל שכונות חדשות (הפארק, כלניות, סיגליות והתרחבות שכונת רמות). לאור זאת היה מצופה שגם תקציב אגף איכות הסביבה יגדל בהתאם, אך בפועל קורה בדיוק ההפך: העיר ממשיכה לגדול בעוד תקציב האגף לאיכות הסביבה קטן, מה שבתורו לא באמת מאפשר לתת שירותי תברואה נאותים.

אך נדמה שמלבד מחסור בתקציבים, ישנם גורמים נוספים לבעיה המורכבת והסבוכה שנדמה שהעירייה מתקשה להתמודד עימה ורק מחריפה עם הזמן. על כן החלטנו לנסות ולהבין מהם אותם הגורמים לבעיית הלכלוך האקוטית ברחובות ולשם כך פנינו אל שני פעילות איכות סביבה מוכרות ומוערכות בעיר ב"ש: מזל טהר, שהתמודדה למועצת העיר מטעם סיעת קהילה בבחירות האחרונות, סיעה אשר חרטה על דגלה את שיפור איכות הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים בעיר ב"ש ושיר שפרן, פעילה סביבתית שיזמה שלל יוזמות שנועדו לשפר את איכות הסביבה ברמה המקומית וברמה הארצית.

רחוב שמריהו לוין, תמונות מתאריך 25.3. קרדיט ליזה שבתאי

תלונות חסר, שפ"פים ומחסור באכיפה 

אחת מן הטענות הרווחות היא שהעירייה משקיעה מאמץ בניקיון הרחובות המרכזיים בעיר והשכונות החזקות ומנגד מזניחה את השכונות הוותיקות. לדעת שיר ומזל ישנם שני גורמים מרכזיים לכך. 

הגורם הראשון הינו תלונות חסר של הציבור בשכונות החלשות, כפי שמסבירה שיר: "מניסיוני, בכל פעם שנתקלתי בפסולת בסביבת מגוריי דיווחתי למוקד העירוני ולזכותם יאמר שזה תמיד טופל במיידי. הרבה אנשים רואים זבל ולא חושבים לחייג 106 או לדווח באתר העירייה, ובשכונות הוותיקות יש הרבה פחות דיווחים מאשר בשכונות החדשות".

מעבר לכך, טוענת שיר כי בשכונות הוותיקות לרוב התושבים אינם מאוגדים ועל כן פחות יכולים להפעיל לחץ ציבורי בנושא: "בשכונות החדשות הרבה פעמים יש ועד שכונה חזק שלוחץ על העירייה לנקות יותר ולעשות מבצעי אכיפה בנושאי ניקיון ואיסוף צואת כלבים, ומעבר לכך לטעמי העירייה משקיעה יותר בשכונות החדשות לאור העובדה שבהן תשלומי הארנונה גבוהים יותר".

מלבד כל אלה ישנה בעיה נוספת שגורמת לשטחים ציבוריים הנמצאים בחזיתות של בניינים בשכונות הוותיקות לא להיות מטופלים ע"י העירייה ולהפוך למלוכלכים במיוחד כפי שמסבירה שיר: "השפ"פים-שטח פרטי פתוח, אלו חצרות בתים משותפים, ולמעשה מדובר בשטחים שנופלים בין הכיסאות: הם לא באחריות העירייה, אבל נמצאים בחזית בניינים ממש בסמוך לרחובות, כך שהלכלוך שמצטבר בהם מפריע לציבור הרחב ולא רק למי שגר בבניין. לעיתים ניתן לראות שבשטחים האלה אדם אחד יוצר מזבלה קטנה ואז מי שרואה את זה מוסיף עוד קצת זבל, בא אדם שלישי שמערים עוד קצת וכך נוצרית ערימה גדולה שהופכת למפגע סביבתי בלתי נסבל".

אך מדוע לא מנקים התושבים את השטחים הללו? מזל מצידה מסבירה: "השפ"פים- שטחים פרטיים רחבים של דונמים שנמצאים בסמוך למדרכות ובחזית הרחובות בשכונות הוותיקות, נמצאים תחת אחריות של תושבי אותם הבניינים, אך הם לרוב לא מטופלים על ידם ממספר סיבות: חלק מן השיכונים הללו ריקים, חלקם שייכים לבעלי בתים מהמרכז, חלקם שייכים לדירות עמידר ולנתמכי רווחה ואין שם וועד, מה שבתורו יוצר מצב של הזנחת השטח הפרטי שנמצא באחריות הבניין".

מזל: "העירייה לא מנקה את הזבל שכן הוא נזרק בשטחים הפרטיים אך מצד שני לא קונסים את המלכלכים, כלומר לא עושים דבר בכדי למגר את התופעה ואכן כך זה נראה".

ולמרות המצב הבעייתי נדמה שיש מה לעשות והעירייה יכולה בכל זאת לטפל באותם השטחים שאינם בתחום אחריותה. מזל מסבירה: "על העירייה לקחת אחריות על אותם שטחים פרטיים שגובלים בחזית של רחובות במטרה לשנות את הנראות שלהם, זאת בשיתוף פעולה מלא עם התושבים. דבר שכזה נעשה בצורה מוצלחת בדרך מצדה. בנוסף, ניתן לקחת כמה רחובות בייחוד כאלה שבהם השטחים הפרטיים פונים לחזית הרחוב ולהתחיל לטפל בהם, כאשר הטיפול צריך לכלול קנסות והוצאת צווי ניקיון (לעירייה אפשרות להפעיל צו ניקוי שיאפשר לה לנקות שטחים פרטיים ולחייב את התושבים על פי חוק בגין הוצאות הניקיון)".

כיום לדעת רבים קיים מחסור באכיפה, מה שמביא בתורו לחוסר הרתעה: "קיים מחסור בפקחי ניקיון של העירייה", מעידה שיר. לדעת רבים מן התושבים, רק חינוך אנשים בדרך הקשה בדמות אכיפה מוגברת והטלת קנסות כבדים בגין הנזק הסביבתי לו גורמים המלכלכים תרתיע האנשים מלהשליך פסולת ברחובות ותביא לשינוי המצב.

רחוב וייצמן, תמונות מה-24.3. קרדיט ליזה שבתאי

גם לתושבים יש אחריות למצב

מזל ושיר טוענות כי למרות שעיריית ב"ש היא זו שאמורה לטפל בבעיה ולאכוף את ניקיון השכונות, גם לתושבים יש אחריות מסויימת למצב שנוצר. שיר טוענת כי: "כמו בהרבה סוגיות אחרות, יש כאן שילוב של אחריות העירייה ואחריות התושבים. אני חושבת שאפשר לחלק את תושבי העיר ל-3 סוגים: ישנם תושבים שגם אם יראו פח אשפה מתחת לאף עדיין ישליכו אשפה על רצפה, יש תושבים שיחזיקו זבל ביד קילומטר ובחיים לא יעלה על דעתם לזרוק ברחוב ויש את כל התושבים באמצע".

"לדעתי הרבה פעמים יש נטייה לחשוב רק על האנשים שהכי מזבלים, ולא מספיק על אוכלוסיית האמצע שכן ניתן להשפיע עליה. לדוגמה באמצעות פריסת יותר פחי אשפה בעיר, ובפרט בשכונות הוותיקות. לעיתים אני מוצאת את עצמי הולכת ברחובות העיר דקות ארוכות עם זבל ביד עד שאני מוצאת פח בו אוכל להשליך את הפסולת. תושבים רבים מתייאשים במהלך החיפוש הזה ופשוט משליכים את הפסולת ארצה".

בהקשר הזה מסבירה שיר כי גם פה יש לעירייה אחריות מסויימת: "לעיתים אנשים כן זורקים את הפסולת לפח אבל ישנם פחי אשפה פתוחים ללא מכסים וזבל יכול בקלות לעוף ברוח, או שחתולי רחוב מוציאים אותו החוצה. רק לפני מספר ימים ראיתי עורב מוציא שקית נייר מפח הזבל ואוכל את שקית הנייר למול עיניי. מה שכן, לאחרונה העירייה הציבה ברחובות יותר פחים מהסוג הסגור, מגמה מבורכת שצריכים להמשיך".

מזל טהר טוענת בנוסף כי קיימת תופעה נוספת המאפיינת את השכונות הוותיקות התורמת להיותן מלוכלכות והינה באחריות התושבים: "בשכונות הוותיקות אנשים משליכים פסולת מחלון ביתם החוצה ואין לזה הצדקה שכן יש מלא פחים בכל מקום, אך העירייה לא נותנת קנסות למשפחות הללו מה שיוצר מצב שאין הן מורתעות לעשות כן. אני בעצמי התמודדתי עם כמה משפחות כאלה".

המנקים לא מנקים כמו שצריך

תפקידה של מחלקת הניקיון בעיריית באר שבע הינו מתן שירותי ניקיון ברחבי העיר. שירות הניקיון אמור לכלול בין היתר פינוי עגלות/מכולות אשפה, פינוי גזם וטיאוט רחובות (טאטוא רחובות ידני וטאטוא מכני), פינוי אשפה ביתית באמצעות כלי אצירה שונים (עגלות, מכולות ודחסנים), פינוי גזם וגרוטאות קלות והפעלת ציוד מכני הנדסי (טרקטור לפינוי פסולת גושית ובניין ויישור שטחים).

כזכור, תקציב ניקוי הרחובות שאושר לשנת 2023 עמד על 44 מיליון שקלים, סכום כמעט זהה ל-2022, אולם תקציב טיאוט הרחובות המכני הוכפל בעוד תקציב ניקיון הרחובות הידני ירד, אך האם ניקיון מכני הינו יעיל יותר?.

דודו דורפמן, תושב העיר שתיעד את המנקים לפני מספר ימים בשעת ניקיון, טוען כי בפועל המנקים לא עושים את עבודתם נאמנה ומוסיף כי שיטת הטיאטוא המכנית שמתבססת על מכונות טיטוא לבדה אינה מספיקה: "עיריית באר שבע הגיעה לי עד כאן. תרבות התיעוד שבה אחד מנקה אחד עומד מסתכל ואחד מתעד לא מקובלת עלי, תרבות הכסת"ח שבה עובד בכיר מכסה על עובד זוטר יותר לא מקובל יותר – די! המטאטאים המכניים מטיילים על הכביש והמדרכות נותרות מלוכלכות, כאשר נער עם שקית מסתובב ומרים אשפה אבל מטאטא ויעה אין לו אז רק מה שגדול הוא לוקח".

מזל גם היא מדגישה כי הרחובות שבהם יש מנקים, לא תמיד נקיות: "הטענה הרווחת היא שהעיר גדולה ואי אפשר לנקות מבוקר עד ערב את הרחובות, אך גם ברחובות בהם המנקים כן נמצאים הרחובות רחוקים מלהיות נקיים, ובעיר העתיקה רואים גם את הרכבים עם הנגרר שמנקים והם נוסעים הלוך ושוב מספר לא מבוטל של ק"מ, אך בפועל לא אוספים שום זבל והעגלות שלהם ריקות, לכן לטעמי נדרש פיקוח על המנקים".

רחוב הרצל, תחנה מרכזית, בסמוך לקניון עזריאלי. תמונות מתאריך 3.3.24. קרדיט ליזה שבתאי

הכל מתחיל ונגמר בחינוך

ואולי בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בחינוך? שכן לא משנה כמה פחים יוצבו, בסופו של דבר אם תושבים לא יהיו בעלי מודעות לחשיבות זריקת הזבל בתוך הפחים ולא בסמוך אליהם כמו שקורה לא מעט כיום, כנראה שהצבת הפחים לא תועיל. וגם אם תתאמץ העירייה לנקות את כל הזבל ברחובות, סביר שהמצב יחזור לקדמותו מהר מאוד שכן יש גבול עד כמה יוכל מספר מוגבל של עובדי ניקיון לנקות כמות אינסופית של אשפה שלא מפסיקה להיערם גם במקומות בהם יש פחים.

על כן נדמה כי רק שינוי התפיסה שייתכן וקיימת בקרב התושבים לפיה 'אנחנו משלמים ארנונה אז שינקו אחרינו', זאת באמצעות חינוך בביה"ס עוד מגיל צעיר: לכבד ולשמור את הסביבה ולימוד נושא הניקיון הסביבתי, תביא לפתרון הבעיה מן השורש באופן מלא.

שיר מדגישה כי בכל הקשור לחינוך: "ניתן לראות שבחלק מבתי הספר בעיר החצרות מתוקתקות ונקיות ובחלק מבתי הספר החצרות מוזנחות ומלאות פסולת. כשתלמיד גדל ומתרגל לכך שתמיד יש פסולת סביבו הוא מפתח גישה של "אין מה לעשות לגבי זה", "זה בחיים לא ישתנה", למרות שזה לא נכון ובהחלט יש מה לעשות. וגם במקומות שבהם כן נקי - מרגילים אותנו שזה בסדר ללכלך, כי תמיד יבוא מנקה אחרינו".

נדמה שגם בעירייה מבינים ששיתוף הפעולה מצד התושבים הינו קריטי למען עיר נקייה, ובכדי להשיג שיתוף פעולה גדול יותר מצד הציבור, פירסמה העירייה לפני כשנה חוברת שנשלחה לבתי התושבים שכותרתה ''זה לא יצליח בלעדיכם'', שכללה הסבר מפורט לגבי פינוי האשפה בעיר ושמירה על כללי ניקיון במרחב הציבורי (לקריאת החוברת).

בכדי לקבל מעט יותר תשובות אודות תופעת לכלוך העיר והגורמים לה, פנינו בנושא לשמעון טובול המחזיק את תיק איכות הסביבה מזה חמש שנים, אשר יחזיק בו גם בחמש השנים הבאות, אך טובול היפנה אותנו לקבל את תגובת העירייה, שמצידה העדיפה שלא להתייחס לתופעה ולגורמים לה אלא רק למקרים נקודתיים כאלה ואחרים. פנינו בנושא גם אל אריק יעקב, מנהל האגף לאיכות הסביבה, אך תגובתו טרם התקבלה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('0c046925-6961-40ff-9dd6-d65320bca0c0','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה