אביו של שחף קרייף שנרצח בזיקים מספר על יום הולדתו ה-18 בלעדיו: "פשוט התמוטטנו"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('56795a7e-3edc-4b57-8f38-97d39820e2b7','/dyncontent/2024/5/15/d6389806-f1d7-4681-a9a7-852bffff00f1.jpg',17891,'אלקטרה 0524 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('56795a7e-3edc-4b57-8f38-97d39820e2b7','/dyncontent/2024/5/1/b7c969b2-484f-4331-bd04-bd9ead8fafb4.gif',17822,'סמי 0524 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('56795a7e-3edc-4b57-8f38-97d39820e2b7','/dyncontent/2024/5/6/5a911776-e691-4112-b485-28aa508cfd19.jpg',17855,'טכנולוגית 0523 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7]]);})

מעל 100 ימים של עצב וגעגוע עברו על משפחת קרייף ממושב גילת מאז שהבן האהוב שחף נרצח טרם מלאו לו 18. שחף נרצח בשבת השחורה על ידי מחבלים נתעבים ב7.10, בזמן שהיה עם חברים וזוגתו בחוף זיקים שכה אהב לשהות שם. להורים שלומי וריטה קשה להמשיך את שגרת חייהם בלעדי בנם. שלומי אביו של שחף מספר על בן שהיה תוסס ומלא בשמחת חיים, אוהב סוסים מושבע עם חווה משל עצמו שבה היה מטפל בדאגה ומביא כל מי שחלם לרכב על סוס, ותמיד מלא נתינה ורגישות כלפי האחר החלש. מאז מותו, אין להם לילה ללא בכי ואין יום שעובר בלי געגוע שמפלח את הלב.

  שחף קרייף ז"ל. צילום: פרטי

אבא שלומי עוד מחכה שבנו שחף יכנס בדלת ויגיד להם שהכל באמת היה חלום בלהות, שבנו שחף תכף יכנס בדלת עם שמחת החיים ופרץ החיים הטמון שבו. "לא מעכל שבוע שהוא לא כאן, אז מאה ימים?" שואל שלומי בקול חנוך מדמעות. "לא מאמין שזה אמיתי בכלל. רשמתי בפייסבוק שאני חושב שזה חלום וביקשתי מכולם שיגידו לי שזה חלום והוא לא מת".

איך החיים שלכם השתנו מאז אותו יום נורא?

"החיים שלנו גמורים, החיים לא שווים. זה ילד שהיה צמוד אליי כל הזמן. אין חשק לעבוד או לזוז. המוות של שחף הגיע בפתאומיות והבכי מגיע כל פעם כשאנחנו חושבים מה אנחנו שווים בכלל? על מה אנחנו רצים כל יום?. אפילו שהייתי צריך לזהות את גופתו, ואני זה שקברתי אותו, אני עוד מצפה שידפוק בדלת ויכנס. מחכה אפילו שיגיע אליי לחלומות, כי הוא פשוט נעלם".

איך אתם שורדים כל יום מחדש?

"אשתי ריטה לא ישנה בלילות. תמיד מעירה אותי ויחד אנחנו בוכים ומתגעגעים. ביום הולדת שלו קמנו ונחנקנו, כי תמיד בימי הולדת של הילדים אנחנו מתעוררים וישר כותבים ברכות, ופתאום זה לא קורה. קטסטרופה שאי אפשר לרשום לו, פשוט התמוטטנו".

לסיפור חייו ומותו של שחף יש מקריות בלית מוסברת ומיסטית בכל הנוגע לספרה שבע. מסתבר שהוא נולד בתאריך ב7.1, ביום שבת, שהיא היום השביעי בשבוע, בשעה שבע בבוקר. בשבת השחורה ה7.10 הוא נרצח בבוקר כשהיה בן 17 בלבד. "הוא נולד בשבת ביום שבו סבא שלו ז"ל נולד" משתף שלומי "ולכן היה קרוי על שמו. אפילו הילדה שלי חלמה שהיא פוגשת את שחף בבניין בקומה השביעית".

מה היא חלמה?

"ביום הולדת האחרונה של שחף ב7.1 שבו היה אמור לחגוג 18, הגענו עם 600 חברים של שחף לקבר בבית העלמין. כל החברים הקריאו הספדים מאוד מרגשים. משם עשינו צעדה לחווה שקרויה על שמו, היכן שטיפל וטיפח את הסוסים שלו באהבה גדולה. בת של האחיינית שלי באה אליי וסיפרה שהיא חלמה על בניין שבו היו אנשים שנהרגו בפיגועים ושלומי ישב בקומה השביעית עם חמי וחמתי. היא ראתה אותו והוא ניגש אליה. אמר לה 'תעשי לי טובה, רק בבקשה תגידי לאבא שיפסיק לדאוג ושלא יהיה עצוב, כי זה קשה לי. בבקשה תגידי לו שיפסיק, הכל טוב אצלי'. היא אמרה לו בחלום שיחזור לחוף זיקים והוא אמר שלעולם לא יחזור לשם. תמיד אהבתי להיות שם ואני לא רוצה לחזור".

מסר מפעים לב

"שחף גדל על חוף זיקים, תמיד היה הולך רק לחוף הזה. הוא לא מכיר חוף אחר. פעם הוא פגש נער שהיה צריך לחגוג בר מצווה והוא דאג שיחגגו לו בחוף עם הסוסים והאופנועים שלו, העיקר לשמח את הילד. הבחירה שלו הייתה תמיד לגרום אושר לאחר".

  שחף קרייף ז"ל. צילום: פרטי

 שלומי ושחף קרייף בצעירותם. צילום: פרטי

שלומי מספר על שחף שהיה הילד הקטן בבית (הקטן מבין ארבעה אחים ואחות), אבל החכם מכולם. זה שניווט את המשפחה, שהרגיע בכל ריב, מתווך ומגשר ברגעי ויכוח משפחתיים שגרתיים. "גם אם הייתי מתווכח עם אחד הילדים הוא היה נותן לי בראש" מספר שלומי בכאבו. "זה ילד שעושה לי בית ספר ומלמד אותי איך להתנהג. פעם הוא הביא נער סורר לחווה וביקשתי ממנו שיתרחק ממנו כדי שלא יגרום לבעיות, אבל שחף לא הסכים וסיפר לי שיש לו אמא חד הורית. ממש לקח אותי לשיחה ושאל אותי 'למה הורים חושבים מיד שאנחנו נלך לכיוון הלא טוב, אני רוצה להביא אותו לדרך הישר כי אמא שלו ביקשה שאעזור לו להתאקלם. נתתי לו לשטוף אורוות וסוסים וזה עושה לו טוב". אי אפשר היה לסרב לו. כבר בגיל עשר הוא רשם פוסט למה לא טוב לעשות חרם על ילדים ושתמיד צריך לעזור לילד במצוקה. רק בן עשר והיה אכפת לו. כל החברים שלו היו מגיעים לחווה שלו מאז שהיינו גרים בשכונה גימל בבאר שבע. שחף נולד עם סוסים. אהב מאוד את האחיינים שלו, לוקח ומחזיר מבית הספר ודואג להם. עכשיו אני לא מפסיק לפנק אותם, כי ידעתי כמה הוא אהב אותם.".

שתף אותנו מה היה לילה קודם שבת השחורה

"יום שישי ישב איתנו בסוכה, בירך כתמיד  בקידוש ואכלנו יחד. הוא לא אמר לי שהוא נוסע לחוף זיקים. בבוקר באנו לצאת להליכה ואז התחילו להישמע האזעקות וראינו שכל השמים זיקוקים. ריטה רצה להעיר את הילדים כדי שניכנס לממ"ד והבחינה ששחף לא ישן במיטה שלו. אחרי רבע שעה החברים שלו צלצלו אלינו ואמרו שלא ניבהל, אבל שחף עם חברים בחוף זיקים, שיש שם בלגן ולכן החיילים הכניסו אותו ואת כולם לשירותים בחוף".

נבהלתם?

"בהתחלה לא, כי הבנו שכל הבלגן קורה בבארי בעוטף ואין קשר לחוף. אבל אז הקשר עם שחף נעלם. הוא לא צלצל אלינו, רק שלח לחברים שלו סרטונים של הירי והפחד ואמר שחיילים מאבטחים אותם. החברים צלצלו אלינו וביקשו שלא ניבהל, כי הוא מאובטח. לא חששנו לרגע".

מתי כן התחלתם להילחץ?

"שנעלם הקשר. התחלתי לדמיין ששחף קורא לי לעזרה כי הוא פצוע ואמרתי שאני נוסע אליו. כולם ניסו לעצור אותי, אבל הבן שלי הגדול הצטרף כי הוא ראה שאני לא מוותר. הרגשתי רע, עלינו לטנדר שלי ונסענו דרך השטח כדי שא יעצרו אותי. מצומת יכיני  עד יד מרדכי ראינו מלא גופות ואנשים שרופים, אבל לא ראיתי כלום בעיניים, רק את שחף. ראינו גופות של מחבלים ירויים ומפורקים עד שהגענו לשירותים בחוף. צערתי שחף שחף עד שנכנסו לשירותים שבו ששחף היה וישר זיהיתי את הסיגריה האלקטרונית שלו ואת הדם שלו זיהיתי, כי ידעתי איפה עמד. הרגשתי אותו. משם נסענו לבית חולים ברזילאי לחפש אותו כדי לדעת אם הוא פצוע או חטוף. בדרך שוטרים כיוונו אלינו רובים לראש כי חששו שאנחנו מחבלים בגלל הטנדר שלי שהיה דומה לטנדר של המחבלים. באנו לבית החולים ואמרו לנו תבדקו בחדרים כי אין עדיין רשימת שמות. חיפשנו מיטה מיטה עד לחדר מתים, שגם שם לא מצאנו אותו. בסוף חיכינו בבית ואחרי חמישה ימים הודיעו לנו שהוא נרצח".

 שחף קרייף עם הסוס שאהב. צילום: פרטי

ביום שני לתחילת המלחמה 'חרבות הברזל', חמאס פרסם סרטון של הנעשה בשטח ושלומי זיהה ישר את הידיים והרגליים של הבן שלו, גם ללא הפנים. הוא היה מספיק קרוב אליו כדי שיזהה את מבנה ידו של בנו שכה חולם ללטף. "ירו לשחף בראש וגם הנייד שלו היה עם חור קליע" מספר שלומי בעצב. "לא פתחתי ולא אפתח עד היום את הנייד שלו כדי לשמור לו על הפרטיות. מספיק מה שראיתי".

מה סיפרו לך שקרה באותו יום

"הם שתו בלילה והיו חברים שיצאו מהחוף שעה לפני חדירת המחבלים. שחף החליט להישאר כדי לנסוע בבטחה מאחר והיה נהג חדש. היה תמיד ממושמע בכביש, אחרת היה מניע ובורח משם. כשאנחנו הגענו מצאנו את הרכב שלו שלא נפגע, ובסוף המשטרה הביאה את הרכב ירוי כולו, כי זה קרה בטח אחרי שיצאנו והגיעו מחבלים. גם אם אני הייתי נשאר שם בטח הייתי נתקל במחבלים. מזל גדול".

הייתם אבא ובן שתמיד יחד

"שחף היה מאוד קשור אליי ואני אליו, 24 שעות יחד. כשהיה תינוק הייתי מאכיל ומחליף לו חתולים ותמיד איתי בעגלה. הוא גדל להיות ילד שעוזר ותומך, תמיד לכל מי שביקש עזרה. זוכר שהיה לו בכיתה ילד מוסלמי שהיה בודד בלי חברים, ושחף ראה אותו בוכה. הוא הלך אליו לשאול למה הוא בוכה והמוסלמי סיפר לו שאף אחד לא רוצה להיות חבר שלו, אז הוא מיד הזמין אותו להיות עם חברים שלו. בשבעה הוא בא להראות לי את הסרטונים שעשו יחד וכמה הוא גרם לו להיות שמח. חברים תמיד מספרים מה הוא היה עושה למענם. זה ילד שאהב לחיות ולטרוף את החיים. הוא נולד גדול ועשה כל מה שרצה, טס לחו"ל, חוזר ונוסע לסיני. פעם הוא קרא בפייסבוק שחייל בודד מחפש מי יעזור לו לרכב על סוס כי אין לא מספיק כסף, ושחף הזמין אותו לחווה שלו והיה איתו יום שלם. אפילו קנה לו שתייה".

אתם חושבים להנציח אותו?

"כל הזמן, רק עכשיו אין הרבה כוחות נפשיים. אנחנו שבורים. יושבים ובוכים יחדיו. אחד מרגיע את השני. כל ימי שישי מגיע אלינו הביתה פרפר מעל השולחן קידוש. שחף אהב מאוד את הקידוש והיה תמיד אומר לאחיינים שלו לא לאכול עד סיום הקידוש. הפרפר מגיע וכאילו עובר מעלינו, נותן מעיין מכה בפנים ונשאר יומיים בסלון".

אתם מאמינים שהפרפר זה שחף

"כשהגענו לבית העלמין השתטחנו על הקבר, נחנקו, בכינו, צרחנו, וברגע שהתחלנו ללכת לכיוון הרכב ריטה ראתה פרפר ענק עם נקודות יפות כאילו מסתכל על הקבר. הוא עף וישב לי על היד. עף מסביב לראש שלנו ולא עזב אותנו. נכנס לרכב ולא יצא משם עד שאנחנו נכנסנו. תראי, אני מאמין בגלגול נשמות ואני בטוח שהנשמה שלו מסתובבת עד אלינו".

שחף קרייף ז"ל. צילום: פרטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2f637b80-f3f3-4291-9450-f265cf0e6a8c','/dyncontent/2024/5/12/ee37cad6-a98b-4394-9d4a-04fd731542e7.gif',17870,'פאלאס 0524 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('2f637b80-f3f3-4291-9450-f265cf0e6a8c','/dyncontent/2024/5/1/490c2377-284e-4da5-8be4-3136246574d4.jpg',17827,'תמוז 0524 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה