שבוע אושפיזין בקמפוס: "תא חד"ש"

$(function(){setImageBanner('a46e5170-f8f8-41cb-b735-41a091f50506','/dyncontent/2022/5/23/370b8857-5de9-499d-b103-3280be854109.jpg',14656,'סינפונייטה 522 אייטם',525,78,false,33969,'Image','');})

סוף שבוע שמח לכולם וחג אושפיזין מבורך לכל החוגגים. אנחנו כאן, במדור הקמפוס, שמחים לארח היום את אחד מהתאים הסטודנטיאליים המעניינים באוניברסיטת בן גוריון- תא "חד"ש", מבית היוצר של מפלגת חד"ש והרשימה המשותפת.

התא של חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון) הוקם מחדש באוניברסיטת בן גוריון לפני כשלוש שנים, לאחר שידע לא מעט תהפוכות. למעשה, ראשיתו של התא היה עוד בשנות השבעים, שתחילה עבד כתא של המפלגה הקומוניסטית. כעת, פועל התא באופן מסודר ומוסדר, בעזרת פעילים לא מעטים- יהודים וערבים כאחד. יצאנו לשוחח על התא הסטודנטיאלי עם מחמוד אבו סאלח, בן 24, סטודנט שנה ד' להנדסת חומרים, לשעבר מזכיר התא וכעת חבר בוועד של התא.

מה הקווים המנחים על פיהם עובד התא שלכם כשאתם באים לבחור מאבק או סוגיה לטפל בה?

"אנחנו בתא עובדים לפי שני קווים מנחים- הקו הראשון הוא התרומה לסטודנטים והקו השני הוא התרומה למפלגה ולאידאולוגיה שלה. אנחנו עובדים במישור הסטודנטיאלי בתוך הקמפוס ואנחנו עובדים מחוץ לקמפוס. בתוך הקמפוס אנחנו עובדים גם לרווחת הסטודנטים וגם כדי להעביר את המסר ההומאני והאידאולוגי שיש לנו. אנחנו מנסים להעביר גם את המסר של האוכלוסייה הערבית כאן בנגב, מה זה יום האדמה שלנו ומהו יום הנכבה שלנו, מה היה בכפר קאסם, מה היה ב-67' לפי הנרטיב שלנו ולא לפי הנרטיב שמשדרים בתקשורת. האוכלוסייה דוברת העברית מקבלת את המידע שלה רק מהתקשורת דוברת העברית, לפי האינטרפרטציה שלה".


אז מה השוני בפועל בין מה שמציגים בתקשורת לאוכלוסייה דוברת העברית לבין המציאות?

"יש מלא שוני. כשאוכלוסייה ערבית עושה הפגנה- אף אחד לא יודע מה המסר של ההפגנה, מי התחיל, מה הייתה תגובת המשטרה, אנחנו מנסים להיות הקול השפוי במטרה ששני הקהלים ישמעו אותו. גם נניח, אף אחד לא יודע על המאבק של האוכלוסייה הבדואית כאן, שטוענים שמגיע להם 5% מאדמת הנגב, שזו דרישה לא מוגזמת".

הדרישה היא אולי לא מוגזמת אבל עדיין ישנם בדואים שיושבים בצורה בלתי חוקית.

ה שוב מגיע לאותה נקודה, של מה הקבלים מהמדיה ומהתקשורת שדובר עברית מקבל ומה דובר ערבית מקבל. הבדואים הפסיקו להיות נודדים לפני 100 שנה, יש לזה תיעוד עוד מימי המנדט הבריטי, איפה שהם נמצאים שם הם נמצאים, את חלק מהם המדינה שמה שם".

וחוץ ממאבק הבדואים- עוד אילו מאבקים ומסרים אתם מנסים לקדם?

"אנחנו הצטרפנו למאבק של עובדות הניקיון למעבר להעסקה ישירה, אנחנו יוצאים כמעט לכל הפגנה ומאבק סוציאלי שקורה כאן בנגב. בתוך הקמפוס אנחנו משתתפים בפעילויות בכל הזדמנות, בכל פאנל פוליטי. אנחנו מציינים את יום הנכבה ואת יום האדמה בכל שנה- אנחנו עומדים מול השער של האוניברסיטה, מחלקים שלטים בשתי השפות במטרה שכולם יראו וישאלו".


אתה מציג את התא שלכם כתא שבא לקדם הסברה והידברות. אתה חושב שגם התאים הימנים באוניברסיטה חותרים לאותה המטרה?

"אני מאמין בלהילחם למען זה שאדם יגיד את מה שיש לו להגיד, גם אם אני לא מסכים. זה גם הקו המנחה של התא שלנו. אנחנו יושבים גם עם תאים ימנים בישיבות צוות תכנון של האגודה, אבל את מה שאנחנו אומרים- קשה להם לשמוע".

אם אתם בעד שכל אדם יגיד את שלו, למה זה לא בסדר כשהתאים הימניים מפגינים נגד יום הנכבה?

"אני אומר שאת שלי אני אגיד ואני מזמין כל אחד להשתתף במאבק שלי, ואם השני לא מאמין במאבק שלי אז המינימום הוא לכבד ולהיות בשקט. רוצה להפגין נגד? רוצה להפריע לי כשאני נואם ומנסה להעביר את המסר ההומאני שלי? זה כבר בחירה של בן אדם. אני גם לא אומר שאני מסכים שיעשו הפגנה נגד יום הנכבה, בשום פנים ואופן לא".

אתם תא קצת שונה בנוף הקמפוס. איך עובד שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה?

"מצד אחד הם אומרים לנו שפעילות התא היא מבורכת, שאנחנו תורמים לשיח האקדמי, לפלורליזם ולחופש הביטוי של האוניברסיטה. מצד שני, כשאנחנו מגיעים לדבר על נושאים כמו הכיבוש או אם אנחנו רוצים לדבר על נושאים שלא תואמים את הדעות שלהם או אם אנחנו רוצים לערוך את טקס יום הנכבה- הגישה משתנית. פתאום צריך להביא אישורים והתנאים מתחילים להיות יותר נוקשים". 

אולי האוניברסיטה לא מציינת את יום הנכבה, אבל היא תומכת בפעילויות רבות יותר שהן בעלות אוריינטציה שמאלנית.

"אני חושב שהגענו למצב במדינה שמרוב שיש הסתה אז כל מי שלא חושב ימין- הוא נחשב שמאל. יש מושג שנקרא'חופש אקדמי'. אם מרצה הגיע למסקנה שיש פה כיבוש ופילוג של אנשים- הוא מלמד את זה. אם האוניברסיטה תומכת בפלורליזם ובחופש הביטוי, ברמה הכי דמוקרטית שיש, זה לא אומר שהיא שמאלנית, זה אומר שהיא עושה את מה שהיא צריכה לעשות. אני חושב שאצלנו הם נותנים את המינימום".

מה עמדתכם בנוגע לביטול הפרס לארגון "שוברים שתיקה"?

"זו תוצאה של הסתה".

הקריטריון למתן הפרס מחייב שהארגון יקדם הידברות בין ערבים ליהודים. זה, לדעתך, מה ש"שוברים שתיקה" עושים?

"אני חושב שכן. הם מנסים להכניס לחברה במדינה שיח שכולם מנסים לדחוק. הם מביאים את השיח הזה, שהוא השיח הכי קשה והכי נכון, וזורקים לנו את זה בפנים. אם צד אחד מתכחש לעובדה שיש כיבוש וצד שני טוען שיש כיבוש ופועל להפסיקו- מבחינתי זה לא אומר שהצד הראשון צודק". 

ועדיין- ארגון "שוברים שתיקה" הוא ארגון שמאיים באופן מסוים על הלגיטימיות של קיומה של המדינה היהודית. זה משהו שגם אתם מאמינים בו?

"אני בן אדם נאור. אני לא חושב שמדינה צריכה להתנהג לפי הלכה או שריעה. אני לא חושב שהדת צריכה להיות קשורה באיזשהו אופן למדינה, אין פה העדפה של אוכלוסייה אחת על השנייה, ובעצם ההגדרה "מדינה יהודית", סימן שיש העדפה כלפי מי שהוא יהודי על פני מי שהוא לא יהודי. צריך שתהיה פה מדינה דמוקרטית עם שוויון אזרחי".

איך עובד שיתוף הפעולה עם המפלגה?

"יש מהמפלגה את הוועד המרכזי, ששם נמצאים נציגים מהתאים. כמעט כל חודש יש מפגשים עם המפלגה, יש ישיבות תכנון של כל התאים בכל האוניברסיטאות. בתחילת החודש יש שלושה ימי עיון, בהם נפגשנו עם כל הצמרת של המפלגה- החל מחברי הכנסת ועד לוועד הביקורת, ודיברנו שם על המאבקים והדרישות שלנו כסטודנטים".  

איזה פעילויות מרכזיות היו לכם בתא השנה? 

"אנחנו הבאנו את איימן עודה כדי שידבר ויסביר את 'האני מאמין', את המסר שלו כחלק מהמפלגה ואת המסר שלו כפרלמנטר לגבי איך הוא יכול לצמצם את הפערים ולגרום לכך ששתי האוכלוסיות יחיו יחד. כשהוא הגיע האולם היה מלא והיה אפילו רוב יהודי באולם. עשינו אירועי פנאי ותרבות לסטודנטים, כמו אירוע מוזיקלי והצגות שפתוחות גם בפני מי שאינו סטודנט. העלנו הצגה שנקראת "1945" בהיכל התרבות בבאר שבע. להצגה הגיעו סטודנטים ותושבים יהודים וערבים כאחד. גם עשינו אירוע מוזיקלי בתוך הקמפוס לסטודנטים וכפי שכבר הזכרתי- עשינו הפגנות ליום האדמה ויום הנכבה".

מה מתכנן התא כפעילויות לשנה הקרובה?

"בכל תחילת שנה יש פאנל תאים פוליטיים, אז כמו בכל שנה מגיעים כל חברי התא, מביאים חומרים שכתבנו ופליירים מהמפלגה על ההיסטוריה של המפלגה. אנחנו גם נביא אישיות מהמפלגה בתחילת השנה, שתמשוך את כל הקהל, ונעשה עוד אירוע מוזיקלי בקמפוס. השנה היא שנה מיוחדת- מציינים 50 שנים לכיבוש ו-40 שנה לטבח כפר קאסם, והונחינו להדגיש את המאבקים הללו".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('b339361f-f422-4dcf-8eef-4c2736bb488d','/dyncontent/2022/6/22/2fff39e7-059a-4bb4-9681-550c4b075940.gif',14806,'סמי 722 אייטם ת',525,78,true,33971,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('b339361f-f422-4dcf-8eef-4c2736bb488d','/dyncontent/2022/5/23/370b8857-5de9-499d-b103-3280be854109.jpg',14656,'סינפונייטה 522 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה