פריצת דרך במחקר שמטרתו לפגוע בהתפתחות סרטן

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2f9a0914-95d4-4c36-b82e-6a44f37f2ef6','/dyncontent/2021/7/29/694d8f10-2c55-4c08-8d91-6c1a9d8b5a5b.jpg',12633,'',525,78,true,33969);},7],[function() {setImageBanner('2f9a0914-95d4-4c36-b82e-6a44f37f2ef6','/dyncontent/2021/7/26/dd324c25-0cc4-4163-b23a-e80821241dd0.jpg',13164,'',525,78,true,33969);},7]]);})

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב גילו כי ניתן לעכב חלבונים אשר גורמים לעמידות תאי סרטן באמצעות מנגנון תקשורת חדש בין אברוני התא. פריצת הדרך תעכב התפתחות תאי סרטן ואף תאפשר עיכוב בהדרדרות מחלות סרטן שונות. ד"ר אגבריה: "בזכות הגילוי, אנחנו מציעים אסטרטגיות חדשות ומאוד ממוקדות שמטרתן לפגוע בהתפתחות תאי סרטן"

בשנים האחרונות עובדים במרץ במעבדה של ד"ר עאיד אגבריה, חוקר מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, במטרה להבין כיצד אברוני התא השונים בגוף האדם מתקשרים ביניהם במצבי מחלה. הבנת הבדלים אלה בתקשורת תוך-תאית בין תאים סרטניים ותאים לא סרטניים תסלול את הדרך בהבנת ועיכוב מסלולים שמתבטאים באופן סלקטיבי בתאי סרטן.

לאחרונה, גילה ד"ר אגבריה מנגנון בקרה חדש באחד מאברוני התא הנקרא הרשת האינדופלזמתית Endoplasmic Reticulum. הרשת האינדופלזמתית הינה מחלקה או אברון מאוד חשוב בתא ואחראית על קיפול חלבונים והפרשתם החוצה. ניתן לדמות את הרשת ל"משרד החוץ" של התאים – היא אחראית על הקשרים עם תאים אחרים באמצעות קבלת והעברת מסרים חדשים. הרשת אף חשובה בהקשר של  הרבה מחלות כמו סכרת, מחלות ניוון עצבי ומחלות ויראליות כגון COVID-19 .

"גילוי המנגנון הינו פריצת דרך משמעותית שתעזור לנו לחקור ולהבין תוצאות ביולוגיות שנותרו בלתי מוסברות במשך יותר משלושה עשורים. בזכות הגילוי, אנחנו מציעים אסטרטגיות חדשות ומאוד ממוקדות שמטרתן לפגוע בהתפתחות תאי סרטן תוך כדי עיכוב הפונקציות החדשות של חלבוני הרשת האנדופלזמתית בציטוזול (שבעיקר מתרחש בתאים סרטניים) מבלי לפגוע בתפקידם המקורי (שמתרחש גם בתאים נורמאלים)", מסביר ד"ר אגבריה.

ד"ר אגבריה. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מנגנון הבקרה שמצא ד"ר אגבריה אחראי על כך שחלבוני הרשת האינדופלזמתית יוצאים מהמקום הטבעי לציטוזול (מחלקה אחרת בתא) ומשם נקשרים לחלבונים, שתפקידם הרג תאים, ומעכבים פעילותם. מנגנון זה פועל בתאים סרטניים ובגידולים שמקורם בבני אדם בעיקר אצל חולי גליופלסטומה, אחד מסוגי סרטן המוח האגרסיביים ביותר ומקנה להם עמידות.

לאחר חקירת הנושא, הבינה קבוצת המחקר כי למידת המנגנון יכולה לסייע להם במציאת פתרון לעיכוב תאים סרטניים שעלולים להתפתח ולפגוע בבני האדם, אולם עדיין ישנה בעיה כיוון שאם יעכבו את החלבון בתאים רגילים הם יפגעו בהתפתחות תאים תקינים שאינם סרטניים. לאחר מספר ניסויים בשמרים ובהמשך בעבודה על תאים סרטניים, הצליחה קבוצת המחקר לבדל ולעכב רק את החלבון הספציפי שיוצא מהרשת האנדופלזמתית בתוך הסביבה החדשה שלו (ציטוזול) בתאים סרטניים מבלי לפגוע בו בתאים רגילים. למשל, המחקר של ד״ר אגבאריה הראה שחלבון אחד שנקרא AGR2 יוצא מהרשת האינדופלסמתית לציטוזול ונקשר לחלבון p53  (חלבון שגורם להרג תאי סרטן) ומעכב אותו. על ידי שימוש בנוגדנים שמכירים ספיציפית את החלבון אחרי שיצא יכלו החוקרים לעכב את החלבון הזה ולנטרל אותו. משמעות פריצת דרך זו היא שהחוקרים יוכלו לעכב התפתחות תאי סרטן מבלי לפגוע בתאים הרגילים.

את משמעות הגילוי הבינה קבוצת המחקר של ד"ר אגבריה לאחר שבע שנות מחקר של תאים סרטניים. "בהתחלה רצינו לחקור מנגנון אחר של תאים אך לא הבנו למה בכל פעם חלבונים יוצאים מהרשת האינדופלזמתית. בתחלה חשבנו שאנחנו טועים, הרי למה שחלבון מסוים יילך למקום שאינו שייך אליו? אז עשינו כמה וכמה ניסויים עד שהבנו שעלינו פה על משהו חדש. הבנת המשמעות של התקשורת והתנועה בין התאים אפשרה לנו להגיע למנגנון לעיכוב התאים", מספר ד"ר אגבריה.

כעת, ממשיכים החוקרים לחקור עשרות חלבונים שונים היוצאים מתאי סרטן ומנסים להבין כיצד ניתן להשליך את ממצאי המחקר על טיפול ייעודי עבור חולי סרטן.  

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('3da2f457-679b-4c37-988c-f8c692f9b03e','/dyncontent/2021/7/26/f393b752-947e-41c1-8d08-34d2d25e8857.jpg',13173,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה