"עוברים לבאר שבע? אתם בטוחים?"

$(function(){setImageBanner('f48c9a5d-0220-44da-bf75-f5228cc86b7f','/dyncontent/2021/11/30/f3db6c97-48e5-4e0c-9cbb-c844ac948e03.jpg',13847,'',525,78,false,33969);})

שנת הלימודים האקדמית החלה לפני ימים ספורים בלבד, אך האגודה הסטודנטיאלית של אוניברסיטת בן גוריון החליטה על צעד משמעותי- ופתחה את היום הראשון ללימודים עם עצרת למען יצירת מרחב בטוח ללא הטרדות מיניות ואלימות מכל סוג. אחת הסוגיות שעלו בקרב המשתתפים במחאה היא השאלה האם להישאר בבאר שבע ביום שאחרי התואר, ולמרבה הצער חלקם מעידים על היסוס בעקבות תחושה מתגברת של חוסר ביטחון אישי. כדי להבין את המצב קצת יותר לעומק, פגשנו לריאיון את נטע קריגר, רכזת שוויון מגדרי באגודה הסטודנטיאלית, שבמסגרת תפקידה נפגשת באופן יום יומי עם תופעת ההטרדות המיניות.

צילום באדיבות האגודה הסטודנטיאלית

בבוקר יום ראשון, עם תחילתה של שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטת בן-גוריון, האגודה הסטודנטיאלית הכריזה על הפסקת לימודים במשך 45 דקות. מהאגודה נמסר: "בשבועות האחרונים נחשפנו לעוד ועוד אירועים של הטרדות מיניות שמערערים את תחושת הביטחון האישי של כולנו במרחב הציבורי. על כן, האגודה הסטודנטיאלית בן-גוריון ארגנה עצרת למען יצירת מרחב בטוח ללא הטרדות מיניות ואלימות מכל סוג".

זיו ברבי, דובר האגודה הסטודנטיאלית: ״מרחב בטוח זה הבסיס לחיינו ומגיע לכולנו לחיות בביטחון אישי. חייבים להגדיל את השיטור העירוני, להגביר את האכיפה ולהחמיר את הענישה״. במסגרת העצרת השתתפו 7 דוברים ודוברות שקראו לשינוי מדיניות ומיגור תופעת ההטרדות המיניות ויצירת מרחב בטוח. גם חברת הכנסת יסמין סקס פרידמן מ"יש עתיד" הגיעה לקמפוס והביעה את תמיכתה בפעילות האגודה.

צילום באדיבות האגודה הסטודנטיאלית

"אתם עוברים לבאר שבע? אתם בטוחים?", כך נכתב על אחד משלטי המחאה, בין השלטים שמשקפים בצורה המדויקת ביותר את המציאות אליה קמים תושבי העיר, ביניהם גם הסטודנטים שעברו להתגורר בה, חלקם אף במטרה להמשיך לגור בה גם ביום שאחרי התואר מתוך אהבה אמיתית לעיר. משתתפת במחאה שביקשה להישאר אנונימית מספרת בריאיון לבאר שבע נט: "אם הייתי יודעת שהמצב יהיה כזה כשאהיה בשנה השלישית לתואר לא הייתי מגיעה לבאר שבע, נשארה לי עוד שנה אחת, וכנראה שלא אשאר אחריה למרות שהיו תקופות שחשבתי על זה".

במהלך העצרת, לא ניתן היה להתעלם מהנאום הסוחף של נטע קריגר, סטודנטית לעבודה סוציאלית ורכזת שוויון מגדרי וטיפול ומניעת הטרדות מיניות באגודה הסטודנטיאלית. נטע אמנם בת 26 בלבד, אך כבר בגילה הצעיר עוסקת בתפקיד בעל רבדים עמוקים ומורכבים ונפגשת עם סוגיות רגישות למדי. במהלך נאומה, שיתפה את המוחים בחוויות האישיות שלה, שהובילו אותה לעסוק בתחום. "כשהגעתי לפה לפני שנתיים, הלכתי בעיר, עברתי ליד מרכז המורים והיו לידי נערים שנסעו באופניים. אחד מהם החליט להפליק לי, כנראה חשב שזה יהיה מצחיק. הייתי המומה, אפשר להגיד שזה ניתק לי את האשליה של החלום הסטודנטיאלי הבאר שבעי" מספרת נטע. "אני זוכרת שהרגשתי ממש מעורערת, לא הייתי בטוחה מה אני עושה עם זה. למרות שזו לא הפעם הראשונה שעברתי הטרדה, זה מאוד הפתיע אותי ב'חלום הסטודנטיאלי' שלי, וכשראייתי את המשרה הזאת החלטתי שאני רוצה לעשות עם זה משהו".

האם לדעתך ההתעוררות התקשורתית בנושא משקפת את המציאות? או שהמצב היה כפי שהוא עכשיו מאז ומתמיד?

קשה לומר האם ההתעוררות התקשורתית משקפת את המצב, אבל אני חושבת שנכון לבצע את ההפרדה בין רמת הפשיעה לבין הטרדות, אלו שני מושגים שונים שגם המשטרה חוקרת ומתייחסת אליהם בתור תופעות שונות. אולי פשוט נוצר איזה שהוא תמהיל של שני הדברים, והתייחסות לחיים בבאר שבע כחיים מסוכנים שמערבבים יחד גם את רמת הפשיעה. במסגרת התפקיד שלי בעבודה, אני יותר מתעסקת בהתמודדות הנפגעות. אנחנו שומעים על זה ברשתות החברתיות, ואפילו בשיחות מסדרון.

האם יש מרחבים או אוכלוסיות שהתופעה נפוצה בהן יותר?

כל מה שקשור לאלימות מינית קורה לא רק ברחוב, אלא גם בבית, גם בקמפוס, אפילו ברוב המקרים שקורים זה עם האנשים שאנחנו מכירות. הספקטרום מאוד רחב בהקשר של ההגדרה להטרדה, פגיעה או תקיפה מינית ואני חושבת שחשוב לציין את כולם.

חשוב מאוד לציין (כמו שציינו במאבק שלנו) שאין 'עליהום' על אוכלוסייה מסוימת, אנחנו לא מקטלגים שום אוכלוסייה כאוכלוסייה תוקפת או לא תוקפת. גם גברים נפגעים, גם נשים נפגעות, אין לנו שום דבר כנגד האוכלוסייה הערבית, נהפוך הוא- סטודנטיות ערביות מתמודדות עם הרבה מאוד קשים בעולמות האלה כי הן מגיעות מתרבות שונה לגמרי. מבחינתן הטרדה יכולה בכלל להצטייר אפילו במבט שלא במקום. כשאת בתוך העולם הזה את נדרשת ללכת בין הטיפות הרגשיות של כל סובייקט וסובייקט.

מה ערוצי העזרה והסיוע שאת מספקת במסגרת תפקידך?

יש שלושה ערוצים שדרכם אפשר לבחור להתמודד: הערוץ הארגוני, הערוץ הפלילי, והערוץ האזרחי. בערוץ הארגוני, הנפגע או הנפגעת מתלוננים במסגרת הארגון שבו הם נמצאים. לדוגמא, אם סטודנטית נפגעה במסגרת הקמפוס באיזשהו אופן במסגרת הלימודים, היא יכולה לבחור לנהל את זה בתוך הארגון של אוניברסיטת בן גוריון. מנהלים הליך חקירה יחד עם הנציבה להטרדות מיניות, ואז בעצם אותו פוגע מגיע לוועדת משמעת. חשוב לומר שגם היום באוניברסיטת בן גוריון בטיפול ביחס לפגיעה מינית הוא כמו הליך וועדת משמעת על רמאות במבחן, ואני מקווה שהאוניברסיטה תשנה את זה כמו מוסדות אקדמיים אחרים שכבר התקדמו והבינו שצריך מסגרת יותר מדויקת לטיפול בפגיעה מינית- אנשים שמבינים בתחום הארגוני.

במסגרת הערוץ הפלילי, ניתן להגיש תלונה במשטרה. יש על ההליך הפלילי הרבה מאוד סטיגמות והתמודדות לא פשוטה, לכן אפשר להיעזר גם בליווי של כל מיני ארגונים קהילתיים שמלווים נפגעות ונפגעים לתחנת משטרה, בתהליך הגשת התלונה ובכלל בכל התהליך. במסגרת ההליך האזרחי, ניתן לבקש פיצויים בהתאם לפגיעה.

צילום באדיבות האגודה הסטודנטיאלית

נפגעת או נפגע יכולים לבחור בערוץ אחד או שניים או אפילו שלושתם, אין מניעה לקיים את כל הערוצים במקביל. לכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות שלו ואני חושבת שזה חשוב להבהיר שכל נפגע או נפגעת שיבחרו לבוא ולהתייעץ ולשתף, חשוב שהם ידעו שהבחירות האלה הם לגמרי בידיים שלהם. למרות הכל, הרבה נפגעי ונפגעות לאו דווקא רוצים לטפל בפגיעות בערוצים הבירוקרטים, לפעמים מדובר ברצון לטיפול אחר. יש ערוציי טיפול באוניברסיטה, יש את הקליניקה הקהילתית, יש טיפולים אחרים דרך קופת החולים ודרך מרכזי הסיוע שגם אותם אפשר לקבל.

אני לא מוסמכת לתת טיפול מקצועי, אבל אני בהחלט שמחה לתת אוזן קשבת, ליווי רגשי ברמה החברית, ואני מאוד מאמינה בלתת לבן אדם לקבל את הבחירות שלו עבור עצמו.

מסר שהיית רוצה להעביר הלאה?

הייתי רוצה לאחל לנו כחברה ללמוד להיות יותר סובלניים ומכילים, אני חושבת שהרבה פעמים כל הדברים האלה קורים מחוסר סבלנות. התחושה שאנחנו נעלים על בני אדם אחרים ושיש לנו איזה שהיא אפשרות לשלוט באדם אחר. ככל שנשכיל להיות יותר מכילים ופתוחים אחת עם השנייה ולקבל אחד את השנייה אז אנחנו נמצא יותר מקום אחד לשנייה בחברה שלנו, וזה מאוד חשוב. אני חושבת שההתעוררות החברתית והתקשורתית הזאת היא מבורכת, אחרי שנה וחצי בתפקיד שלי מבחינתי זו אופוריה שאנחנו מגיעים לשיא כזה שהנושא מסוקר ומקבל מקום תקשורתי. אבל חשוב לי באותה נשימה לקוות שזה לא יעלם ולא יחלוף כעוד אייטם תקשורתי שיאבד בין שאר האייטמים, אלא באמת לדרוש לשינוי חוקתי, לשנות את פני החברה שלנו במובן הכי יסודי שיש ולשנות את המסגרת החוקית שאנחנו חיים בה בכל מה שנושא קשור להטרדות מיניות.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('9202c85c-73b3-41c3-ba20-0c70a54cffc7','/dyncontent/2021/11/22/0b8b1767-b862-40eb-a4e9-65378ace5c0b.gif',13779,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה